משנה בבא בתרא ג ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ג בבא בתראהפרק הבא»


פרק ג

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

חֶזְקַת הַבָּתִּים,

וְהַבּוֹרוֹת וְהַשִּׁיחִין וְהַמְּעָרוֹת,
וְהַשּׁוֹבָכוֹת וְהַמֶּרְחֲצָאוֹת וּבֵית הַבַּדִּין,
וּבֵית הַשְּׁלָחִין וְהָעֲבָדִים,
וְכֹל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה פֵּרוֹת תָּדִיר,
חֶזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם.
שְׂדֵה הַבַּעַל,
חֶזְקָתָהּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
וְאֵינָהּ צְרִיכָה מִיּוֹם לְיוֹם.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה,
וּשְׁלֹשָׁה בָּאַחֲרוֹנָה,
וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶמְצַע,
הֲרֵי שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
חֹדֶשׁ בָּרִאשׁוֹנָה, וְחֹדֶשׁ בָּאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶמְצַע,
הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׂדֵה לָבָן;
אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָן,
כָּנַס אֶת תְּבוּאָתוֹ, מָסַק אֶת זֵיתָיו, כָּנַס אֶת קֵיצוֹ,
הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים:
(ב)

שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַחֲזָקָה:

יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל.
הָיָה בִּיהוּדָה וְהֶחֱזִיק בַּגָּלִיל,
בַּגָּלִיל – וְהֶחֱזִיק בִּיהוּדָה,
אֵינָהּ חֲזָקָה,
עַד שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ בַּמְּדִינָה.
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
לֹא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים,
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בְּאַסְפַּמְיָא,
וְיַחֲזִיק שָׁנָה,
וְיֵלְכוּ וְיוֹדִיעוּהוּ שָׁנָה,
וְיָבוֹא לְשָׁנָה אַחֶרֶת:
(ג)

כָּל חֲזָקָה שֶׁאֵין עִמָּהּ טְעָנָה, אֵינָהּ חֲזָקָה.

כֵּיצַד?
אָמַר לוֹ:
מָה אַתָּה עוֹשֶׂה בְּתוֹךְ שֶׁלִּי?
וְהוּא אָמַר לוֹ:
שֶׁלֹּא אָמַר לִי אָדָם דָּבָר מֵעוֹלָם,
אֵינָהּ חֲזָקָה.
שֶׁמָּכַרְתָּ לִי,
שֶׁנָּתַתָּ לִי בְּמַתָּנָה,
אָבִיךָ מְכָרָהּ לִי,
אָבִיךָ נְתָנָהּ לִי בְּמַתָּנָה,
הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
וְהַבָּא מִשּׁוּם יְרֻשָּׁה,
אֵינוֹ צָרִיךְ טְעָנָה.
הָאֻמָּנִין וְהַשֻּׁתָּפִים וְהָאֲרִיסִין וְהָאַפּוֹטְרוֹפִּין,
אֵין לָהֶם חֲזָקָה.
אֵין לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ,
וְלֹא לָאִשָּׁה חֲזָקָה בְּנִכְסֵי בַּעְלָהּ,
וְלֹא לָאָב בְּנִכְסֵי הַבֵּן,
וְלֹא לַבֵּן בְּנִכְסֵי הָאָב.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים?
בְּמַחֲזִיק;
אֲבָל בְּנוֹתֵן מַתָּנָה,
וְהָאַחִין שֶׁחָלְקוּ,
וְהַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר,
נָעַל וְגָדַר וּפָרַץ כָּל שֶׁהוּא,
הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה:
(ד)

הָיוּ שְׁנַיִם מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלָהּ שָׁלשׁ שָׁנִים,

וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
מְשַׁלְּמִין לוֹ אֶת הַכֹּל.
שְׁנַיִם בָּרִאשׁוֹנָה,
וּשְׁנַיִם בַּשְּׁנִיָּה,
וּשְׁנַיִם בַּשְּׁלִישִׁית,
מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם.
שְׁלֹשָׁה אַחִים וְאֶחָד מִצְטָרֵף עִמָּהֶם,
הֲרֵי אֵלּוּ שָׁלֹשׁ עֵדֻיּוֹת,
וְהֵן עֵדוּת אַחַת לַהֲזָמָה:
(ה)

אֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֲזָקָה;

וְאֵלּוּ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם חֲזָקָה.
הָיָה מַעֲמִיד בְּהֵמָה בֶּחָצֵר,
תַּנּוּר, וְכִירַיִם, וְרֵחַיִם,
וּמְגַדֵּל תַּרְנְגוֹלִין,
וְנוֹתֵן זִבְלוֹ בֶּחָצֵר,
אֵינָהּ חֲזָקָה.
אֲבָל עָשָׂה מְחִצָּה לִבְהֶמְתּוֹ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
וְכֵן לַתַּנּוּר, וְכֵן לַכִּירַיִם, וְכֵן לָרֵחַיִם,
הִכְנִיס תַּרְנְגוֹלִין לְתוֹךְ הַבַּיִת,
וְעָשָׂה מָקוֹם לְזִבְלוֹ עָמוֹק שְׁלֹשָׁה אוֹ גָבוֹהַּ שְׁלֹשָׁה,
הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה:
(ו)

הַמַּרְזֵב,

אֵין לוֹ חֲזָקָה,
וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה.
הַמַּזְחִילָה,
יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה.
סֻלָּם הַמִּצְרִי,
אֵין לוֹ חֲזָקָה,
וְלַצּוֹרִי יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה.
חַלּוֹן הַמִּצְרִית,
אֵין לָהּ חֲזָקָה,
וְלַצּוֹרִית יֵשׁ לָהּ חֲזָקָה.
אֵיזוֹ הִיא חַלּוֹן הַמִּצְרִית?
כֹּל שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ לָהּ מַלְבֵּן,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹכָהּ,
הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה.
הַזִּיז,
עַד טֶפַח – יֵשׁ לוֹ חֲזָקָה,
וְיָכוֹל לְמַחוֹת;
פָּחוֹת מִטֶּפַח –
אֵין לוֹ חֲזָקָה,
וְאֵין יָכוֹל לְמַחוֹת:
(ז)

לֹא יִפְתַּח אָדָם חַלּוֹנוֹתָיו לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין.

לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת,
לֹא יִפְתְּחֶנּוּ לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין.
בָּנָה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ,
לֹא יִפְתְּחֶנָּה לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין;
אֶלָּא אִם רָצָה,
בּוֹנֶה אֶת הַחֶדֶר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ,
וּבוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ,
וּפוֹתְחָהּ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
לֹא יִפְתַּח אָדָם לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִין,
פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח,
וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן.
הָיָה קָטָן, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָּדוֹל;
אֶחָד, לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַיִם.
אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח,
וְחַלּוֹן כְּנֶגֶד חַלּוֹן.
הָיָה קָטָן, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ גָּדוֹל;
אֶחָד, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ שְׁנַיִם:
(ח)

אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים,

בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר,
כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת וּטְעוּנָה אֲבָנִים.
אֵין מוֹצִיאִין זִיזִין וּגְזֻזְטְרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
אֶלָּא אִם רָצָה,
כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא.
לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּגְזֻזְטְרָאוֹת,
הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקָתָהּ:


«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ג בבא בתראהפרק הבא»