קטגוריה:בראשית יג ז

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

רועים בשדי תבואות הכנעני והפריזי, והיו רועי אברהם מוכיחים אותם, והיו רועי לוט אומרים כל הארץ לאברם היא וזרע אין לו ולוט יורשו, ומשיבים רועי אברם ואומרים "והכנעני אז יושב בארץ" כי עדיין לא ניתנה לאברהם:

ועל דרך הפשט נשים לב אל אומרו יושב, ומהראוי יאמר יושבים. ועוד נשית לב אל אומרו תחלה לשון ריב ואחר כך לשון מריבה כאומרו אל נא תהי מריבה. ועוד אומרו ובין רועי כו', כי הלא בין הרועים כבר היתה. ועוד אומרו אנשים, כי היה לו לומר כי אחים אנחנו. אך יאמר אוי למי שצריך ללמוד מן הגויים, וזה מקל וחומר כי הנה שני עממין "כנעני ופריזי" היו יחד ולא היה ריב ביניהם, וזהו אומרו "יושב" לשון יחיד כי היו באחדות ושלום, על כן נתעורר אברם ואמר "אל נא תהי כו' כי אנשים אחים אנחנו", ולמה נגרע משתי אומות שאינן אחים ואין ריב ביניהם ונהיה לבוז בעיניהם. ושיעור הכתוב "ויהי ריב" כו' והנה "הכנעני כו' אז יושב" באחדות, על כן (ח) "ויאמר אברם כו' כי אנשים אחים אנחנו", ומכל שכן שראוי יהיה שלום בינינו יותר משתי אומות אלו:

והענין כי הנה אמרו ז"ל בגמרא (סנהדרין ז א) האי תיגרא דמיא לבידקא דמיא כיון דרווח רווח. כי דרך הריב להתחיל במעט ונעשית הרבה שמתרחבת בין אנשים. וזה יתכן כיוון אברם שאמר הנה עד כה אין הקטטה בינינו רק בין הרועים, וגם בין הרועים לא הגיע לגדר מריבה יולדת כנקבה ומתרבת ומתפשטת, כי אם לגדר ריב זכר, ועל כן "אל נא" הריב הזכר שאינו מוליד, "תהי מריבה" שתעשה מריבה נקבה שתלד ותתרבה עד יהיה "ביני ובינך" גם כן, וגם בין הרועים תתרחב, שאם עד כה היה מתייחס לריב תהיה עתה מריבה גם ביניהם, וזהו "ובין רועי" כו' כי אם רבו קצת רועי עם קצת רועיך, עתה תהיה בין כלם. כי זה בלתי ראוי משני טעמים, אחד כי לא תצדק מריבה רק בין פחותי הערך אך לא בין חשובים, וכן לא תצדק בין אחים, וזהו אומרו "כי אנשים אחים", כי משתי סבות אין ראוי, אחד "כי אנשים" שהם חשובים כנודע שכל אנשים שבמקרא חשובים (במדבר רבה טז ד), וגם להיותנו אחים, וזהו "כי אנשים אחים אנחנו", וראוי לישא קל וחומר מהכנעני והפריזי שאינן אחים