משנה יומא ח ז
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ח · משנה ז | >>
מי שנפלה עליו מפולת, ספק הוא שם יח ספק אינו שם, ספק חי ספק מת, ספק נכרי ספק ישראל, מפקחין עליו את הגל.
מצאוהו חי, מפקחין עליו.
ואם מת, יניחוהו.
משנה מנוקדת
מִי שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת,
- סָפֵק הוּא שָׁם, סָפֵק אֵינוֹ שָׁם,
- סָפֵק חַי, סָפֵק מֵת,
- סָפֵק נָכְרִי, סָפֵק יִשְׂרָאֵל,
- מְפַקְּחִים עָלָיו.
- מְצָאוּהוּ חַי, מְפַקְּחִין עָלָיו;
- וְאִם מֵת, יַנִּיחוּהוּ.
נוסח הרמב"ם
מי שנפלה עליו מפולת -
- ספק הוא שם - ספק אינו שם,
- ספק חי - ספק מת,
- ספק נוכרי - ספק ישראל,
- מפקחין עליו.
- מצאוהו חי - מפקחין עליו.
ואם מת - יניחוהו.
פירוש הרמב"ם
מפקחין - פירוש שחופרין ומחפשין אותו.
וכשמגיע לחוטמו ולא נמצא בו נשמה, אז אסור לו לחפור יותר לפי שבודאי הוא מת.
ואם מצאו חי, אף על פי שהוא בעניין שאינו יכול לחיות אלא זמן מועט וימות, לפי שעה חופרין עליו ומוציאין אותו, וזהו עניין אמרם מצאוהו חי מפקחין עליו.
ואמרם אם מת יניחוהו - כי יש מן החכמים שסובר מצילין את המת מפני הדליקה, והודיענו בכאן שמניחין אותו תחת המפולת, ואין על זה חולק:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מפקחין עליו - חופרין את הגל ומחפשין אחריו. ואם בדקו עד חוטמו, בין מלמעלה למטה, בין מלמטה למעלה, ולא מצאו בו נשמה, בידוע שהוא מת ושוב אין מפקחין עליו, דכתיב (בראשית ז) כל אשר נשמת רוח חיים באפיו:
מצאוהו חי מפקחין עליו - לא נצרכה אלא שראו בו שא"א שיחיה אלא חיי שעה ומיד הוא מת, קמ"ל דמפקחין עליו בשביל אותו חיי שעה:
מת אין מפקחין עליו - הא קמ"ל, דאפילו לדברי האומר מצילין את המת מפני הדליקה, בהא מודה דאין מפקחין. דגבי דליקה התירו לטלטל המת ולהוציאו, דאי לא שרית ליה אתי לכבויי מתוך שאדם בהול על מתו. אבל הכא אי לא שרית ליה לפקח את הגל מאי אית ליה למעבד דתהוי אסורא דאורייתא דנשרי הא מקמי הא:
פירוש תוספות יום טוב
ספק הוא שם וכו'. מפרשינן בגמרא דהכי קאמר דלא מבעיא ספק הוא שם ספק אינו שם דאם איתיה חי הוא מפקחים עליו. אלא אפילו ספק חי ספק מת מפקחים עליו. ולא מבעיא ספק חי ספק מת דישראל הוא. אלא אפילו ספק כותי ספק ישראל מפקחין עליו. וכתבו התוספת דהיינו טעמא דאין הולכין בפקוח נפש אחר הרוב משום דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם שלא יוכל לבא בשום ענין לידי מיתת ישראל:
מפקחין. עיין משנה ו' פ"ח דפסחים:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יח) (על המשנה) ספק הוא שם. ה"ק לא מיבעיא ספק הוא שם ספק אינו שם דאם איתא דחי הוא מפקחים עליו. אלא אפילו ספק חי ספק מת מפקחין כו'. וכתב התוספ' דה"ט דאין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב משום דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם שלא יוכל לבא בשום ענין לידי מיתה:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
מי שנפלה עליו: ביד פ' שני דהלכות שבת סי' י"ח ובטור א"ח סי' שכ"ט ובגמ' ספ"ק דערכין:
תפארת ישראל
יכין
ספק אינו שם: ולא מבעיא בכה"ג, דאם ישנו שם חי הוא, אלא אפילו ספק וכו':
ספק מת: ולא מבעיא כה"ג, דאם חי הוא ישראל הוא, אלא אפילו ספק וכו':
מפקחין עליו: פותחין ע"י חפירה, או שאר מלאכות דאורייתא הצריכין לזה. ואפילו יש כל הספיקות שנזכרו במשנה יחד, אפ"ה מפקחין:
את הגל: עד חוטמו, דבאין בו נשימה יניחוהו. ואין הולכין אחר הרוב בפ"נ:
מצאוהו חי: אפי' א"א שיחיה רק חיי שעה, חיישינן לחיי שעה (שו"ע או"ח, שכט). [מיהו אם יש קולא אם לא ניחוש לחיי שעה, כגון אדם שכשלא יתרפא ודאי ימות, ורוצה להתרפאות מעכו"ם שחשוד להמיתו מיד. או ע"י אפעראציאן, לא חיישינן לחיי שעה [תוס' ע"ז דכ"ז ע"ב]:
ואם מת יניחוהו: ולא דמי לדליקה דמותר להציל המת [כא"ח שי"א]. התם אי לא שרית ליה חיישינן שמחמת חרדתו על מתו ישכח ויכבה. משא"כ הכא אין לחוש שיעשה דבר:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
רי"ף |
רבינו אשר |
ר"ן | רמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות ישנים
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי