משנה יומא ח ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ח יומא


פרק ח

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א) יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה,
וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל,
וּבְתַשְׁמִישׂ הַמִּטָּה.
וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם,
וְהַחַיָּה תִּנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל,
דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.


(ב) הָאוֹכֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּכּוֹתֶבֶת הַגַּסָּה,
כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ,
וְהַשּׁוֹתֶה כִּמְלֹא לָגְמָיו,
חַיָּב.
כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת,
וְכָל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין לְכִמְלֹא לָגְמָיו.
הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה אֵינָן מִצְטָרְפִים.


(ג) אָכַל וְשָׁתָה בְּהֶעְלֵם אֶחָד,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.
אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה,
חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת.
אָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה,
שָׁתָה מַשְׁקִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה,
שָׁתָה צֵיר אוֹ מֻרְיָס,
פָּטוּר.


(ד) הַתִּינוֹקוֹת,
אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים;
אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁתַּיִם,
בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין בְּמִצְוֹת.


(ה) עֻבָּרָה שֶׁהֵרִיחָה,
מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ.
חוֹלֶה,
מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין;
וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין,
מַאֲכִילִין עַל פִּי עַצְמוֹ,
עַד שֶׁיֹּאמַר: "דַּי".


(ו) מִי שֶׁאָחֲזוֹ בֻּלְמוֹס,
מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְּבָרִים טְמֵאִים,
עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.
מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה,
אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלּוֹ;
וְרַבִּי מַתַּיָּא בֶּן חָרָשׁ מַתִּיר.

וְעוֹד אָמַר רַבִּי מַתַּיָּא בֶּן חָרָשׁ:

הַחוֹשֵׁשׂ בִּגְרוֹנוֹ [נ"א: בְּפִיו],
מַטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו [נ"א: מַטִּילִין בְּתוֹכוֹ סַם] בְּשַׁבָּת,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת,
וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.


(ז)

מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת,

סָפֵק הוּא שָׁם, סָפֵק אֵינוֹ שָׁם,
סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת,
סָפֵק נָכְרִי, סָפֵק יִשְׂרָאֵל,
מְפַקְּחִים עָלָיו.
מְצָאוּהוּ חַי, מְפַקְּחִין עָלָיו;
וְאִם מֵת, יַנִּיחוּהוּ.


(ח)

חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִים.

מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִים עִם הַתְּשׁוּבָה.
הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת,
וְעַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה;
וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תּוֹלָה,
עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר.


(ט) הָאוֹמֵר:
"אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב",
אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה.
"אֶחֱטָא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר",
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר;
וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.
אֶת זוֹ דָרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
"מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל).
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר;
עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:

אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!
לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין,
וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם?
אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה):
"וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶם";
וְאוֹמֵר (ירמיהו יז, יג): "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יי".
מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים,
אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ח יומא