משנה בבא בתרא ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) המוכר את הבית -

לא מכר את היציע - אף על פי שהיא פתוחה לתוכו,

ולא את החדר - שהוא לפנים ממנו,

ולא את הגג - בזמן שיש לו מעקה גבוהה עשרה טפחים.

רבי יהודה אומר:

אם יש לו צורת פתח -

אף על פי שאינו גבוה עשרה טפחים - אינו מכור.

(ב) לא את הבור, ולא את החדות - אף על פי שכתב לו עומקא ורומא.

צריך ליקח לו דרך - דברי רבי עקיבה.

וחכמים אומרין: אינו צריך ליקח לו דרך.

מודה רבי עקיבה,

בזמן שאמר לו: חוץ מאלו - שאין צריך ליקח לו דרך.

מכרן לאחר -

רבי עקיבה אומר: אינו צריך ליקח לו דרך.

וחכמים אומרין: צריך ליקח לו דרך.

(ג) המוכר את הבית -

מכר את הדלת - אבל לא את המפתח.

מכר את המכתשת הקבועה - אבל לא את המיטלטלת.

מכר את האצטרובל - אבל לא את הקלת.

מכר תנור, וכירים.

ובזמן שאמר לו: הוא, וכל מה שבתוכו - הרי כולם מכורים.

(ד) המוכר את החצר -

מכר בתים, בורות, שיחים, ומערות - אבל לא את המיטלטלים.

בזמן שאמר לו: היא, וכל מה שבתוכה - הרי כולם מכורים.

בין כך ובין כך -

לא מכר - לא את המרחץ, ולא את בית הבד שבתוכה.

רבי אליעזר אומר:

המוכר את החצר -

לא מכר - אלא אווירה של חצר.

(ה) המוכר את בית הבד -

מכר את הים, ואת הממל, ואת הבתולות,

אבל לא מכר - לא את הכדין, ולא את הגלגל, ולא את הקורה.

ובזמן שאמר לו: הוא, וכל מה שבתוכו - הרי כולם מכורים.

רבי אליעזר אומר:

המוכר את בית הבד - מכר את הקורה.

(ו) המוכר את המרחץ -

לא מכר את הנסרים, ולא את הספסלים, ולא את הווילאות.

ובזמן שאמר לו: הוא, וכל מה שבתוכו - הרי כולם מכורים.

בין כך ובין כך -

לא מכר את המגורות של מים,

ולא את האוצרות של עצים.

(ז) המוכר את העיר -

מכר בתים, בורות, שיחין, ומערות,

מרחצאות, ושובכות, בית הבדים, ובית השלהים,

אבל לא את המיטלטלין.

ובזמן שאמר לו: היא, וכל מה שבתוכה -

אפילו היו בה בהמה, ועבדים - הרי כולם מכורים.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

המוכר את העיר - מכר את הסנטר.

(ח) המוכר את השדה -

מכר את האבנים - שהן לצורכה,

ואת הקנים שבכרם - שהן לצורכו,

ואת התבואה - שהיא מחוברת לקרקע,

ואת מחיצת הקנים - שהיא פחותה מבית רובע,

ואת השומירה - שאינה עשויה בטיט,

ואת החרוב - שאינו מורכב,

ואת בתולת שקמה.

(ט) אבל לא מכר -

לא את האבנים - שאינן לצורכה,

ולא את הקנים שבכרם - שאינן לצורכו,

ולא את התבואה - שהיא תלושה מן הקרקע.

ובזמן שאמר לו: היא, וכל מה שבתוכה - הרי כולם מכורים.

בין כך ובין כך -

לא מכר, לא את מחיצת הקנים - שהיא בית רובע,

ולא את השומירה - העשויה בטיט,

ולא את החרוב המורכב,

ולא את סדן השקמה.

[ט] *הערה 1: לא את הבור, ולא את הגת, ולא את השובך -

בין חרבים - ובין שלמים.

וצריך ליקח לו דרך - דברי רבי עקיבה.

וחכמים אומרין: אינו צריך ליקח לו דרך.

מודה רבי עקיבה -

בזמן שאמר לו: חוץ מאלו - שאין צריך ליקח לו דרך.

מכרן לאחר -

רבי עקיבה אומר: אינו צריך ליקח לו דרך.

וחכמים אומרין: צריך ליקח לו דרך.

במה דברים אמורים? - במוכר,

אבל בנותן מתנה - נתן את כולם.

האחים שחלקו -

זכו בשדה - זכו בכולם.

המחזיק בנכסי הגר -

החזיק כל שהוא - החזיק בכולם.

המקדיש את השדה - הקדיש את כולם.

רבי שמעון אומר: המקדיש את השדה -

לא הקדיש - אלא את החרוב המורכב, ואת סדן השקמה.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה בבא בתרא ד

משנה בבא בתרא, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב