משנה יומא ח ניקוד
(א) יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה,
- וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה,
- וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל,
- וּבְתַשְׁמִישׂ הַמִּטָּה.
- וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה יִרְחֲצוּ אֶת פְּנֵיהֶם,
- וְהַחַיָּה תִּנְעֹל אֶת הַסַּנְדָּל,
- דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר;
- וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
- כָּמוֹהָ וּכְגַרְעִינָתָהּ,
- וְהַשּׁוֹתֶה כִּמְלֹא לָגְמָיו,
- חַיָּב.
- כָּל הָאֳכָלִים מִצְטָרְפִין לְכַכּוֹתֶבֶת,
- וְכָל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין לְכִמְלֹא לָגְמָיו.
- הָאוֹכֵל וְהַשּׁוֹתֶה אֵינָן מִצְטָרְפִים.
- אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.
- אָכַל וְעָשָׂה מְלָאכָה,
- חַיָּב שְׁתֵּי חַטָּאוֹת.
- אָכַל אֳכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִים לַאֲכִילָה,
- שָׁתָה מַשְׁקִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה,
- שָׁתָה צֵיר אוֹ מֻרְיָס,
- פָּטוּר.
- אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים;
- אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁתַּיִם,
- בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין בְּמִצְוֹת.
- מַאֲכִילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתָּשִׁיב נַפְשָׁהּ.
- חוֹלֶה,
- מַאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי בְּקִיאִין;
- וְאִם אֵין שָׁם בְּקִיאִין,
- מַאֲכִילִין עַל פִּי עַצְמוֹ,
- עַד שֶׁיֹּאמַר: "דַּי".
- מַאֲכִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ דְּבָרִים טְמֵאִים,
- עַד שֶׁיֵּאוֹרוּ עֵינָיו.
- מִי שֶׁנְּשָׁכוֹ כֶּלֶב שׁוֹטֶה,
- אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מֵחֲצַר כָּבֵד שֶׁלּוֹ;
- וְרַבִּי מַתַּיָּא בֶּן חָרָשׁ מַתִּיר.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי מַתַּיָּא בֶּן חָרָשׁ:
- הַחוֹשֵׁשׂ בִּגְרוֹנוֹ [נ"א: בְּפִיו],
- מַטִּילִין לוֹ סַם בְּתוֹךְ פִּיו [נ"א: מַטִּילִין בְּתוֹכוֹ סַם] בְּשַׁבָּת,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא סְפֵק נְפָשׁוֹת,
- וְכָל סְפֵק נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.
מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת,
- סָפֵק הוּא שָׁם, סָפֵק אֵינוֹ שָׁם,
- סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת,
- סָפֵק נָכְרִי, סָפֵק יִשְׂרָאֵל,
- מְפַקְּחִים עָלָיו.
- מְצָאוּהוּ חַי, מְפַקְּחִין עָלָיו;
- וְאִם מֵת, יַנִּיחוּהוּ.
חַטָּאת וְאָשָׁם וַדַּאי מְכַפְּרִים.
- מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִים עִם הַתְּשׁוּבָה.
- הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל עֲבֵרוֹת קַלּוֹת,
- וְעַל עֲשֵׂה וְעַל לֹא תַעֲשֶׂה;
- וְעַל הַחֲמוּרוֹת הִיא תּוֹלָה,
- עַד שֶׁיָּבוֹא יוֹם הַכִּפּוּרִים וִיכַפֵּר.
- "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב",
- אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה.
- "אֶחֱטָא, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר",
- אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.
- עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר;
- וְשֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
- עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.
- אֶת זוֹ דָרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
- "מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יי תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל).
- עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר;
- עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ,
- אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר,
- עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ.
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא:
- אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל!
- לִפְנֵי מִי אַתֶּם מִטַּהֲרִין,
- וּמִי מְטַהֵר אֶתְכֶם?
- אֲבִיכֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו, כה):
- "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶם";
- וְאוֹמֵר (ירמיהו יז, יג): "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יי".
- מָה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים,
- אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל.
משנה יומא, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב