משנה יומא ח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ח · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

התינוקות, אין מענין אותן ביום הכפורים, אבל מחנכין אותם לפני שנה ולפני שנתים, בשביל שיהיו רגילין במצות.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַתִּינוֹקוֹת,

אֵין מְעַנִּין אוֹתָן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים;
אֲבָל מְחַנְּכִין אוֹתָם לִפְנֵי שָׁנָה וְלִפְנֵי שְׁתַּיִם,
בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין בְּמִצְוֹת.

נוסח הרמב"ם

התינוקות - אין מענין אותן ביום הכיפורים;

אבל מחנכין אותן, קודם לשנה, וקודם לשתים - בשביל שיהו רגילין במצוות.

פירוש הרמב"ם


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אין מענין אותם - אין חייבין למנוע מהן מאכל:

מחנכין אותן - לשעות. היה רגיל לאכול בארבע שעות מאכילין אותו בחמש או בו' כפי כח הבן:

קודם לשנה - שנה אחת קודם לפרקו, אם התינוק חולה ותש כחו ואינו יכול לסבול:

וקודם לשתים - או שתי שנים קודם פרקו אם התינוק בריא. ופרקן הוי התינוקת בת י"ב שנה ויום אחד שאין דרכה להביא סימנים עד זמן זה ואז היא בת עונשין. ופרקו של תנוק הוי בן י"ג שנה ויום אחד וקודם זה אינו בר עונשין:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

התינוקות וכו':    ביד שם סוף הפרק וז"ל קטן שהוא פחות מבן ט' אין מענין אותו ביום הכפורים כדי שלא יבוא לידי סכנה ע"כ וכתב הר"ן ז"ל נראה דאין רשאין למנוע מהן מאכל קאמר כלומר אע"פ שבשאר מצות אם רצה להקדים חנוכו של תינוק רשאי ומחנך אותו לעשות המצוה כהלכתה כגדול ממש הכא אינו רשאי לחנכו בענוי קודם לזמן שקבעו לו חכמים לחנוך שעות ולהשלמה כסברייהו דאמוראי בגמ':

אבל מחנכין אותן לפני שנה או לפני שנתים:    סמוך לפרקן כך הגרסא ברוב הנוסחאות אע"פ שלא כתבה כן הרב אלפסי ז"ל עכ"ל הר"ן ז"ל: והכל בו כתב ג"כ בסימן ס"ט קטן שהוא פחות מבן ט' אין מענין אותו ביום הכפורים שלא יבא לידי סכנה פי' שאין מניחין אותו להתענות ואפי' לשעות ובזה נכשלין הרבה בני אדם וראוי למחות בידם והרש"י ז"ל פי' אין מענין אין חייבין להתענות ואין לשון מענין מיושב עליה ע"כ והרי"ף והרמב"ם ז"ל בין בפי' המשנה בין שם ביד כתבו דחנוך בן ט' ובן עשר לשעות והשלמה מדבריהם בני י"א שוה בין בתינוק בין בתנוקת והשלמה מן התורה בתינוקת בת י"ב ובתינוק בן י"ג והוא שהביאו סימנים: ומצאתי שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל בנוסח גרסת המשנה אבל מחנכין אותן לשעות לפני שנה ולפני שנתים וכו'. וה"ר יהוסף ז"ל הגיה קודם שנה וקודם שתים בשביל שיהו רגילין למצות:

תפארת ישראל

יכין

אין מענין אותן ביום הכפורים:    דפטורים מכל ענוי. מיהו לנעול אסורים. ונוהגין לאסרן גם ברחיצה וסיכה [ מג"א תרט"ז סק"א ]:

אבל מחנכין אותם:    ר"ל מאחרין זמן אכילתו שעה או ב' טפי מהרגלו, הכל לפי כחו:

ולפני שנתים:    ר"ל אם הילד חלש סגי במחנכו שנה א' קודם פרק זמן עונשו. ואם הוא חזק יחנכו ב' שנים קודם זמן עונשו. וזמן עונש הזכר הוא כשיהיה בן י"ג שנה ויום א'. ונקבה כשתהיה בת י"ב שנה ויום א':

בשביל שיהיו רגילין במצות:    והאידנא דכל הילדים לומדים וחלשים עי"ז, א"צ לחנכם שנה מקודם, ודי בזכר י"ג שנה ויום א', ונקבה בי"ב שנה ויום א', ואז חייבים להתענות ולהשלים ואפילו כשאין להם סימן השערות, דשמא נשרו. מיהו פחות מבן ט' שנה, אפי' רוצה להתחנך לשעות מוחין בידו [שם]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים