קטגוריה:בראשית יג ז
ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַֽ/יְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּ/בֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְ/הַֽ/כְּנַעֲנִי֙ וְ/הַ/פְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּ/אָֽרֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָת מַצוּתָא בֵּין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּאַבְרָם וּבֵין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּלוֹט וּכְנַעֲנָאָה וּפְרִזָּאָה בְּכֵן יָתֵיב בְּאַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְאַבְרָם וּבֵין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְלוֹט דִרְעָאֵי דְאַבְרָם הֲווֹ מִיפַקְדִין מִנֵיהּ לָא תֶהְכוּן בִּכְנַעֲנָאֵי וּבִפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן אֵית לְהוֹם רְשׁוּתָא בְּאַרְעָא וַהֲווֹ זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן דְלָא יֵיכְלוּן גְזֵלָה עַד דַהֲווּ אַתְיָן לַאֲתַר מַרְעֵיהוֹן וְרָעֵי דְלוֹט הֲווֹ מְבַקְרִין וְאַזְלִין וְאָכְלִין בְּחַקְלֵי כְּנַעֲנָאֵי וּפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן יַתְבִין בְּאַרְעָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רַעֲוַיֵי נִכְסוֹי דְאַבְרָם וּבֵין רַעֲוַויֵי נִכְסוֹי דְלוֹט רַעֲוַיֵי דְאַבְרָם הֲווֹן זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן עַד זְמַן דַהֲווֹן אָתִין לַאֲתַר מִרְעֵי רַעֲוַויֵי דְלוֹט לָא הֲווֹן זְמָמִין בְּעִירֵהוֹן אֶלָא מְבַקְרִין וְאַזְלִין בְּרַם מְפוּקָדִין הֲווֹן רַעֲוֵי דְאַבְרָם מִן אַבְרָם צַדִיקָא רִיבּוֹנֵיהוֹן לָא תַהֲכוּן לִכְּנַעֲנָאֵי וְלִפְרִיזָאֵי עַד כְּעַן אִית לְהוֹן רְשׁוּ בְּאַרְעָא: |
רש"י
"ויהי ריב" - לפי שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים נתנה הארץ לאברם ולו אין יורש ולוט יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא זכה בה אברם עדיין (ב"ר)
מפרשי רש"י
[ו] ולוט יורשו. אף על גב שמי שגוזל אביו גם כן גזילה איכא, דבר זה שאני, שאין הקב"ה נותן ארץ בכללה לאיש יחיד אלא לו ולזרעו, ולפיכך היה לוט רוצה גם כן להחזיק בארץ מפני שהוא יורשו. ואם תאמר אחר שידעו שהקב"ה נתן הארץ לאברהם אם כן ידעו גם כן מה שכתיב (לעיל יב, ז) "לזרעך אתן את הארץ", ואין לוט קרוי זרעו, אין זה קשיא, כי סבור היה שההבטחה לא תתקיים באברהם, שאפשר להבטחה שתשתנה על ידי שום חטא (ברכות דף ד.), ואם כן מה שאמר "לזרעך אתן הארץ" - לא נתקיים שיהיה הארץ לזרעו, אבל מכל מקום הארץ יהיה לו בודאי, שהיו אומרים שכבר זכה בארץ כשבא לארץ, ומאחר שזכה בו - שוב ליכא למימר שלא תתקיים ההבטחה. ואם תאמר ולמה צריך הכתוב לומר "והכנעני והפריזי אז בארץ" - 'שלא זכה בו עדיין', תיפוק ליה שלא יהיה לוט יורשו, ואין זה קשיא, דהכתוב בא לומר שהיה ריב בין רועי אברהם ובין רועי לוט, ובשביל כך אמר אברהם "הפרד נא מעלי" (פסוק ט), ואם זכה בו אברהם לא היה צריך לומר הפרד מעלי, רק יתן אברהם רשות שירעו בכל מקום, דהא כל הארץ לאברהם, ואז לא יהיה ריב, אלא שלא זכה אברהם עדיין בארץ:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט." היתה ביניהם מריבה לראות מי נדחה מפני מי מן המרעה שימצאו:
" והכנעני והפריזי אז יושב בארץ" ולכן היה הריב בין שני אחים גרים מבאיש את ריחם בעיני התושבים כי בהיות מריבה בין האחים הגרים יחשבו אותם התושבים לאנשי ריב וישאו ק"ו בעצמם:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ז) "ויהי ריב בין רועי מקנה", שכאשר חדלה האהבה בין האחים, עשה זה פרי בין עבדיהם, וחז"ל בארו שהיה הריב על שרועי לוט היו מרעין בשדות אחרים, כי היו משרתיו רשעים כאדוניהם שנטה מארחות אברהם שמאס בבצע מעשקות. והכנעני והפרזי תחלה כתיב והכנעני אז בארץ שאז נכנס הכנעני והיה לוחם וכובש בשכם, ובעת ששב אברהם ממצרים נתוסף עליו פרזי וכבר כבשו גם בבית אל, והתישבו שם כי נכנעו העמים לפניהם, ועז"א "אז יושב בארץ", וספר זה משני טעמים. האחד, שמצד זה היה בנקל שריב הזה יעש באושים, כי יגיע דברי ריבותם באזני שכניהם, ויכניסו א"ע בתגר זה כאדוני הארץ ושופטיה, ובשגם לחז"ל שהיה הריב ע"י שרועי לוט היו מרעים בשדות אחרים כמ"ש עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי וכו', זאת שנית היא הצעה לתוכחת אברם אל לוט:
אלשיך
רועים בשדי תבואות הכנעני והפריזי, והיו רועי אברהם מוכיחים אותם, והיו רועי לוט אומרים כל הארץ לאברם היא וזרע אין לו ולוט יורשו, ומשיבים רועי אברם ואומרים "והכנעני אז יושב בארץ" כי עדיין לא ניתנה לאברהם:
ועל דרך הפשט נשים לב אל אומרו יושב, ומהראוי יאמר יושבים. ועוד נשית לב אל אומרו תחלה לשון ריב ואחר כך לשון מריבה כאומרו אל נא תהי מריבה. ועוד אומרו ובין רועי כו', כי הלא בין הרועים כבר היתה. ועוד אומרו אנשים, כי היה לו לומר כי אחים אנחנו. אך יאמר אוי למי שצריך ללמוד מן הגויים, וזה מקל וחומר כי הנה שני עממין "כנעני ופריזי" היו יחד ולא היה ריב ביניהם, וזהו אומרו "יושב" לשון יחיד כי היו באחדות ושלום, על כן נתעורר אברם ואמר "אל נא תהי כו' כי אנשים אחים אנחנו", ולמה נגרע משתי אומות שאינן אחים ואין ריב ביניהם ונהיה לבוז בעיניהם. ושיעור הכתוב "ויהי ריב" כו' והנה "הכנעני כו' אז יושב" באחדות, על כן (ח) "ויאמר אברם כו' כי אנשים אחים אנחנו", ומכל שכן שראוי יהיה שלום בינינו יותר משתי אומות אלו:
והענין כי הנה אמרו ז"ל בגמרא (סנהדרין ז א) האי תיגרא דמיא לבידקא דמיא כיון דרווח רווח. כי דרך הריב להתחיל במעט ונעשית הרבה שמתרחבת בין אנשים. וזה יתכן כיוון אברם שאמר הנה עד כה אין הקטטה בינינו רק בין הרועים, וגם בין הרועים לא הגיע לגדר מריבה יולדת כנקבה ומתרבת ומתפשטת, כי אם לגדר ריב זכר, ועל כן "אל נא" הריב הזכר שאינו מוליד, "תהי מריבה" שתעשה מריבה נקבה שתלד ותתרבה עד יהיה "ביני ובינך" גם כן, וגם בין הרועים תתרחב, שאם עד כה היה מתייחס לריב תהיה עתה מריבה גם ביניהם, וזהו "ובין רועי" כו' כי אם רבו קצת רועי עם קצת רועיך, עתה תהיה בין כלם. כי זה בלתי ראוי משני טעמים, אחד כי לא תצדק מריבה רק בין פחותי הערך אך לא בין חשובים, וכן לא תצדק בין אחים, וזהו אומרו "כי אנשים אחים", כי משתי סבות אין ראוי, אחד "כי אנשים" שהם חשובים כנודע שכל אנשים שבמקרא חשובים (במדבר רבה טז ד), וגם להיותנו אחים, וזהו "כי אנשים אחים אנחנו", וראוי לישא קל וחומר מהכנעני והפריזי שאינן אחים
רק שתי אומות, ואחדות ביניהם, כאומרו יושב בארץ ולא נאמר יושבים:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
"ויהי ריב בין רועי מקנה אברם וגו'". רש"י פי' סמיכת והכנעני והפריזי אז יושב בארץ. לומר, שלא זכה בה אברם עדיין וקשה למה הזכיר כאן והפריזי ולמעלה אמר והכנעני אז בארץ, וכאן הזכיר יושב ולא הזכיר זה למעלה, ויש אומרים שר"ל אלו שני אומות גדולות הכנעני והפריזי נתישבו בארץ בלא מריבה ושני רועים אלו לא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו, וקשה עוד וכי בעבור זה הפרד נא מעלי, הנה רועי אברם עשו את שלהם והוכיחום על הגזל ואם המה לא קבלו תוכחתם הנה המה את נפשם הצילו.
ויותר קרוב לשמוע, שרועי אברם הוכיחום על הגזל, והמה טענו כל הארץ היא של אברם כו', וחשב אברם שאם יושבי הארץ יראו שהוא מחזיק בארץ בחזקת שהיא של אברם ואני מתי מספר, פשיטא שיתאספו עלי והכוני. על כן הזכיר גם הפריזי שהיו אנשיו גבורים עד שישבו בערי הפרזות כהוראת שם פריזי וכסימן שמסר משה למרגלים. וכן יעקב היה מתירא מן הפריזי ביותר שאמר (בראשית לד.ל) עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפריזי ואני מתי מספר וגו' ולכך הזכיר כאן ישיבה לומר שעד עכשיו הם יושבים בשלוה עמדי וע"י שיראו כי רועי מחזיקים בשדות בחזקת שהיא שלי וילחמוני חנם, לפיכך הפרד נא מעלי. על כן הלך לוט ונתישב אצל אנשי סדום שאינן מקפידין על הגזל, לפיכך סמך לומר ואנשי סדום רעים וחטאים. להורות שבעבור שהיו חטאים בממונם ולא הקפידו על הגזל נתיישב לוט אצלם.ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה, ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה. אמרו להם רועי אברהם: הותר הגזל? אמרו להם רועי לוט, כך אמר ליה הקב"ה לאברהם: לזרעך אתן את הארץ הזאת, ואברהם פרדה עקרה ואינו מוליד; למחר מת, ולוט בן אחיו יורשו, ואין אכלין מן דידהון אכלין. א"ל הקב"ה, אני אמרתי: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"; אימתי? לכשיעקרו ז' עממין מתוכה, והכנעני והפרזי אז בארץ עדיין, ומבקש להן זכות בארץ.
"בן אחיו", הדא הוא דכתיב: "גרש לץ ויצא מדון". "גרש לץ ויצא מדון" זה לוט, ויהי ריב בין רועי מקנה אברם. "וישבות דין וקלון", ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יג ז.
למה הם רבו?
יחסי הכוחות
"ויִַּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו, וְאֶת כָּל רְכושָּׁם אֲשֶׁר רָכָשׁו"ּ (ביאור:בראשית יב ה) ויצאו מחרן לכנען. הן לאברם והן ללוט יש רכוש עוד מחרן שאותו הם מקפידים להחזיק לחוד.
כאשר אברם ירד למצרים, "ותַֻּקַּח הָאִשָּׁה [שרה] בֵּית פַּרְעֹה" (ביאור:בראשית יב טו), "ולְּאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבורָּהּ; ויְַהִי לוֹ צֹאן ובָּקָר וחֲַמֹרִים, ועֲַבָדִים ושְּׁפָחֹת, ואֲַתֹנֹת וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית יב טז). כאשר נודע לפרעה ששרה היא אשת אברם, הוא ציווה ש-"יְַשַׁלְּחו אֹּתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית יב כ), אך לא דרש את המתנות בחזרה. כלומר, אברם יצא ברכוש גדול מאוד ממצרים. אברם לא התחלק עם לוט ברווח, למרות נאמנותו של לוט שנמנע מליידע את פרעה.
ממתי?
מאז שיבתם ממצרים יחסי הכוחות השתנו. מצבו של אברם היה "ְכָּבֵד מְאֹד בַּמִּקְנֶה" (ביאור:בראשית יג ב), אך ללוט היה רק "צֹאן ובָּקָר" (ביאור:בראשית יג ה), כלומר בלי התוספות שמעידות על עדר גדול כמו של אברם. מכאן שביחס לאברם, לוט היה קטן ברכוש. בנוסף, סביר להניח שלאברם היו יותר רועים שכיסו שטח גדול יותר, ולכן אולי הם דחקו את רועי לוט מאזורי המרעה הקרובים
באיזו צורה?
מאוחר יותר אנו לומדים על סכסוך רועים אחר כאשר "וְהוֹכִחַ אַבְרָהָם אֶת אֲבִימֶלֶךְ, עַל אֹדוֹת בְּאֵר הַמַּיִם אֲשֶׁר גָּזְלו עַּבְדֵי אֲבִימֶלֶךְ" (ביאור:בראשית כא כה), וזאת לאחר שאבימלך הבטיח לאברהם: "הִנֵּה אַרְצִי לְפָנֶיךָ, בַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ שֵׁב" (ביאור:בראשית כ טו). אפשרי שכך היה גם הסכסוך עם רועי לוט – סכסוך על בארות ועל הזכות להשקות ראשון את הצאן.
דבר הסכסוך בין הרועים הגיע לאוזני אברם, מכאן שאנשיו סבלו פגיעות חרף מעמדם וחוזקם, הרי לבטח הם לא באו לספר לאברם שהם מתעללים ברועי לוט. לאחר מכן אברם בא בדברים עם לוט. אנו לא יודעים אם לוט היה מודע למצב, אולם שלא כאבימלך לוט לא אמר "לֹא יָדַעְתִּי מִי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶהּ; וְגַם אַתָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי, וְגַם אָנֹכִי לֹא שָׁמַעְתִּי בִּלְתִּי הַיּוֹם" (ביאור:בראשית כא כו).
וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ
ראו בראשית יב ו
מקורות
על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בבראשית יב ו וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-02-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יג ז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.