משנה בבא בתרא ד ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד בבא בתראהפרק הבא»


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת,

לֹא מָכַר הַיָּצִיעַ,
וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְּתוּחָה לְתוֹכוֹ;
וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ;
וְלֹא אֶת הַגַּג,
בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
אֵינוֹ מָכוּר:
(ב)

לֹא אֶת הַבּוֹר,

וְלֹא אֶת הַדּוּת,
אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עֻמְקָא וְרוּמָא.
וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ,
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא,
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: חוּץ מֵאֵלּוּ,
שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
מְכָרָן לְאַחֵר,
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אֵינוֹ צָרִיך לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ:
(ג)

הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת,

מָכַר אֶת הַדֶּלֶת,
אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ.
מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה,
אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטֶלֶת.
מָכַר אֶת הָאִצְטְרוֹבָּל,
אֲבָל לֹא אֶת הַקֶּלֶת,
וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר,
וְלֹא אֶת הַכִּירַיִם.
מָכַר תַּנּוּר, מָכַר כִּירַיִם.
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין:
(ד)

הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר,

מָכַר בָּתִּים,
בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת,
אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין.
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
לֹא מָכַר אֶת הַמֶּרְחָץ,
וְלֹא אֶת בֵּית הַבַּד שֶׁבְּתוֹכָהּ.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הַמּוֹכֵר אֶת הֶחָצֵר,
לֹא מָכַר אֶלָּא אֲוִירָהּ שֶׁל חָצֵר:
(ה)

הַמּוֹכֵר אֶת בֵּית הַבַּד,

מָכַר אֶת הַיָּם וְאֶת הַמַּמָּל וְאֶת הַבְּתוּלוֹת,
אֲבָל לֹא מָכַר אֶת הָעֲכִירִין וְאֶת הַגַּלְגַּל וְאֶת הַקּוֹרָה.
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הַמּוֹכֵר בֵּית הַבַּד,
מָכַר אֶת הַקּוֹרָה:
(ו)

הַמּוֹכֵר אֶת הַמֶּרְחָץ,

לֹא מָכַר אֶת הַנְּסָרִים וְאֶת הַסַּפְסָלִים וְאֶת הַוִּילָאוֹת.
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הוּא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
לֹא מָכַר אֶת הַמְּגוּרוֹת שֶׁל מַיִם,
וְלֹא אֶת הָאוֹצָרוֹת שֶׁל עֵצִים:
(ז)

הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר,

מָכַר בָּתִּים,
בּוֹרוֹת, שִׁיחִין, וּמְעָרוֹת,
מֶרְחֲצָאוֹת וְשׁוֹבָכוֹת,
בֵּית הַבַּדִּין וּבֵית הַשְּׁלָחִין;
אֲבָל לֹא אֶת הַמִּטַּלְטְלִין.
וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ,
אֲפִלּוּ הָיוּ בָּהּ בְּהֵמָה וַעֲבָדִים,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
הַמּוֹכֵר אֶת הָעִיר,
מָכַר אֶת הַסַּנְטֵר:
(ח)

הַמּוֹכֵר אֶת הַשָּׂדֶה,

מָכַר אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהֵם לְצָרְכָּהּ,
וְאֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁהֵם לְצָרְכּוֹ,
וְאֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע,
וְאֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִבֵּית רֹבַע,
וְאֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁאֵינָהּ עֲשׂוּיָה בְּטִיט,
וְאֶת הֶחָרוּב שֶׁאֵינוֹ מֻרְכָּב,
וְאֶת בְּתוּלַת הַשִּׁקְמָה:
(ט)

אֲבָל לֹא מָכַר,

לֹא אֶת הָאֲבָנִים שֶׁאֵינָן לְצָרְכָּהּ,
וְלֹא אֶת הַקָּנִים שֶׁבַּכֶּרֶם שֶׁאֵינָן לְצָרְכּוֹ,
וְלֹא אֶת הַתְּבוּאָה שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע.
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
לֹא מָכַר לֹא אֶת מְחִצַּת הַקָּנִים שֶׁהִיא בֵּית רֹבַע,
וְלֹא אֶת הַשּׁוֹמֵרָה שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה בְּטִיט,
וְלֹא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב,
וְלֹא אֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה,
וְלֹא אֶת הַבּוֹר, וְלֹא אֶת הַגַּת, וְלֹא אֶת הַשּׁוֹבָךְ,
בֵּין חֲרֵבִין, בֵּין יְשׁוּבִין.
וְצָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ,
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים,
אֵינוֹ צָרִיךְ.
וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא,
בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: חוּץ מֵאֵלּוּ,
שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
מְכָרָן לְאַחֵר,
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
אֵינוֹ צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ;
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
צָרִיךְ לִקַּח לוֹ דֶּרֶךְ.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמוֹכֵר;
אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה,
נוֹתֵן אֶת כֻּלָּם.
הָאַחִין שֶׁחָלְקוּ,
זָכוּ בַּשָּׂדֶה, זָכוּ בְּכֻלָּם.
הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר,
הֶחֱזִיק בַּשָּׂדֶה, הֶחֱזִיק בְּכֻלָּם.
הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה,
הִקְדִּישׁ אֶת כֻּלָּם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה,
לֹא הִקְדִּישׁ אֶלָּא אֶת הֶחָרוּב הַמֻּרְכָּב וְאֶת סַדַּן הַשִּׁקְמָה:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד בבא בתראהפרק הבא»