משנה יומא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יומא פרק ח: משנה תוספתא ירושלמי בבלי



<< · משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק שמיני ("יום הכיפורים") · >>

פרקי מסכת יומא: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג ·משנה ד ·משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·
נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים

פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

יום הכיפורים אסור באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה.

והמלך והכלה ירחצו את פניהם.

והחיה תנעול את הסנדל, דברי רבי אליעזר, וחכמים אוסרין.

משנה ב[עריכה]

האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעיניתה, והשותה מלא לוגמיו, חייב.

וכל האֳכלין מצטרפין לככותבת.

כל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו.

האוכל ושותה אין מצטרפים.

משנה ג[עריכה]

אכל ושתה בהעלם אחד, אינו חייב אלא חטאת אחת.

אכל ועשה מלאכה, חייב שתי חטאות.

אכל אכלין שאינן ראויין לאכילה, ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה, ושתה ציר או מורייס, פטור.

משנה ד[עריכה]

התינוקות, אין מענין אותן ביום הכיפורים, אבל מחנכין אותם לפני שנה ולפני שנתים, בשביל שיהיו רגילין במצוות.

משנה ה[עריכה]

עוברה שהריחה, מאכילין אותה עד שתשיב נפשה.

חולה, מאכילין אותו על פי בקיאין.

ואם אין שם בקיאין, מאכילין אותו על פי עצמו, עד שיאמר די.

משנה ו[עריכה]

מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שיאורו עיניו.

מי שנשכו כלב שוטה, אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו, ורבי מתיא בן חרש מתיר.

ועוד אמר רבי מתיא בן חרש: החושש בגרונו, מטילין לו סם בתוך פיו בשבת, מפני שהוא ספק נפשות, וכל ספק נפשות דוחה את השבת.

משנה ז[עריכה]

מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו את הגל.

מצאוהו חי, מפקחין עליו.

ואם מת, יניחוהו.

משנה ח[עריכה]

חטאת ואשם ודאי, מכפרין.

מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה.

התשובה מכפרת על עבירות קלות, על עשה ועל לא תעשה.

ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר.

משנה ט[עריכה]

האומר: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

אחטא ויום הכיפורים מכפר, אין יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.

את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה, (ויקרא טז) מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו, עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר.

עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו.

אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, ומי מטהר אתכם? אביכם שבשמים, שנאמר (יחזקאל לו): וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

ואומר (ירמיה יז): מקוה ישראל יי; מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.


משנה מנוקדת[עריכה]

משנה א יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׂ הַמִּטָּה. וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם, וְהַחַיָּה תִנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל. דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

משנה ב הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה כָמוֹהָ וּכְגַלְעִינָתָהּ, וְהַשּׁוֹתֶה כִמְלֹא לָגְמָיו, חַיָּב. כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת, וְכָל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין לְכִמְלֹא לָגְמָיו. הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה אֵינָן מִצְטָרְפִים.

משנה ג אָכַל וְשָׁתָה בְהֶעְלֵם אֶחָד, אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת. אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה, חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. אָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה, שָׁתָה מַשְׁקִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה, שָׁתָה צֵיר אוֹ מֻרְיָס, פָּטוּר.

משנה ד הַתִּינוֹקוֹת, אֵין מְעַנִּין אוֹתָם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם קֹדֶם שָׁנָה וְקֹדֶם שְׁתַּיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהוּ רְגִילִים לַמִּצְוֹת.

משנה ה עוֹבָרָה שֶׁהֵרִיחָה, מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ. חוֹלֶה, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְקִיִּים; וְאִם אֵין שָׁם בְקִיִּים, מַאֲכִילִין עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיֹּאמַר דַּי.

משנה ו מִי שֶׁאָחֲזוֹ בָלְמוֹס, מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְבָרִים טְמֵאִים, עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו. מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶלֶב שׁוֹטֶה, אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר הַכָּבֵד שֶׁלּוֹ. וּרְבִּי מַתַּתְיָה בֶן חָרָשׁ מַתִּיר. וְעוֹד אָמַר רְבִּי מַתַּתְיָה בֶן חָרָשׁ: הַחוֹשֵׁשׂ בְּפִיו, מְטִילִין בְּתוֹכוֹ סַם בַּשַּׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת, וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

משנה ז מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, סָפֵק הוּא שָׁם, סָפֵק אֵינוּ שָׁם, סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת, סָפֵק נָכְרִי, סָפֵק יִשְׂרָאֵל, מְפַקְּחִים עָלָיו. מְצָאוּהוּ חַי, מְפַקְּחִין עָלָיו, וְאִם מֵת, יַנִּיחוּהוּ.

משנה ח חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִים. מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִים עִם הַתְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת, וְעַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה; וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תּוֹלָה, עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר.

משנה ט הָאוֹמֵר: "אֶחֱטֵא וְאָשׁוּב, אֶחֱטֵא וְאָשׁוּב", אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה. "אֶחֱטֵא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר", אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אֶת זוֹ דָרַשׁ רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: "מִכּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ", (וַיִּקְרָא טז,ל) עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר; עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. אָמַר רְבִּי עֲקִיבָא: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל! לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין, וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם? אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל לו,כה) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם"; וְאוֹמֵר: (ירמיה יז,יג) "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יי", מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) יום הכיפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה המלך והכלה ירחצו את פניהם והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר וחכמים אוסרין (ב) האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעניתה והשותה במלוא לוגמיו חייב כל האוכלים מצטרפין לככותבת וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו האוכל והשותה אינן מצטרפין.

(ג) אכל ושתה בעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת שגג ואכל ועשה מלאכה חייב שתי חטאות אכל אוכלים שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתייה שתה ציר או מורייס פטור (ד) התינוקות אין מענין אותן ביום הכיפורים אבל מחנכין אותן קודם לשנה וקודם לשתים בשביל שיהו רגילין במצוות.

(ה) עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשוב נפשה חולה מאכילין אותו על פי בקיים ואם אין שם בקיים מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר דיי.

(ו) מי שאחזו בולמוס מאכילין אותו אפילו דברים טמאים עד שייאורו עיניו מי שנשכו כלב שוטה אין מאכילין אותו מחצר כבד שלו רבי מתיה בן חרש מתיר ועוד אמר רבי מתיה בן חרש החושש בפיו מטילין לתוכו סם בשבת מפני שהוא ספק נפשות וכל ספק נפשות דוחה את השבת.

(ז) מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק נוכרי ספק ישראל מפקחין עליו מצאוהו חי מפקחין עליו ואם מת יניחוהו.

(ח) חטאת ואשם ודאי מכפרין מיתה ויום הכיפורים מכפרין עם התשובה התשובה מכפרת על עבירות קלות ועל עשה ועל לא תעשה ועל החמורות היא תולה עד שיבוא יום הכיפורים ויכפר.

(ט) האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה אחטא ויום הכיפורים מכפר אין יום הכיפורים מכפר עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר שבינו לבין חברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו את זו דרש רבי אלעזר בן עזריה מכל חטאותיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל) עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר שבינו לבין חברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו אמר רבי עקיבה אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמיים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם . (יחזקאל לו כה) ואומר מקוה ישראל ה' (ירמיהו יז יג) מה המקוה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.


פירושים[עריכה]