ביאור:האמורי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

האמורי[עריכה]

האמורי הוא אחד מעממי כנען. פסוקים רבים מתארים את האמורי ואת תכונותיו:

מבחינה חומרית-צבאית[עריכה]

"ואנוכי השמדתי את האמרי מפניהם , אשר כגובה ארזים גובהו , וחסון הוא כאלונים; ואשמיד פריו ממעל, ושורשיו מתחת. ואנוכי העליתי אתכם, מארץ מצריים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את ארץ האמרי ." (עמוס ב ט-י; ראו שאלות ותשובות על עמוס ב )

מדברים אלה נראה שהאמורי היה העם החזק ביותר בארץ. גם ממקורות אחרים בתנ"ך נראה שהאמורי היה עם מאד מפחיד:

  • אחרי דברי-המרגלים אומרים בנ"י בפחד: "בשנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים, לתת אותנו ביד האמרי להשמידנו" (דברים א כז)
  • אחרי התבוסה בעי אומר יהושע בפחד: "אהה , ד ' ה ', למה העברת העבר את העם הזה את הירדן לתת אותנו ביד האמרי להאבידנו ?!" (יהושע ז ז)
  • הניצחון של בנ"י על "שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן" (דברים ג ח) היכה בתדהמה את כל העמים שמסביב, וגרם לכולם לפחד מישראל, למשל "וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי , ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא , ויקץ מואב מפני בני ישראל" (במדבר כב ג-ב). (ראו גם בדברי רחב - יהושע ב י, ובדברי הגבעונים - יהושע ט י)
  • במלחמת גבעון קראו הגבעונים אל יהושע בפחד: "לאמר '... עלה אלינו מהרה והושיע לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי יושבי ההר '" (יהושע י ו)

ממקורות אחרים בתנ"ך נראה שהאמורי היה פעיל ביותר במלחמות:

  • ארבעת המלכים המסופוטמיים שבאו לא"י בימי אברם היכו הרבה עמים שישבו מחוץ לארץ ("את רפאים בעשתרות קרניים , ואת הזוזים בהם , ואת האימים בשווה קריתיים , ואת החורי בהררם שעיר ... את כל שדה העמלקי" – בראשית יד ה) אבל מבין עממי-כנען שישבו בארץ הם היכו רק "את האמרי הישב בחצצן תמר". גם אברם, כשהוא יצא למלחמה נגדם, לקח את בעלי-בריתו הצבאיים – "ממרא האמרי , אחי אשכל ואחי ענר" (ראו בראשית יד יג ו 24)
  • יעקב מדבר על חבל ארץ שלקח או ייקח מיד האמורי במלחמה (בראשית מח כב): "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך , אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי" - לפירושים שונים ע' כאן .
  • אחרי חטא המרגלים: "ויצא האמרי היושב בהר ההוא לקראתכם , וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים , ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה" (דברים א מד) - ע"פ הפסוק המקביל (במדבר יד מה) הם היו עמלקים וכנענים, אבל בזמן משה, בני ישראל הכירו טוב יותר את העם האמורי, לאחר שנלחמו נגד שני מלכי האמורי בעבר הירדן; משה רצה להמחיש לבני ישראל את עוצמת המלחמה, ולכן השתמש בכינוי "אמורי".
  • בתיאור מלחמת יריחו (יהושע ו) לא כתוב בפירוש מאיזה עם היו אנשי יריחו. מדברי יהושע בנאומו בסוף הספר (יהושע כד יא): "ותעברו את הירדן, ותבאו אל יריחו, וילחמו בכם בעלי יריחו - האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי, ואתן אותם בידכם" נראה שבעיר היו נציגים מכל שבעת עממי כנען, אבל מהמשך דבריו: "ואשלח לפניכם את הצרעה , ותגרש אותם מפניכם , שני מלכי האמרי , לא בחרבך ולא בקשתך" נראה ע"פ הפשט שמלכי יריחו היו אמוריים, וזו כנראה הסיבה שהאמורי נזכר ראשון ברשימה של 'בעלי יריחו' בפסוק זה (ראו גם הצרעה ).
  • במלחמת גבעון – המלכים הפעילים היו מלכי האמורי: "וייאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי ... ויחנו על גבעון ויילחמו עליה ..." (יהושע י ה), "אז ידבר יהושע לה ' ביום תת ה ' את האמרי לפני בני ישראל ..." (שם 12)
  • בשופטים א' מסופר על עמי-הארץ שבנ"י לא הורישו, והעם היחיד שנאמר עליו שהוא 'לחץ' את השבטים שלידו הוא האמורי: "וילחצו האמרי את בני דן ההרה , כי לא נתנו לרדת לעמק" (שופטים א לד) [על שאר השבטים נאמר שהם לא הורישו את הכנעני , ולא כתוב שהכנעני לחץ אותם – אלא רק שהיה להם למס, או שישב בקרבם, או שהם ישבו בקרבו].
  • גם בשופטים י' מפורטים בדברי ה' שבעה עמים שלחצו את ישראל, ומתוכם -- שישה מחו"ל ורק אחד מהארץ: ".. הלא ממצרים , ומן האמרי , ומן בני עמון , ומן פלשתים , וצידונים , ועמלק , ומעון - לחצו אתכם ; ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם" (שופטים י יב-יא)
  • לאחר נצחונו של שמואל על הפלשתים המצב הבטחוני היה טוב במיוחד, וכדי להדגיש את זה אומר הכתוב "ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי" (שמואל א ז יד), כלומר – אפילו האמוריים החזקים השלימו עם ישראל.

מבחינה רוחנית[עריכה]

  • נאמר על אחאב (מלכים א כא כו): "ויתעב מאד ללכת אחרי הגילולים , ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש ה' מפני בני ישראל"
  • ונאמר על מנשה (מלכים ב כא יא): "יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התועבות האלה , הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לפניו ..."

מכאן נראה שהאמורי היה העם החוטא והנתעב ביותר, בעיקר בתחום העבודה-הזרה. זה נראה גם ממקורות אחרים:

  • בימי אברם, העם היחיד שאותו ה' מאשים בפירוש ב"עוון" הוא האמורי: "כי לא שלם עון האמרי עד הנה" (בראשית טו טז) (לא התייחסתי לחמשת ערי-הכיכר כי הכתוב לא מפרש לאיזה עם היו שייכים תושביה, ולכן נראה שהעוונות שלהם לא היו אפייניים לכל העם הזה אלא רק לאותם אנשים שישבו בערים האלו.)
  • כשיהושע מציע לעמ"י לעבוד עבודה-זרה הוא אומר להם: "ואם רע בעיניכם לעבוד את ה ' בחרו לכם היום את מי תעבדון ... ואם את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ..." (יהושע כד טו)
  • התוכחה של הנביא בימי גדעון מדברת על "יראה" מפני "אלהי האמורי": "ואמרה לכם: 'אני ה' אלהיכם! לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם!' ולא שמעתם בקולי" (שופטים ו י) (למיטב ידיעתי זהו המקום היחיד שבו בנ"י נאשמים בכך ש"יראו" אלהים אחרים; ייתכן שזה קשור לפחד שבנ"י פחדו מפני האמורים עצמם, כפי שהוסבר למעלה בסעיף זה. ראו גם הפחד בימי גדעון )

ייתכן שניתן ללמוד על האופי של עממי-כנען גם מהרשימות של עממי-כנען שנזכרות בתורה. בכל רשימה כזאת העמים מופיעים בסדר שונה. בשני מקומות מופיע האמורי במקום ראשון:

  • "כי ילך מלאכי לפניך , והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי , והכחדתיו . לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם , ולא תעשה כמעשיהם : כי הרס תהרסם , ושבר תשבר מצבתיהם" (שמות כג כד-כג)
  • "... הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי . השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה , פן יהיה למוקש בקרבך . כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון . כי לא תשתחוה לאל אחר , כי ה ' קנא שמו אל קנא הוא" (שמות לד יד-יא).

בשני המקרים מופיעה הרשימה בהקשר של האיסור ללמוד ממעשי העמים האלה, והמצווה להשמיד את העבודה-הזרה שלהם. לפי מה שהסברנו למעלה, קל להבין למה דווקא האמורי מופיע בהן במקום הראשון.

ראו גם:

  • (יחזקאל טז ג): "ואמרת כה אמר ד' ה' לירושלם: מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני, אביך האמרי ואמך חתית"( פירוט )

פסוקים נוספים[עריכה]

  • יהושע ה א: "ויהי כשמוע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה, וכל מלכי הכנעני אשר על הים, את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל, עד עוברם; ויימס לבבם, ולא היה בם עוד רוח, מפני, בני ישראל"
  • יהושע כד יח: "ויגרש ה' את כל העמים, ואת האמרי יושב הארץ, מפנינו; גם אנחנו נעבוד את ה', כי הוא אלוהינו."
  • שמואל ב כא ב: "ויקרא המלך לגבעונים, ויאמר אליהם: והגבעונים לא מבני ישראל המה, כי אם מיתר האמרי , ובני ישראל נשבעו להם, ויבקש שאול להכותם בקנאותו לבני ישראל ויהודה."
  • מלכים א ט כ-כא: "כל העם הנותר מן האמרי החיתי הפריזי, החיווי והיבוסי, אשר לא מבני ישראל, המה. בניהם, אשר נותרו אחריהם בארץ, אשר לא יכלו בני ישראל, להחרימם; ויעלם שלמה למס עובד, עד היום הזה."

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-03-30.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:האמורי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/emori