משנה יומא ח ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ח · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אכל ושתה בהעלם אחד, אינו חיב אלא חטאת אחת.

אכל ועשה מלאכה, חיב שתי חטאות.

אכל אכלין שאינן ראויין יא לאכילה, ושתה משקין שאינן ראויין לשתיה, ושתה ציר יב או מריס, פטור.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

אכל ושתה בעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת שגג ואכל ועשה מלאכה חייב שתי חטאות אכל אוכלים שאינן ראויין לאכילה שתה משקין שאינן ראויין לשתייה שתה ציר או מורייס פטור

פירוש הרמב"ם

אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת כו': התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים כו': ציר הוא מה ששותת מן הדג כששורין. אותו במלח. מורייס ידוע. מחנכין אותן כלומר מלמדין אותן מגזרת חנוך לנער (משלי כב) ומרגילין אותן להתענות קודם שיהיו חייבין בתענית בב' שנים לבריאים ובשנה אחת לחולים. ודע כי הזכרים מי"ג שנים שלימים והנקבות מי"ב שנים שלימים הם חייבין להתענות מדאורייתא אם הביאו שתי שערות כי הנקבות סובלות התענית יותר מהזכרים לפי שמזג הזכרים חם והנמס מגוף יותר והזכרים והנקבות מאחת עשרה שנה מתענים כל היום כולו מדרבנן כדי לחנכן במצות. ומתשע שנים ומעשר שנים מתענין לשעות מן היום בין זכרים בין נקבות בשוה כדי שיתחנכו במצות ואין מאכילין אותם עד שיצערם הרעב:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אינו חייב אלא חטאת אחד - דמחד קרא נפקי אכילה ושתיה וחד שמא הוא י:

אכל ועשה מלאכה - מתרי קראי נפקי ותרי שמות נינהו:

פירוש תוספות יום טוב

אינו חייב אלא חטאת אחת. כתב הר"ב דמחד קרא נפקא כו' כדאיתא דף ע"ו בגמ' שנאמר (דברים י"ד) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר. שכר שתייה הוא דיליף שכר שכר מנזיר וקרייה רחמנא ואכלת. [דאילו יין איכא למימר ע"י אניגרון שהוא מין מאכל שנותנין בו יין]:

אוכלין שאינן ראוין לאכילה. כגון עשבים המרים או שרפים הבאושין. רמב"ם פ"ב מהלכות שביתת עשור:

משקין שאינן ראויין לשתיה ושתה ציר וכו'. הרמב"ם [שם] כתב כגון ציר כו'. וכן העתיק הטור סוף סימן תרי"ב ופירוש ציר ומורייס. עיין משנה ד' פ"ו דנדרים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על הברטנורא) שנאמר ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כו' ביין ובשכר. שכר שתיה הוא דיליף שכר שכר מנזיר וקרייה רחמנא ואכלת דאלו מיין איכא למימר על ידי אנגרון שהוא מין מאכל שנותנין בו יין:

(יא) (על המשנה) שאינן ראויין. כגון עשבים המרים או שרפים הבאושין. הר"מ:

(יב) (על המשנה) ציר. כגון ציר כו':


פירושים נוספים