משנה בבא בתרא ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ד · משנה ד | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המוכר את החצר, מכר בתים, בורות, שיחין, ומערותח, אבל לא את המטלטליןט.

בזמן שאמר לו, היא וכל מה שבתוכה, הרי כולן מכורין.

בין כך ובין כך, לא מכר את המרחץ י ולא את בית הבד שבתוכה.

רבי אליעזר אומר, המוכר את החצר, לא מכר אלא אוירה יא של חצר.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחים ומערות אבל לא את המיטלטלים בזמן שאמר לו היא וכל מה שבתוכה הרי כלם מכורים בין כך ובין כך לא מכר לא את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה רבי אליעזר אומר המוכר את החצר לא מכר אלא אווירה של חצר.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

המוכר את החצר מכר בתים בורות שיחין כו': אין הלכה כר"א:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מכר את הבתים - הפתוחים לחצר:

ובורות שיחים ומערות - שבתוך הבתים. ואע"ג דהמוכר בית לא מכר בור שיח ומערה, לגבי חצר מיהא בטלים הן:

ביז כר ובין כר - אפילו אמר כל מה שבתוכה, לא מכר את המרחץ וכו'. דאינן בכלל חצר:

רבי אליעזר אומר וכו' - ואין הלכה כר, אליעזר:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

מכר בתים בורות ושיחין ומערות. לפי שהחצר עשוי לכביסה. ולהשקות בהמות. ותשמיש החצר והבור הוא תשמיש אחד. ולפיכך נמכרין עמה. אבל בית אינו עשוי לכביסה. ולהשקות בהמות. אלא לדירה. ואין תשמישן שוה. מנמוקי הרשב"א ז"ל. והרב אבן מגא"ש ז"ל נתן טעם אחר לפי שדרך החצרות להיות בהן בור ודות. ואין דרך הבית בכך. המגיד פרק כ"ה מהלכות מכירה:

אבל לא את המטלטלין. תשמישי הבית שאינן קבועין כל כך. הנך דאמרן לעיל דאינן מכורין בכלל בית. וכ"ש שאר מטלטלין דאינם בכלל תשמישי בית. הרשב"ם. ועיין בפירוש הר"ב משנה ז':

לא את המרחץ וכו'. דאין דרך החצרות שיהיה להם כן. ואינו תשמיש מיוחד לחצר אחת. דהרבה חצרות משתמשות במרחץ אחד. וכן בבית הבד. נ"י:

לא מכר אלא אוירה של חצר. אבל בתים ובורות לא מכר ודמים מודיעים ליכא למימר דאין אונאה לקרקעות. הרשב"ם. ולטעמיה אזיל דס"ל דאין אונאה לקרקעות. וכמ"ש בשמו במשנה ו פרק בתרא דשביעית. וכן סתם הר"ב במשנה ו' פ"ג דפאה אבל לדעת הסוברים דבפלגא איכא. וכמ"ש בשביעית ובפרק אחד עשר דכתובות [משנת ה'] לדידהו כשהדמים הרבה יותר מפלג. הוה בטול מקח:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ח) (על המשנה) בורות כו'. לפי שהחצר עשוי לכביסה ולהשקות בהמות. ותשמיש החצר והבור הוא תשמיש אחד ולפיכך נמכרין עמה. אבל בית שאינו עשוי לכביסה כו' אלא לדירה ואין תשמישן שוה. רשב"א. ועתוי"ט:

(ט) (על המשנה) המטלטלין. תשמישי הבית שאינן קבועין כל כך. הנך דאמרן לעיל דאינן מכורין בכלל בית. וכ"ש שאר מטלטלין שאינם בכלל תשמישי בית. ר"ש:

(י) (על המשנה) המרחץ. דאין דרך החצרות שיהיה להם כן ואינו תשמיש מיוחד לחצר אחת. דהרבה חצרות משתמשות במרחץ אחד וכן בבית הבד. נ"י:

(יא) (על המשנה) אוירה. אבל בתים ובורות לא ודמים מודיעים ליכא למימר דאין אונאה לקרקעות ר"ש. ועתוי"ט:


פירושים נוספים

בבלי סז א  רמב"ם הלכות מכירה כה ו  שולחן ערוך חושן משפט רטו א