קטגוריה:בראשית מח יח
נוסח המקרא
ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ.
וַיֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖יו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑י כִּי־זֶ֣ה הַבְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְךָ֖ עַל־רֹאשֽׁוֹ׃
וַ/יֹּ֧אמֶר יוֹסֵ֛ף אֶל־אָבִ֖י/ו לֹא־כֵ֣ן אָבִ֑/י כִּי־זֶ֣ה הַ/בְּכֹ֔ר שִׂ֥ים יְמִינְ/ךָ֖ עַל־רֹאשֽׁ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר יוֹסֵף לַאֲבוּהִי לָא כֵן אַבָּא אֲרֵי דֵּין בּוּכְרָא שַׁו יַמִּינָךְ עַל רֵישֵׁיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יוֹסֵף לְאָבוּי לָא כְדֵין אַבָּא אֲרוּם דֵין בּוּכְרָא שַׁוִי יַד יְמִינָךְ עַל רֵישֵׁיהּ: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
הנה נסתפק יוסף באחד מב' דרכים, הא' הוא שחשב יעקב כי הבנים היו לקוחים ביד יוסף בשעת ברכה וידוע הדבר כי יקח בימינו הבכור ובשמאלו הצעיר וכפי זה יהיו לפני יעקב הבכור לשמאלו והצעיר לימינו, ואשר על כן שכל את ידיו כי מנשה הבכור ואותו ישים אביו ביד ימינו, ודרך ב' שבכונת המכוון שכל את ידיו לשום ימינו על ראש הצעיר, לזה אמר לו בתחלה אם כונתו היא לחושבו כי לקחם אביהם בידו הבכור לימינו של יוסף אמר לא כן אבי כמו שאתה חושב כי זה הבכור, ואם אתה יודע כי סדורים הבכור לימינך וגו' אלא שאתה מונע ימינך מהבכור לזה אמר שים ימינך על ראשו פירוש למה תמנע הטובה מבעליה, וכבר ידעת מה שגרם דבר זה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מח יח.
לֹא כֵן אָבִי
המילה "כֵן" היא מילת שבועה של אלוהים ומלכות, ככתוב: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים ... וַיְהִי כֵן" (ביאור:בראשית א ט). "לֹא כֵן": זה איסור מוחלט, דבר בניגוד לחוק, דבר שאינו אמת, במיוחד שפרעה העניק ליוסף שלטון מוחלט, ופקד: "וּבִלְעָדֶיךָ, לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (ביאור:בראשית מא מד), וזה כלל את יעקב ומשפחתו.
למרות שליוסף היה הכוח לפקוד מי ירים את ידו, הנה יוסף לא היה יכול לכוון את ידו של אביו.
יוסף כעס מאוד: "וַיֵּרַע בְּעֵינָיו" (ביאור:בראשית מח יז). יוסף לא היה רגיל לזה, אבל בכל זאת הוא שומר על רוחו ומרכך את דבריו בתוספת "אָבִי". לכל אדם אחר יוסף לא היה מוותר, אולם כאן הוא בא לקבל ברכה והוא לא רוצה לקבל קללות ונאצות.
כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ
יוסף יוצא מתוך הנחה שיעקב היה חולה, זקן, עיוור וייתכן שגם חלש במוחו, לכן יוסף מנסה להדריך אותו: "כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ".
יוסף היה צריך להיות מודע שיעקב עומד להכתיר את אפרים לבכורו, כאשר יעקב קרא את שם אפרים לפני מנשה, ככתוב: "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן, יִהְיוּ לִי" (ביאור:בראשית מח ה), אולם יוסף כנראה לא הקשיב, או חשב שזאת היתה טעות שהוא יכול לתקן.
מעניין שבלי לבקש הדרכה מאלוהים, יעקב ויוסף חושבים שהברכה תהיה לטובה, אולם בסוף נאמר: "וַיִּמְאַס בְּאֹהֶל יוֹסֵף וּבְשֵׁבֶט אֶפְרַיִם לֹא בָחָר" (תהלים עח סז).
שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ
זאת היתה פקודה, ולא חלק ממהסבר או בקשה. יעקב מבין את כעסו של יוסף ומתנצל בבקשה בכל הכבוד המגיע לבנו: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי" (ביאור:בראשית מח יט).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מח יח"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.