משנה בבא בתרא ד ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ד · משנה ה | >>
המוכר את בית הבדיב, מכר את הים יג ואת הממל ואת הבתולות, אבל לא מכר את העכירין ואת הגלגל ואת הקורה.
בזמן שאמר לו, הוא וכל מה שבתוכו, הרי כולן מכורין.
רבי אליעזר אומר, המוכר בית הבד, מכר את הקורהטו.
משנה מנוקדת
הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד,
- מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת,
- אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.
- בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
- הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
- הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד,
- מָכַר אֶת הַקּוֹרָה:
- הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד,
נוסח הרמב"ם
המוכר את בית הבד -
- מכר את הים, ואת הממל, ואת הבתולות,
- אבל לא מכר - לא את הכדין, ולא את הגלגל, ולא את הקורה.
- ובזמן שאמר לו: הוא, וכל מה שבתוכו - הרי כולם מכורים.
- רבי אליעזר אומר:
- המוכר את בית הבד - מכר את הקורה.
פירוש הרמב"ם
ים - האבן שטוחנין בתוכו הזיתים.
וממל - הוא האבן שטוחנין בו הזיתים, למעלה.
בתולות - הן כלונסות של ארז, שמעמידין בהם את הקורה מהבד.
עבירין - הם הנסרים הכבדים, שמכבידין אותן על האמתחות ששמים בהם הזיתים הכתושים, ועליהן נתלית האבן וכובשן.
וגלגל - שמגלגל האבן ומגביה אותה, ומכביד על הזיתים הכתושים, והשמן יוצא:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
מכר את הים - האבן שנותנים בתוכה הזיתים בשעת טחינתן:
הממל - הרכב העליונה שבה מפרכים הזיתים:
הבתולות - כלונסות של ארז שמעמידין בהם קורות בית הבד יד:
עכירין - נסרים כבדים שנותנים על האמתחות ששמים בהם הזיתים הכתושים כדי לכבשן:
הגלגל - שמגלגל האבן ומכביד על הזיתים הכתושים להוציא שמנן:
פירוש תוספות יום טוב
המוכר את בית הבד. בית שהבד בו ואותו בית לתשמיש בד לבדו עשוי. הרשב"ם:
מכר את הים וכו'. ונראה בעיני דכל הנך דקתני בהו מכר קבועין הן שם ואינך דאינן מכורין בכלל בית הבד מטלטליהן כדאמרן נמי גבי בית שמכר מכתשת קבוע ולא המטלטלת. הרשב"ם: הבתולות. פירש הר"ב כלונסות של ארז שמעמידים בהן קורות בית הבד. וז"ל הרשב"ם. שנועצין בארץ בראש הגת מכאן ומכאן. ונוקבין זה כנגד זה ונותנים בריחים מזה לזה. ומעמידים הקורה על הבריח. ע"כ. ולשון כלונסות עיין בפירוש הר"ב מ"ג פ"ב דר"ה:
העבדים. ה"ג [וכן גרסת הר"ף] בכ"ף ופירש הר"ב נסרים וכו' וכן כתב הרמב"ם והרשב"ם ועיין ספי"ב דכלים:
מכר את הקירה. מסיים בברייתא שלא נקרא בית הבד אלא על שם הקורה:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(יב) (על המשנה) בית הבד. בית שהבד בו, ואותו בית לתשמיש בד לבדו עשוי. ר"ש:
(יג) (על המשנה) הים. כל הנך דקתני בהו מכר קבועין הן שם. ואידך דאינן מכורין מטלטלי הן. ר"ש:
(יד) (על הברטנורא) שנועצין בארץ בראש הגת' מכאן ומכאן. ונוקבין זה כנגד זה ונותנים בריחים מזה לזה ומעמידים הקורה על הבריח. הר"ש:
(טו) (על המשנה) הקורה. שלא נקרא בית הבד אלא על שם הקורה. גמרא:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
המוכר את בית הבד וכו': בית שהבד בו ואותו בית לתשמיש בד לבדו עשוי רשב"ם ז"ל. והכא נמי איכא ברייתא בגמרא דמשמע מינה דפליגא אמתניתין דקתני בה בזמן שא"ל היא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין בין כך ובין כך לא מכר לא את העכירין ולא את השקים ולא את המרצופים אבל הלכתא כמתניתין. ומפי' רשב"ם ז"ל משמע דלא פליגא וע"ש שהוא מקום שצ"ע לע"ד שכתב אההיא ברייתא דקתני המוכר את בית הבד מכר את הנסרים דהני נסרים לאו היינו כבשי דא"כ תיקשי אמתניתין דהתם קתני לא מכר את העבירין ופרשינן בגמרא דהיינו כבשי והכא קתני מכר אלא הן וכו' וקשה לע"ד טובא דהא בלאו הכי פליגא בהדיא דבמתניתין קתני בזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולם מכורים משמע אפילו עבירין ובברייתא קתני בין כך ובין כך לא מכר את העבירין ותו קשה לע"ד דאדרמי ממתניתין לברייתא מברייתא גופה הוי מצי למירמי ולאוכוחי דנסרים לאו היינו כבשי דאי הכי קשיא רישא אסיפא דברישא קתני מכר את הנסרים אפילו בלא פירוש אמירת הוא וכל מה שבתוכו ובסיפא קתני דאפילו באמירת הוא וכל מה שבתוכו לא מכר את העבירין אלא על כרחין נסרים דרישא לאו היינו עבירין אלא וכו'. ועד הנה לא מצאתי מי שדבר בזה מאומה ולא מצאתי ברש"ל שהגיה עליו דבר:
מכר את הים וכו': כל הני דאמרינן דמכר משום דקביעי אבל אחריני דאמרינן דלא מכר משום שהן מטלטלין נמוקי יוסף ז"ל. הים בברייתא קרי לה עדשה והרב רבינו שמשון ז"ל פירש בסוף מסכת טהרות דנקרא ים על שם שהמשקין יוצאים על ידו בשופע כמין ים ונקרא עדשה ג"כ ע"ש שהוא עגול כעדשה ע"כ ופירש רש"י בפ' בתרא דע"ז דף ע"ה עדשה היינו הגת עצמה וכתב עליו הר"ן ז"ל שם דף שפ"ח ע"ב דליתא אלא עדשה היינו הריחים התחתונה שגבית ויש לה בית קבול משקין ונקראת עדשה מפני שהיא עגולה כעדשה ומפני ששתיהן בכלל זה העליונה והתחתונה נקראים בלשון ברייתא דהתם עדשים וראיה לדבר דעדשים אינו גת עצמו מדאמרינן בפ' המוכר את הבית המוכר את בית הבד מכר את הים ומפרשינן בגמרא ים טלופתא דהיינו תרגום עדשים ואי עדשים היינו בד היכי קתני המוכר את בית הבד מכר את הבד הא לאו לישנא דתנאי היא ולא קתני הכי בשארא דהתם אלא ש"מ שאינה גת עצמה אלא ריחים שפירשנו עכ"ל ז"ל:
אבל לא מכר לא את העכירין: בכאף ועיין בערוך ערך כדם דמוכח התם דגרסינן עכידים בדלית וכמו שכתבתי בספי"ב דכלים. אבל בערוך ערך עכר הביאו בריש וכתב בפירוש שני שהם הכירים דתנן שם ספי"ב ואית דגרסי עבידין בבית ובדלית:
ולא את הגלגל ולא את הקורה ובזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולם מכורין: גירסא אחרת יש במתניתין להרמב"ם ז"ל בין כך ובין כך לא מכר לא את העכירין ולא את הגלגל ולא את הקורה אע"ג דבברייתא בגמרא ליכא רק לא את העכירין ואין שם מוזכר לא גלגל ולא קורה וכמו שכתבו הרב המגיד ומהר"י קארו ז"ל שם בהלכות מכירה פכ"ה אלא שאני מצאתי ברב אלפס ובהרא"ש ז"ל מוזכרין בברייתא שכתבתי לעיל בסמוך וכן מצאתי אח"כ שהגיה ג"כ רבינו שלמה לוריא ז"ל:
ר' אליעזר אומר המוכר את בית הבד מכר את הקורה: איהו גופיה מפרש בברייתא טעמיה שלא נקרא בית הבד אלא על שם קורה. ואיתא בתוספות בפירקין דף ס"ה:
תפארת ישראל
יכין
מכר את הים: הוא עריבה של אבן שטוחנים בה הזיתים:
ואת הממל: האבן העליון שטוחנין עמו:
ואת הבתולות: ב' עמודים מבתולות שקמה, שעומדין א' מכאן וא' מכאן לגת, ובכל א' חור זה כנגד זה, שבהן תחובין בריחים, ועל הבריחים מונח הקורה שכובשין בה הזיתים.
אכל לא מכר את העכירין: נסרין שמשימין על הזיתים ממש תחת הקורה הנ"ל, לכבוש השמן:
ואת הגלגל: [שרויבע], שכשיסבבוה יכבידו הקורה הנ"ל על הנסרין לכבוש הזיתים:
ואת הקורה: שכובשין בה הנסרים על הזיתים:
מכר את הקורה: ואין הלכה כר"א:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת