הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

החיתי

כמה מקורות שמדברים על החיתים שישבו בא"י^] עוסקים בנשים:

עשו לקח נשים חתיות: "את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אלון החתי" (בראשית כו לד)

שלמה המלך לקח הרבה נשים נכריות – רובן מחו"ל: "... "ואת בת פרעה" ; "מואביות" , "עמוניות" , "אדומיות" , "צידניות" ..." אבל גם כמה מבנות הארץ – "חתיות" (מלכים א יא א)

נראה מכאן שהנשים החיתיות היו מבוקשות מאד בארץ – אולי בגלל יופיין. אם בת-שבע בת-אליעם, אשתו של אוריה החיתי, היתה גם-כן ממוצא חיתי – אז אפשר להוסיף גם אותה לרשימה, כי היא היתה "טובת מראה מאד" (שמואל ב יא ב).

יופיין החיצוני של הנשים החיתיות לא התאים לאופיין הפנימי, כמו שכתוב:

על הנשים החיתיות של עשו: "ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה" (בראשית כו לה), "קצתי בחיי מפני בנות חת" (בראשית כז מו)

ועל הנשים של שלמה: "ויטו נשיו את לבו" (מלכים א יא ג)

היחס לגברים החיתיים הוא חיובי יותר: אברהם מכבד אותם ואף משתחווה להם (ע' בראשית כג).

ננסה ללמוד על האופי של החיתים מהרשימות של עממי-כנען שמופיעות בתורה. בשתיים מהן מופיע החיתי במקום הראשון:

" "כי יביאך ה" ' "אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה" ; "ונשל גויים רבים מפניך" : "החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי" ; "שבעה גוים רבים ועצומים ממך" . "ונתנם ה" ' "אלהיך לפניך והכיתם" , "החרם תחרים אותם" , "לא תכרת להם ברית ולא תחנם" ; "ולא תתחתן בם" , "בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" ." (דברים ז ג-א)

" "כי החרם תחרימם" , "החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי" , "כאשר צוך ה" ' "אלהיך" ." (דברים כ יז)

שני הפסוקים האלה (ורק הם) עוסקים במצווה להחרים את יושבי-הארץ (ע"ׂע גירוש או חרם ). המשמעות המעשית של המצווה הזאת היא בעיקר שצריך להרוג גם את הנשים והטף [את הגברים הורגים בכל מקרה במהלך המלחמה, כמו שכתוב במלחמת-הרשות "והכית את כל זכורה לפי חרב" (דברים כ יג)]. לפי מה שהסברנו למעלה, ברור למה דווקא החיתי מופיע כאן ראשון – כי מבחינה רוחנית הנשים החיתיות הן המסוכנות ביותר לעם ישראל.

בשתי הרשימות שקשורות למצוות-ההחרמה הסדר של העמים הוא זהה, וההבדל היחיד בין הרשימות הוא, שבדברים ז' נזכר גם הגרגשי, ובדברים כ' לא נזכר הגרגשי. ואני לא יודע מה הסיבה לזה.

בשתי רשימות הקשורות לנישואי תערובת, נזכרו החיתים במקום השני:

עזרא ט א: וככלות אלה, ניגשו אליי השרים לאמור--לא נבדלו העם ישראל והכוהנים והלויים, מעמי הארצות: כתועבותיהם לכנעני החיתי הפריזי היבוסי, העמוני המואבי, המצרי, והאמורי .
שופטים ג ה: ובני ישראל, ישבו בקרב הכנעני, החיתי והאמורי והפריזי, והחיווי והיבוסי. ויקחו את בנותיהם להם לנשים, ואת בנותיהם נתנו לבניהם; ויעבדו, את אלוהיהם .

כאשר במקום הראשון נמצאות הנשים הכנעניות .

פסוקים נוספים

יהושע ט א-ב: ויהי כשמוע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפילה, ובכול חוף הים הגדול, אל מול, הלבנון-- החיתי , והאמורי, הכנעני הפריזי, החיווי והיבוסי. ויתקבצו יחדיו, להילחם עם יהושוע ועם ישראל--פה, אחד. }פ{
במאמר זה התייחסתי רק לעממי-כנען שישבו בא"י, ולכן לא התייחסתי ל"מלכי החיתים" (מלכים א י כט, מלכים ב ז ו) שישבו ב"ארץ החיתים" מצפון לא"י (יהושע א ד, שופטים א כו).

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.

תגובות

מאת: אראל

" "מכורותייך ומולדותייך מארץ הכנעני " , "אביך האמורי ואימך חתית " " ( יחזקאל טז3).

כוונת הפסוק [ע"פ מלבי"ם] היא להוכיח את ישראל ולהשוות את מעשיהם הרעים למעשי הגויים:

קיבלתם ארץ טובה ופוריה במיוחד – "ארץ הכנעני "

ארצם של הכנענים היתה פוריה במיוחד ; אבל

"אביך האמורי " – הגברים שבכם מושחתים כמו הגברים האמורים – שהם הכי חוטאים ;

"ואימך חתית " – והנשים שבכם מושחתות כמו הנשים החיתיות – שהן הכי גרועות .]

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:החיתי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xiti