משנה יומא ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ח · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה ה, והשותה מלא לגמיו, חיב.

וכל האכלין מצטרפין לככותבת.

כל המשקין מצטרפין למלא לגמיו.

האוכל ושותה אין מצטרפים ט.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

האוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעניתה והשותה במלוא לוגמיו חייב כל האוכלים מצטרפין לככותבת וכל המשקין מצטרפין לכמלוא לוגמיו האוכל והשותה אינן מצטרפין.


פירוש הרמב"ם

(ראו פירוש רבינו למשנה א')


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ככותבת - תמרה גסה. והיא פחות מכביצה ו. ואף ע"ג דכל שעורי אכילה בכזית היינו משום דכתיב בהו אכילה אבל הכא דלא כתיב אלא אשר לא תעונה גמירי דבבציר מככותבת לא מיתבא דעתיה והוי מעונה. ומיהו קיי"ל דחצי שעור אסור מן התורה אלא שאין חייבין כרת ולא לוקין אלא על כשיעור:

כמלא לוגמיו - כל שאילו יסלקנו לצד אחד יהיה אותו הצד בולט ונראה נקרא מלא לוגמיו. ושעור זה באדם בינוני ז הוא פחות מרביעית ח:

פירוש תוספות יום טוב

כמוה וכגרעינתה. פירוש הכותבת אינה דבוקה לגרעינתה אלא יש בינה לגרעינתה חלל וקמ"ל דצריך למעך אותו חלל לשער בכמוה וכגרעינתה בלבד. לא כמוה וכגרעינתה וכחללה דאלת"ה בכולי דוכתי דתנן כזית פירושו עם גרעינתה ולא תנן בהדיא. אלא הכא הא קמ"ל. תוספות והר"ן. ומ"ש הר"ב שהיא פחותה מכביצה כתב הר"ן דיש לנו לכוין שאינה פחותה ממנה אלא מעט דכיון דחד אמורא אמר בגמ' יתירה מכביצה לא מפלגינן מיניה מאן דפליג עליה [וכך כתב הר"ב במסכת כלים פי"ז משנה י"ב]:

מלא לוגמיו. הר"ב העתיק כמלא לוגמיו וא"א לומר שהגירסא כך היא דהא בגמ' דף ע"ו אמרינן אימא כמלא לוגמיו ומ"ש הר"ב ושעור זה באדם בינוני וכו'. פי' השעור באדם בינוני הוא פחות מרביעית. אבל בשאר אדם הכל לפי גדלו ולפי קטנו. דהא הכי תנן בכלים פי"ז משנה י"א דמשערים לפי מה שהוא אדם. ומיהו באכילה לא מפלגינן אלא אפילו לעוג מלך הבשן מחייבים בככותבת. וטעמא אמרינן בגמרא דבאכילה קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה. ומיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא. והשתיה בדידיה מיתבא דעתיה בדחבריה לא מיתבא דעתיה מש"ה לענין דלאו ביתובא דעתא הוא. בשל עולם הן שמין בבינונית כמ"ש שם הר"ן. והא דאמרן פחות מרביעית. כתב הר"ן לא קאימנא שפיר בהאי פחות מרביעית כמה הוה בציר מיניה:

האוכל והשותה אין מצטרפין. דאע"ג דמחד שמא נינהו כדלקמן הואיל משום יתובא דעתא הוא והאי לא קמיתבא דעתיה כדאיתא בגמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) כמוה וכגרעינתה. פירוש הכותבת אינה דבוקה לגרעינתה ויש ביניהם חלל וקמ"ל דצריך למעך אותו חלל לשער בכמוה וכגרעינתה בלבד. תוספ' והר"נ:

(ו) (על הברטנורא) יש לכוין שאינה פחותה ממנה אלא מעט דכיון דחד אמורא אמר בגמרא יתירה מכביצה לא מפלגינן מיניה מאן דפליג עליה. הר"נ:

(ז) (על הברטנורא) השיעור באדם בינוני הוא פחות מרביעית אבל בשאר אדם הכל לפי גדלו ולפי קטנו ומיהו באכילה לא מפלגינן אלא אפילו לעוג מלך הבשן מחייבים בככותבת וטעמא אמרינן בגמרא דבאכילה קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה. ומיהו כ"ע טובא ועוג כו' פורתא. והשתייה בדידיה מיתבא דעתיה בדחבריה לא מיתבא דעתיה. ומש"ה לענין דלאו ביתובא דעתא הוא בשל עולם הן שמין בבינונית. הר"נ:

(ח) (על הברטנורא) לא קאימנא שפיר בהאי פחות כמה הוה בציר מניה. הר"נ:

(ט) (על המשנה) אין מצטרפין. דאע"ג דחד שמא נינהו כדלקמן הואיל ומשום יתובא דעתא הוא האי לא קמיתבא דעתיה כדאמר בגמרא:


פירושים נוספים