משנה בבא בתרא ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בבא בתרא פרק ד: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק רביעי ("המוכר את הבית") · >>

פרקי מסכת בבא בתרא: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

המוכר את הבית, לא מכר היציע ואף על פי שהיא פתוחה לתוכו, ולא את החדר שלפנים ממנו, ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים.

רבי יהודה אומר, אם יש לו צורת פתח, אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים, אינו מכור.

משנה ב[עריכה]

לא את הבור, ולא את הדות, אף על פי שכתב לו עומקא ורומא.

וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, אינו צריך ליקח לו דרך.

ומודה רבי עקיבא, בזמן שאמר לו חוץ מאלו, שאינו צריך ליקח לו דרך.

מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר, אינו צריך ליקח לו דרך.

וחכמים אומרים, צריך ליקח לו דרך.

משנה ג[עריכה]

המוכר את הבית, מכר את הדלת, אבל לא את המפתח.

מכר את המכתשת הקבועה, אבל לא את המטלטלת.

מכר את האצטרובל, אבל לא את הקלת, ולא את התנור, ולא את הכירים.

[מכר תנור, מכר כירים].

בזמן שאמר לו, הוא וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין.

משנה ד[עריכה]

המוכר את החצר, מכר בתים, בורות, שיחין, ומערות, אבל לא את המטלטלין.

בזמן שאמר לו, היא וכל מה שבתוכה, הרי כולן מכורין.

בין כך ובין כך, לא מכר את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה.

רבי אליעזר אומר, המוכר את החצר, לא מכר אלא אוירה של חצר.

משנה ה[עריכה]

המוכר את בית הבד, מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות, אבל לא מכר את העכירין ואת הגלגל ואת הקורה.

בזמן שאמר לו, הוא וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין.

רבי אליעזר אומר, המוכר בית הבד, מכר את הקורה.

משנה ו[עריכה]

המוכר את המרחץ, לא מכר את הנסרים ואת הספסלים ואת הוילאות.

בזמן שאמר לו, הוא וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין.

בין כך ובין כך, לא מכר את המגורות של מים ולא את האוצרות של עצים.

משנה ז[עריכה]

המוכר את העיר, מכר בתים, בורות, שיחין, ומערות, מרחצאות ושובכות, בית הבדין ובית השלחין, אבל לא את המטלטלין.

ובזמן שאמר לו, היא וכל מה שבתוכה, אפלו היו בה בהמה ועבדים, הרי כולן מכורין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, המוכר את העיר, מכר את הסנטר.

משנה ח[עריכה]

המוכר את השדה, מכר את האבנים שהם לצורכה, ואת הקנים שבכרם שהם לצורכו, ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע, ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע, ואת השומירה שאינה עשויה בטיט, ואת החרוב שאינו מורכב, ואת בתולת השקמה.

משנה ט[עריכה]

אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצורכה, ולא את הקנים שבכרם שאינן לצורכו, ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע.

בזמן שאמר לו, היא וכל מה שבתוכה, הרי כולן מכורין.

בין כך ובין כך, לא מכר לא את מחיצת הקנים שהיא בית רובע, ולא את השומירה שהיא עשויה בטיט, ולא את החרוב המורכב, ולא את סדן השקמה, ולא את הבור, ולא את הגת, ולא את השובך, בין חרבין בין ישובין.

וצריך ליקח לו דרך, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, אינו צריך.

ומודה רבי עקיבא, בזמן שאמר לו חוץ מאלו, שאינו צריך ליקח לו דרך.

מכרן לאחר, רבי עקיבא אומר, אינו צריך ליקח לו דרך.

וחכמים אומרים, צריך ליקח לו דרך.

במה דברים אמורים? במוכר.

אבל בנותן מתנה, נותן את כולם.

האחין שחלקו, זכו בשדה, זכו בכולם.

המחזיק בנכסי הגר, החזיק בשדה, החזיק בכולם.

המקדיש את השדה, הקדיש את כולם.

רבי שמעון אומר, המקדיש את השדה, לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה בבא בתרא ד ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) המוכר את הבית לא מכר את היציע אף על פי שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שהוא לפנים ממנו ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוהה עשרה טפחים רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור.

(ב) לא את הבור ולא את החדות אף על פי שכתב לו עומקא ורומא צריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבה וחכמים אומרין אינו צריך ליקח לו דרך מודה רבי עקיבה בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאין צריך ליקח לו דרך מכרן לאחר רבי עקיבה אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרין צריך ליקח לו דרך.

(ג) המוכר את הבית מכר את הדלת אבל לא את המפתח מכר את המכתשת הקבועה אבל לא את המיטלטלת מכר את האצטרובל אבל לא את הקלת מכר תנור וכירים ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כלם מכורים.

(ד) המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחים ומערות אבל לא את המיטלטלים בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלם מכורים בין כך ובין כך לא מכר לא את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה רבי אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אווירה של חצר.

(ה) המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל ואת הבתולות אבל לא מכר לא את הכדין ולא את הגלגל ולא את הקורה ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כלם מכורים רבי אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה.

(ו) המוכר את המרחץ לא מכר את הנסרים ולא את הספסלים ולא את הווילאות ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכו הרי כלם מכורים בין כך ובין כך לא מכר את המגורות של מים ולא את האוצרות של עצים.

(ז) המוכר את העיר מכר בתים בורות שיחין ומערות מרחצאות ושובכות בית הבדים ובית השלהים אבל לא את המיטלטלין ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה אפילו היו בה בהמה ועבדים הרי כלם מכורים רבן שמעון בן גמליאל אומר המוכר את העיר מכר את הסנטר.

(ח) המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצורכה ואת הקנים שבכרם שהן לצורכו ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ואת השומירה שאינה עשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת שקמה (ט) אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצורכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצורכו ולא את התבואה שהיא תלושה מן הקרקע ובזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלם מכורים בין כך ובין כך לא מכר לא את מחיצת הקנים שהיא בית רובע ולא את השומירה העשויה בטיט ולא את החרוב המורכב ולא את סדן השקמה.

לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חרבים ובין שלמים וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבה וחכמים אומרין אינו צריך ליקח לו דרך מודה רבי עקיבה בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאין צריך ליקח לו דרך מכרן לאחר רבי עקיבה אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרין צריך ליקח לו דרך במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נתן את כלם האחים שחלקו זכו בשדה זכו בכלם המחזיק בנכסי הגר החזיק כל שהוא החזיק בכלם המקדיש את השדה הקדיש את כלם רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא את החרוב המורכב ואת סדן השקמה.

פירושים[עריכה]