ביאור:שאלות ותשובות על עמוס ב

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

עמוס ב ט-יב: " "ואנוכי השמדתי את האמורי, מפניהם, אשר כגובה ארזים גובהו, וחסון הוא כאלונים; ואשמיד פרייו ממעל, ושורשיו מתחת. ואנוכי העליתי אתכם, מארץ מצריים; ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, לרשת את ארץ האמורי. ואקים מבניכם לנביאים, ומבחוריכם לנזירים; האף אין זאת בני ישראל, נאום ה'. ותשקו את הנזירים, יין; ועל הנביאים ציוויתם לאמור, לא תינבאו." "

שאלה [יפעת שטראוס]: מדוע מוזכרת עובדה הסטורית, ומדוע דווקא זו ולא מתן תורה (שבו התייחדו עמ"י להיות עם סגולה)?

תשובה: השאלה הזאת היא הרבה יותר כללית ממה שנראה במבט ראשון: בדקתי בכל ספרי נביאים אחרונים ולא מצאתי אף התייחסות למתן תורה – חוץ מאשר בפסוקים האחרונים של הנביא האחרון (מלאכי ג כב: " " "זכרו תורת משה עבדי, אשר ציוויתיו בחורב חוקים ומשפטים..." " "), וגם שם – לא מוזכר מעמד הר סיני (עם הקולות, הברקים וכו'...) אלא רק העובדה שניתנה התורה. שאר הנביאים מזכירים המון פעמים את יציאת מצרים, אבל לא מזכירים אפילו פעם אחת את מעמד הר סיני!!! מה קרה? איך נעלם מתן-תורה מהתודעה של הנביאים?!

שאלות: מדוע מוזכר דווקא האמורי (שהרי הם ירשו 6 עמים)? לאיזה נזיר מתכוונים (כמו שמואל, כמו שמשון וכד')?

תשובה: לגבי האמורי ראו פירוש פסוקים ט. לגבי הנזירים - אם הכוונה היא, כדברי מלבי"ם, ללמד שה' עשה הכל כדי להרחיק את בני ישראל מפריצות, מסתבר שהכוונה לכל נזיר שאינו שותה יין, שהרי התנזרות מיין היא סייג למניעת פריצות.

שאלה: מה פירוש " " " האף אין זאת, בני ישראל? " " " (נראה שפה חוזרים לרשימת החטאים, שהם – השקיית הנזירים וכו').

תשובה [ע"פ מלבי"ם]: " "האף" " =האומנם אפילו... " "זאת" " = הנביאים והנזירים. פירוש המילים: "האומנם אפילו את זאת הפכתם לאין? אפילו את הנביאים והנזירים שנתתי לכם הצלחתם לאבד?" לפי פירושו – אכן חוזרים כאן לרשימת החטאים, כמו שכתבת.

שאלה: איפה מופיעה התנגדות של בנ"י לנבואה (ולא שמעידים על בנ"י כגון " " " בית מרי המה " " ")?

תשובה: בספר ירמיהו – הרבה פעמים, למשל בירמיהו יא כא: " " "לכן, כה אמר ה' על אנשי ענתות, המבקשים את נפשך, לאמור: לא תינבא בשם ה', ולא תמות בידנו!" " ". גם בירמיהו כו (נדמה לי) מסופר על משפט שערכו לו בגלל שהוא ניבא נבואות שלא מצאו חן בעיניהם.

שאלה: מה יותר חמור: מעשה – השקיית הנזירים, או דיבור – לנביאים: 'לא תינבאו!'.

תשובה: לדעתי אין הבדל, כי בנ"י לא אמרו לנביאים 'לא תינבאו' אלא ציוו עליהם (" " "ועל הנביאים ציוויתם לאמור 'לא תינבאו!'" " "), כלומר היתה כאן כפייה: כפו על הנזירים להפסיק להיות נזירים ולשתות יין, וכפו על הנביאים להפסיק להינבא.

מקורות

על-פי מאמר של יפעת, אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/am-02