הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הכנעני

</link>

</link> <title>

חידון הדמייה -- שלב מוקדם בכתב</title> <meta content="OpenOffice.org 1.1.4 (Linux)" name="GENERATOR" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="AUthOR" /> </meta> <meta content="19990418;3030000" name="CREATED" /> </meta> <meta content="Erez Segal" name="CHANGEDBY" /> </meta> <meta content="19990918;19410000" name="CHANGED" /> </meta> <style type="text/css"> </style>

הנשים הכנעניות

בדומה לנשים החיתיות , גם הנשים הכנעניות נזכרות כמה פעמים בתנ"ך:

יהודה לקח את "בת שוע הכנענית" (דברי הימים א ב ג) = "בת איש כנעני ושמו שוע" (בראשית לח ב). (יש שפירשו ששוע לא היה באמת כנעני אלא סוחר, אבל הפסוק שהבאתי מדה"א מחליש את הדעה הזאת, כי כתוב שם שבת-שוע היתה בעצמה כנענית)

לשמעון היתה אישה או פילגש "כנענית" (בראשית מו י).

אבל בניגוד למה שנאמר על נשי-עשיו – הכתוב לא מותח ביקורת על הנשים הכנעניות שלקחו שמעון ויהודה: כנראה שבאותה תקופה הנשים הכנעניות לא היו מושחתות כמו החיתיות.

בתקופת עזרא המצב היה שונה, כמו שכתוב שם "... "לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות" ; "כתעבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי" , "כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם" , "והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות" ..." (עזרא ט ב-א): לפי הסדר שבו כתובים העמים האלה נראה שהנשים הכנעניות היו הגרועות ביותר ו\או ה'מבוקשות' ביותר בקרב העם (הנשים החיתיות נזכרות רק במקום השני).

הלוחמים הכנעניים

המקורות מתקופת הכיבוש וההתנחלות מתארים את העם הכנעני (או לפחות חלק ממנו) כעם חזק ולוחם:

כשבנ"י מתקרבים לא"י בשנה האחרונה למסעם במדבר – " "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים" ; "וילחם בישראל וישב ממנו שבי" " (במדבר כא א).

בדברי יהושע אל בני יוסף: " "כי תוריש את הכנעני" , "כי רכב ברזל לו" , "כי חזק הוא" " (יהושע יז יח)

הסוחרים הכנעניים

אבל בניגוד לאמורי – הכנעני לא עסק רק במלחמות (ובעבודה-זרה) אלא גם במסחר. זאת ניתן ללמוד מהמקומות הרבים בתנ"ך שבהם משתמשים במילה "כנעני" ככינוי לסוחר (ע' גם זכריה יד כא והושע יב ח לפי חלק מהמפרשים).

בימי האבות לא נזכרה שום מלחמה שבה השתתפו הכנענים, ונראה שהם היו אז (יחסית) עם שקט ושלו.

אמנם יעקב מביע פחד " "עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי" , "ואני מתי מספר" , "ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי" " (בראשית לד ל), והפחד הזה די מוצדק (גם עמים שקטים ושלווים יצאו למלחמה כדי להגן על עצמם מאנשים שהרגו את שכניהם), אבל גם הפחד המוצדק הזה לא התממש בסוף.

כדרכנו בקודש נבדוק גם כאן את הרשימות של עממי-כנען בתורה כדי לגלות את החוקיות שיש בהן. ב4 מהרשימות האלו מופיע הכנעני במקום הראשון:

בדברי ה' למשה בסנה: " "וארד להצילו מיד מצרים" , "ולהעלתו מן הארץ ההוא" , "אל ארץ טובה ורחבה" , "אל ארץ זבת חלב ודבש" -- "אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי" " (שמות ג ח), " "ואמר" : "אעלה אתכם מעני מצרים" -- "אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי" , "אל ארץ זבת חלב ודבש" " (שם 17)

בדברי משה אל בנ"י בזמן יציאת-מצרים: " "והיה כי יביאך ה" ' "אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי" , "אשר נשבע לאבתיך לתת לך" , "ארץ זבת חלב ודבש" -- "ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה" " (שמות יג ה)

בדברי ה' אל משה אחרי חטא-העגל: " "ושלחתי לפניך מלאך" , "וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי" . "אל ארץ זבת חלב ודבש" . "כי לא אעלה בקרבך" , "כי עם קשה ערף אתה" , "פן אכלך בדרך" " (שמות לג ג-ב).

המשותף לכל הרשימות האלו הוא שבכולן (ורק בהן) נזכר שהארץ היא "ארץ זבת חלב ודבש". אי-אפשר להסיק מזה מסקנות על האופי של הכנעני אלא רק על האופי של ארצו – כנראה שארצו של הכנעני היתה הפוריה ביותר. זה מתאים גם למידע שמופיע בדברי בני-יוסף:

" "ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק" , "לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל" " (יהושע יז טז)

מהפסוק הזה נראה שהכנעני ישב באזורים פוריים ביותר של ארץ-ישראל – העמקים הצפוניים.

פסוקים נוספים

בראשית כד ג ואשביעךבה' אלהי השמים, ואלהי הארץ: אשר לא תקח אשה, לבני, מבנות הכנעני , אשר אנכי יושב בקרבו.

בראשית נ יא וירא יושב הארץ הכנעני את האבל , בגרן האטד, ויאמרו, אבל כבד זה למצרים; על כן קרא שמה, אבל מצרים, אשר, בעבר הירדן.

שמות יג11 והיה כי יבאך ה', אל ארץ הכנעני , כאשר נשבע לך, ולאבתיך; ונתנה, ל ך.

במדבר יד מה וירד העמלקי והכנעני , הישב בהר ההוא; ויכום ויכתום, עד החרמה.

יהושע ג י ויאמר יהושע-- בזאת תדעון, כי אל חי בקרבכם; והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי , ואת הפרזי ואת הגרגשי, והאמרי, והיבוסי.

יהושוע ז9 וישמעו הכנעני , וכל ישבי הארץ, ונסבו עלינו, והכריתו את שמנו מן הארץ; ומה תעשה, לשמך הגדול.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.

תגובות

מאת: אראל

" "מכורותייך ומולדותייך מארץ הכנעני " , "אביך האמורי ואימך חתית " " ( יחזקאל טז3).

כוונת הפסוק [ע"פ מלבי"ם] היא להוכיח את ישראל ולהשוות את מעשיהם הרעים למעשי הגויים:

קיבלתם ארץ טובה ופוריה במיוחד – "ארץ הכנעני "

ארצם של הכנענים היתה פוריה במיוחד ; אבל

"אביך האמורי " – הגברים שבכם מושחתים כמו הגברים האמורים – שהם הכי חוטאים ;

"ואימך חתית " – והנשים שבכם מושחתות כמו הנשים החיתיות – שהן הכי גרועות .]

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הכנעני

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/knani