ביאור:והכנעני אז בארץ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


אז ולא עכשיו?[עריכה]

כתוב בבראשית יב ו:

"ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם, עד אלון מורה, והכנעני אז בארץ"

המילים "והכנעני אז בארץ" גרמו צרות למפרשי המקרא המסורתיים, כי הפירוש הפשוט להן הוא: "אז, כשאברם הגיע לארץ, היו בה כנענים – בניגוד לעכשיו", והרי גם בתקופת משה רבנו היו בארץ כנענים!

מבקרי המקרא ראו בכך הוכחה לטענתם, שהתורה נכתבה בתקופה מאוחרת – בוודאי אחרי תקופת יהושע, כאשר כבר לא היו כנענים בארץ.

המפרשים המסורתיים ניסו לתרץ את הקושיה בכמה דרכים, למשל: שהמילה "אז" משמעותה אינה "אז ולא עכשיו" אלא "אז ולא קודם", כלומר: לפני שאברם הגיע לארץ לא היו בה כנענים, ורק בזמן שאברם הגיע לארץ התחילו הכנענים לכבוש אותה (ע' רש"י, מלבי"ם, ודעת-מקרא).

אפשר גם לפרש שהכוונה היא "והכנעני גם אז היה בארץ" – לא רק עכשיו. ויש עוד פירושים (ראב"ע פירש: "ייתכן שארץ כנען כבשה כנען מיד עם אחר. ואם אינו כן – יש לו סוד, והמשכיל יידום" ).

במאמר זה ננסה להוכיח, שהפירוש הפשוט והמציאותי ביותר הוא דווקא שהמילה "אז" משמעותה "אז ולא עכשיו", אבל מסיבה שונה לגמרי ממה שחשבו מבקרי-המקרא.

המאמר מרחיב את דברי רמב"ן, בסוף פירושו לבראשית יג ז.

כדי להסביר את זה נסתכל קודם-כל בבראשית יג ז:

"ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט, והכנעני והפרזי אז ישב בארץ"

בפסוק הזה נזכר לא רק הכנעני אלא גם הפריזי. והסיבה לכך היא פשוטה: בפסוק שראינו מפרק יב מדובר על האזור של שכם, ובפרק יג מדובר על האזור של בית-אל (בראשית יג ג: "וילך למסעיו... עד המקום אשר היה שם אהלה בתחילה, בין בית אל ובין העי"). באזור שכם (בצפון הר-אפרים) היה רק הכנעני, ובאזור של בית-אל (בדרום הר-אפרים) היו גם הכנעני וגם הפריזי. מכאן אפשר להסיק שתי מסקנות:

  1. כשהתורה אומרת "בארץ" היא לא מתכוונת לכל ארץ ישראל אלא רק לאזור שבו הסתובב אברם באותו זמן – אזור הר-אפרים (שכם ובית-אל).
  2. כשהתורה אומרת "הכנעני" היא לא מתכוונת באופן כללי לכל עממי כנען אלא רק לאחד מעממי-כנען (כמו ש"הפריזי" הוא רק אחד מעממי כנען), וחשוב לה לציין איזה מבין עממי כנען היה בכל אזור בארץ.

הנקודה האחרונה היא חשובה, כי יש הרבה אנשים שנוטים להתייחס אל עממי כנען כאל גוש אחד: "מה זה כבר משנה אם היו שם כנענים או חיתים? זה אותו דבר...".

כדי להראות שזה לא אותו דבר נסטה קצת מהנושא כדי לחקור את ההבדלים בין עממי כנען השונים, כפי שהם מתגלים בפסוקי התנ"ך.

נחזור לימי אברהם:[עריכה]

התורה מדגישה, שכאשר אברם הגיע לארץ – לאזור של שכם – הוא נתקל דווקא בכנענים, וגם אחר-כך – כשהלך לאזור בית-אל – הוא נתקל בכנענים ובפריזים. לפי מה שהסברנו עד כאן, אפשר להציע כמה הסברים לחשיבות של העובדה הזאת:

  • התורה רוצה להדגיש, שאברם נתקל בראשית-דרכו בעמים שוחרי-שלום – לא אנשי-מלחמה כמו האמורים.

זה בוודאי עזר לו מאד למלא את הייעוד שלשמו נשלח לארץ – לבנות מזבחות לה' (בראשית יב ז) ו"לקרוא בשם ה'" (בראשית יב ח). לאחר מכן המצב השתנה: כשאברם הלך דרומה יותר, והגיע לאזור חברון (בראשית יג יח), הוא פגש שם גם אמורים (בראשית יד יג), ונקלע בעל-כרחו למלחמה שבין האמורים (ועמים נוספים) לבין ארבעת המלכים המסופוטמיים (ע' למעלה בפרק 1), ומאותה המלחמה והלאה לא בנה אברם שום מזבח (חוץ מהמזבח שעליו עקד את יצחק בנו).

  • התורה רוצה להדגיש שאברם נתקל בראשית-דרכו באנשים 'בינוניים' מבחינה רוחנית – לא מושחתים מאד (כמו האמורים והחיתים ) ולא צדיקים (כמו החיווים).

דווקא באנשים האלה, 'הקולות הצפים', היה חשוב מאד להשקיע מאמצים כדי לקרב אותם לעבודת ה' – וזה היה עיקר משימתו של אברם באותו זמן.

  • בבראשית יג ז מתואר הריב בין רועי-מקנה-אברם לרועי-מקנה-לוט, ומיד לאחר מכן אומר הכתוב "והכנעני והפריזי אז יושב בארץ", כדי ליצור ניגוד –

שאר יושבי הארץ היו אנשים שלווים, ורק הרועים של אברם ולוט, שני המהגרים הכשדיים, הפרו את השלווה [ע' פירוש ספורנו לפסוק]... זה בוודאי פגע בתדמית של אברם ולוט, ולכן היה כל-כך חשוב לאברם שהם ייפרדו ולא יריבו.

אפשר להציע עוד כמה הסברים, אבל מה שחשוב לענייננו הוא שהפסוקים "והכנעני אז בארץ" ו"והכנעני והפריזי אז יושב בארץ" מתייחסים דווקא לעממי-כנען שישבו באזור שבו עבר אברם – אזור הר-אפרים – ההר שבין שכם לבית-אל.

בימי מתן תורה[עריכה]

עכשיו נראה אלו עמים ישבו באזור הר-אפרים בימי מתן תורה. המידע הזה מופיע בדברי המרגלים:

"עמלק יושב בארץ הנגב, והחתי והיבוסי והאמורי יושב בהר, והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן" (במדבר יג כט).

בתקופה זו אזור ההר היה מאוכלס בעמים אחרים – החתי, היבוסי והאמורי – ולא הכנעני והפריזי!

הכנעני לא ישב באזור ההר אלא באזורים הנמוכים – מישור-החוף ובקעת-הירדן [גם בדברים יא ל נזכר "הכנעני היושב בערבה" – כלומר במישור שליד הירדן.

ואני הצעיר תמה על מפרשי 'דעת-מקרא', שכתבו בפירוש לפסוק "והכנעני אז בארץ" שהוא מדבר על "הכנעני היושב בערבה"! זה לא מתאים לתקופה וגם לא מתאים לאזור שבו נמצא אברם].

והפריזי בכלל נעלם מהשטח. [יהושע מכנה את הר-אפרים "ארץ הפרזי והרפאים" (יהושע יז טו), ומכאן ניתן אולי להסיק שהפריזי שישב שם בעבר נכחד מהעולם (כמו הרפאים).]

לפי זה, כמו שאמרנו, המילה "אז" מתפרשת כפשוטה – "אז ולא עכשיו" – בלי שום דוחק.

נספח - בימי הכיבוש וההתנחלות[עריכה]

במאמר התייחסתי רק למצב שהיה בארץ בימי מתן-תורה ולא למצב שהיה בארץ כ40 שנה אחר-כך – בימי הכיבוש וההתנחלות. בתקופה הזאת המצב היה שונה במקצת -- היו כנענים ופריזים בהרי-הגליל ובהרי-יהודה:

  • בהרי-הגליל -- כמו שכתוב בפרשת מלחמת-מלכי-הצפון (יהושע יא ג-ב): "ואל המלכים אשר מצפון, בהר ובערבה נגב כנרות... הכנעני ממזרח ומים, והאמרי, והחתי, והפרזי, והיבוסי בהר, והחוי תחת חרמון בארץ המצפה".
  • בהרי-יהודה -- כמו שכתוב בתחילת ספר שופטים (שופטים א י-ג): יהודה מבקש משמעון אחיו "עלה אתי בגרלי ונלחמה בכנעני, והלכתי גם אני אתך בגורלך", והם מכים את "הכנעני והפרזי", ואז יורדים "להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה", ומכים את "הכנעני היושב בחברון".

אין זה מפתיע שבמשך 40 שנה התחוללו שינויים משמעותיים בהרכב האוכלוסיה; דברים דומים קורים גם בימינו.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/az