מ"ג בראשית יג ז
<< · מ"ג בראשית · יג · ז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם וּבֵין רֹעֵי מִקְנֵה לוֹט וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָת מַצוּתָא בֵּין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּאַבְרָם וּבֵין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּלוֹט וּכְנַעֲנָאָה וּפְרִזָּאָה בְּכֵן יָתֵיב בְּאַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְאַבְרָם וּבֵין רִעָאֵי גֵיתֵיהּ דְלוֹט דִרְעָאֵי דְאַבְרָם הֲווֹ מִיפַקְדִין מִנֵיהּ לָא תֶהְכוּן בִּכְנַעֲנָאֵי וּבִפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן אֵית לְהוֹם רְשׁוּתָא בְּאַרְעָא וַהֲווֹ זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן דְלָא יֵיכְלוּן גְזֵלָה עַד דַהֲווּ אַתְיָן לַאֲתַר מַרְעֵיהוֹן וְרָעֵי דְלוֹט הֲווֹ מְבַקְרִין וְאַזְלִין וְאָכְלִין בְּחַקְלֵי כְּנַעֲנָאֵי וּפְרִיזָאֵי דְעַד כְּדוֹן יַתְבִין בְּאַרְעָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וַהֲוָה דַיָינִין בֵּין רַעֲוַיֵי נִכְסוֹי דְאַבְרָם וּבֵין רַעֲוַויֵי נִכְסוֹי דְלוֹט רַעֲוַיֵי דְאַבְרָם הֲווֹן זְמָמִין בְּעִירֵיהוֹן עַד זְמַן דַהֲווֹן אָתִין לַאֲתַר מִרְעֵי רַעֲוַויֵי דְלוֹט לָא הֲווֹן זְמָמִין בְּעִירֵהוֹן אֶלָא מְבַקְרִין וְאַזְלִין בְּרַם מְפוּקָדִין הֲווֹן רַעֲוֵי דְאַבְרָם מִן אַבְרָם צַדִיקָא רִיבּוֹנֵיהוֹן לָא תַהֲכוּן לִכְּנַעֲנָאֵי וְלִפְרִיזָאֵי עַד כְּעַן אִית לְהוֹן רְשׁוּ בְּאַרְעָא: |
רש"י
[ו] ולוט יורשו. אף על גב שמי שגוזל אביו גם כן גזילה איכא, דבר זה שאני, שאין הקב"ה נותן ארץ בכללה לאיש יחיד אלא לו ולזרעו, ולפיכך היה לוט רוצה גם כן להחזיק בארץ מפני שהוא יורשו. ואם תאמר אחר שידעו שהקב"ה נתן הארץ לאברהם אם כן ידעו גם כן מה שכתיב (לעיל יב, ז) "לזרעך אתן את הארץ", ואין לוט קרוי זרעו, אין זה קשיא, כי סבור היה שההבטחה לא תתקיים באברהם, שאפשר להבטחה שתשתנה על ידי שום חטא (ברכות דף ד.), ואם כן מה שאמר "לזרעך אתן הארץ" - לא נתקיים שיהיה הארץ לזרעו, אבל מכל מקום הארץ יהיה לו בודאי, שהיו אומרים שכבר זכה בארץ כשבא לארץ, ומאחר שזכה בו - שוב ליכא למימר שלא תתקיים ההבטחה. ואם תאמר ולמה צריך הכתוב לומר "והכנעני והפריזי אז בארץ" - 'שלא זכה בו עדיין', תיפוק ליה שלא יהיה לוט יורשו, ואין זה קשיא, דהכתוב בא לומר שהיה ריב בין רועי אברהם ובין רועי לוט, ובשביל כך אמר אברהם "הפרד נא מעלי" (פסוק ט), ואם זכה בו אברהם לא היה צריך לומר הפרד מעלי, רק יתן אברהם רשות שירעו בכל מקום, דהא כל הארץ לאברהם, ואז לא יהיה ריב, אלא שלא זכה אברהם עדיין בארץ:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
רועים בשדי תבואות הכנעני והפריזי, והיו רועי אברהם מוכיחים אותם, והיו רועי לוט אומרים כל הארץ לאברם היא וזרע אין לו ולוט יורשו, ומשיבים רועי אברם ואומרים "והכנעני אז יושב בארץ" כי עדיין לא ניתנה לאברהם:
ועל דרך הפשט נשים לב אל אומרו יושב, ומהראוי יאמר יושבים. ועוד נשית לב אל אומרו תחלה לשון ריב ואחר כך לשון מריבה כאומרו אל נא תהי מריבה. ועוד אומרו ובין רועי כו', כי הלא בין הרועים כבר היתה. ועוד אומרו אנשים, כי היה לו לומר כי אחים אנחנו. אך יאמר אוי למי שצריך ללמוד מן הגויים, וזה מקל וחומר כי הנה שני עממין "כנעני ופריזי" היו יחד ולא היה ריב ביניהם, וזהו אומרו "יושב" לשון יחיד כי היו באחדות ושלום, על כן נתעורר אברם ואמר "אל נא תהי כו' כי אנשים אחים אנחנו", ולמה נגרע משתי אומות שאינן אחים ואין ריב ביניהם ונהיה לבוז בעיניהם. ושיעור הכתוב "ויהי ריב" כו' והנה "הכנעני כו' אז יושב" באחדות, על כן (ח) "ויאמר אברם כו' כי אנשים אחים אנחנו", ומכל שכן שראוי יהיה שלום בינינו יותר משתי אומות אלו:
והענין כי הנה אמרו ז"ל בגמרא (סנהדרין ז א) האי תיגרא דמיא לבידקא דמיא כיון דרווח רווח. כי דרך הריב להתחיל במעט ונעשית הרבה שמתרחבת בין אנשים. וזה יתכן כיוון אברם שאמר הנה עד כה אין הקטטה בינינו רק בין הרועים, וגם בין הרועים לא הגיע לגדר מריבה יולדת כנקבה ומתרבת ומתפשטת, כי אם לגדר ריב זכר, ועל כן "אל נא" הריב הזכר שאינו מוליד, "תהי מריבה" שתעשה מריבה נקבה שתלד ותתרבה עד יהיה "ביני ובינך" גם כן, וגם בין הרועים תתרחב, שאם עד כה היה מתייחס לריב תהיה עתה מריבה גם ביניהם, וזהו "ובין רועי" כו' כי אם רבו קצת רועי עם קצת רועיך, עתה תהיה בין כלם. כי זה בלתי ראוי משני טעמים, אחד כי לא תצדק מריבה רק בין פחותי הערך אך לא בין חשובים, וכן לא תצדק בין אחים, וזהו אומרו "כי אנשים אחים", כי משתי סבות אין ראוי, אחד "כי אנשים" שהם חשובים כנודע שכל אנשים שבמקרא חשובים (במדבר רבה טז ד), וגם להיותנו אחים, וזהו "כי אנשים אחים אנחנו", וראוי לישא קל וחומר מהכנעני והפריזי שאינן אחים
רק שתי אומות, ואחדות ביניהם, כאומרו יושב בארץ ולא נאמר יושבים:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט. בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה, ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה. אמרו להם רועי אברהם: הותר הגזל? אמרו להם רועי לוט, כך אמר ליה הקב"ה לאברהם: לזרעך אתן את הארץ הזאת, ואברהם פרדה עקרה ואינו מוליד; למחר מת, ולוט בן אחיו יורשו, ואין אכלין מן דידהון אכלין. א"ל הקב"ה, אני אמרתי: "לזרעך אתן את הארץ הזאת"; אימתי? לכשיעקרו ז' עממין מתוכה, והכנעני והפרזי אז בארץ עדיין, ומבקש להן זכות בארץ.
"בן אחיו", הדא הוא דכתיב: "גרש לץ ויצא מדון". "גרש לץ ויצא מדון" זה לוט, ויהי ריב בין רועי מקנה אברם. "וישבות דין וקלון", ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · יג · ז · >>