• לדף התרגום על כל הפרק •

ה' מדריך את יהושע איך לכבוש את יריחו:

(יהושע ו ד): "וְשִׁבְעָה כֹהֲנִים יִשְׂאוּ שִׁבְעָה שׁוֹפְרוֹת הַיּוֹבְלִים לִפְנֵי הָאָרוֹן; וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר שֶׁבַע פְּעָמִים, וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת"

יהושע ו ה: " "וְהָיָה בִּמְשֹׁךְ בְּקֶרֶן" "הַיּוֹבֵל, בְשמעכם [כְּשָׁמְעֲכֶם] אֶת" "קוֹל הַשּׁוֹפָר, יָרִיעוּ כָל הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה, וְנָפְלָה חוֹמַת הָעִיר תַּחְתֶּיהָ, וְעָלוּ הָעָם אִישׁ נֶגְדּוֹ" "

בני ישראל צריכים להקיף את העיר ששה ימים, וביום השביעי להקיף אותה שבע פעמים, ולתקוע בשופרות, ואז תיפול חומת העיר.

השופרות נזכרו גם במלחמות אחרות (ראו השימוש בשופרות במלחמת יריחו / מלכה שוורץ ), אולם כאן השופרות נקראים בשם לוואי מיוחד - היובלים.

1. ע"פ המפרשים, יובל הוא איל (תרגום, רש"י , מצודות ) , ואם כך, שופרות היובלים הם פשוט שופרות שעשויים מקרן של איל.

2. ייתכן שהכינוי יובל רומז למעמד הר סיני, (שמות יט טז): "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה"...  (שמות יט יג): "לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר", (שמות כד טז): "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן": " "הר חורב ויריחו - שניהם הוגדרו כ'אדמת קודש' אשר מתגלה עליה מלאך ה' אל הנביא, שליח ה'... משמעותו של שופר זה היא ההכרזה על התגלות ה', הופעתו החד-פעמית בהיסטוריה להשמיע דברו ולתת תורה לעמו ישראל. כל זמן אשר שכינה על ההר מופקע האדם מלגשת שמה... שופר היובל הוא המכריז על הופעת השכינה ועל הסתלקותה, ומעתה "המה יעלו בהר". מן הסתם, לא רק בעלייה פיזית מדבר הכתוב, אלא גם בעלייה רוחנית, כלומר בהוצאה מן הכוח אל הפועל של כל הגנוז במעמד ההוא ובעשרת הדברים שניתנו בו, אשר כוללים בגרעינם את כל התורה כולה. עיון קצר בספר יהושע מורה, שביריחו מתואר אירוע דומה ומקביל - אך כאן עניינו כיבוש הארץ ומתן הארץ לבני ישראל... במקביל לשופר המכריז במעמד הר סיני ולקולה של קרן היובל בסיומו, כך בדיוק גם ביריחו... פסוקים אלו מקבילים בתוכנם ובסגנונם למעמד הר סיני, ובכלל זה גם ששת הימים והיום השביעי... על-פי דעות רווחות במדרשים, היו שני המעמדות, מעמד הר סיני ומעמד כיבושה של יריחו, בשבת עצמה.... ההסבר המהותי להקבלה זו טמון בכך, שגם ביריחו, בדומה לסיני, מתוארת הופעת השכינה וירידתה, מעמד שתכליתו משפט ה' - לישראל מכאן, ולארץ כנען וליושביה מכאן, שהרי כבר 'שלם עון האמרי'... "ארון ה' אדון כל הארץ" הסובב את העיר, ותקיעת "שופרות היבלים לפני ארון ה'", הנם הכרזה "כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ... ישב אלהים על כסא קדשו" (תהילים, מ"ז, ג, י), וכי יש כאן "משפט לאלהי יעקב" (תהילים, פ"א, ה). לכן, באותה השעה "אדמת קודש היא"! ייתכן גם שיש לפרש את תיאורה של העיר לאור זה - "יריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא" (יהושע, ו', א) - לא רק בשל הבעיה הטכנית של שעריה המוגפים, אלא גם מפני שמקום הופעת השכינה מופקע מתחום ישראל, ממש כמו "הגבל את ההר וקדשתו" במעמד הר-סיני, "פן יהרסו אל ה' לראות ונפל ממנו רב" (שמות, י"ט, כא). התקיעה או התרועה בקרן היובל, בדומה להר סיני, היא האות שהסתיימה הופעת השכינה, תם משפט העמים, גזר הדין נחרץ: נטל הקב"ה את ארץ כנען מהם ונתנה לאשר ישר בעיניו. מכאן ואילך רשאים ישראל, ואף מחויבים, לעלות אל המקום אשר אמר ה', כי יש ה' בקרבם, ועל כן לא יינגפו לפני אויביהם." " (הרב יואל בן-נון, חמץ ומצה בפסח בשבועות ובקרבנות שתי הלחם ).

3. וייתכן שהכינוי יובל רומז לשופר של שנת היובל, (ויקרא כה ט): "וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בְּיוֹם הַכִּפֻּרִים תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּכָל אַרְצְכֶם. וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ, יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ"( פירוט ). התורה מצווה לתקוע בשופר בחודש השביעי של שנת היובל, שבאה אחרי שבעה מחזורים של שבע שנים, כאות לשיחרור הארץ והשבתה לבעליה החוקיים. כך גם כאן: ה' מצווה לתקוע בשופר-יובל ביום השביעי, אחרי שבעה ימים של הקפות סביב החומה - כאות לשיחרור יריחו.

הכנענים כבשו את הארץ בימי אברהם, ראו (בראשית יב ו): "וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ"( פירוט ); יהושע ובני ישראל שיחררו את הארץ מהכובשים הכנעניים, והשיבו אותה לבעליה החוקיים.

אם כך, במלחמת יריחו קיימו בני ישראל את מצוות היובל בפעם הראשונה (ע"פ ארצ'ר טורי, כלכלה תנכית - פרק 3 ).

מאז ברא אלהים את השמים ואת הארץ וינח ביום השבעי

כל שבע ימים שבת

וכל שבע שנים שבת לארץ

בני ישראל יצאו ממצרים בשנת 2450 ושנת היובל בשנת 2451

מאז יציאת מצרים חלפו ארבעים שנה עד בואם אל ארץ כנען לכן בעת הזאת לא הייתה שנת היובל

וגם בני ישראל הגיעו לארץ כנען בחודש הראשון בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ ניסן הוא חודש האביב

ולא ביום כפורים אשר שם מקדשים את שנת היובל אבל שופרות היובלים של כבוש הארץ בימי יהושע הם שופרות היובלים של קדושת מעמד הר סיני לעדות לבני ישראל כי הארץ ליהוה אלהים וכי הוא נותן להם את הארץ למען ישמרו את בריתו ככתוב בתורת משה

-- daian moshe, 2011-12-28 08:26:49