לדלג לתוכן

משנה בבא בתרא ה ניקוד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פרק ה

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

עריכה

(א)

הַמּוֹכֵר אֶת הַסְּפִינָה,

מָכַר אֶת הַתֹּרֶן וְאֶת הַנֵּס וְאֶת הָעוֹגִין,
וְאֶת כָּל הַמַּנְהִיגִין אוֹתָהּ;
אֲבָל לֹא מָכַר,
לֹא אֶת הָעֲבָדִים,
וְלֹא אֶת הַמַּרְצוּפִין,
וְלֹא אֶת הָאַנְתִּיקִי.
וּבִזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ: הִיא וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ,
הֲרֵי כֻּלָּן מְכוּרִין.
מָכַר אֶת הַקָּרוֹן,
לֹא מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת;
מָכַר אֶת הַפְּרָדוֹת,
לֹא מָכַר אֶת הַקָּרוֹן.
מָכַר אֶת הַצֶּמֶד,
לֹא מָכַר אֶת הַבָּקָר;
מָכַר אֶת הַבָּקָר,
לֹא מָכַר אֶת הַצֶּמֶד.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַדָּמִים מוֹדִיעִין.
כֵּיצַד?
אָמַר לוֹ:
מְכוֹר לִי צִמְדְּךָ בְּמָאתַיִם זוּז,
הַדָּבָר יָדוּעַ שֶׁאֵין הַצֶּמֶד בְּמָאתַיִם זוּז.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין הַדָּמִים רְאָיָה:
(ב)

הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר,

לֹא מָכַר כֵּלָיו;
נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר:
מָכַר כֵּלָיו.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
פְּעָמִים מְכוּרִין, וּפְעָמִים אֵינָן מְכוּרִין.
כֵּיצַד?
הָיָה חֲמוֹר לְפָנָיו וְכֵלָיו עָלָיו,
וְאָמַר לוֹ: מְכוֹר לִי חֲמוֹרְךָ זֶה,
הֲרֵי כֵּלָיו מְכוּרִין;
חֲמוֹרְךָ הוּא,
אֵין כֵּלָיו מְכוּרִין:
(ג)

הַמּוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר, מָכַר אֶת הַסְּיָח.

מָכַר אֶת הַפָּרָה, לֹא מָכַר אֶת בְּנָהּ.
מָכַר אַשְׁפָּה, מָכַר זִבְלָהּ.
מָכַר בּוֹר, מָכַר מֵימָיו.
מָכַר כַּוֶּרֶת, מָכַר דְּבוֹרִים.
מָכַר שׁוֹבָךְ, מָכַר יוֹנִים.
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת שׁוֹבָךְ מֵחֲבֵרוֹ,
מַפְרִיחַ בְּרֵכָה רִאשׁוֹנָה.
פֵּרוֹת כַּוֶּרֶת,
נוֹטֵל שְׁלשָׁה נְחִילִין, וּמְסָרֵס.
חַלּוֹת דְּבַשׁ,
מַנִּיחַ שְׁתֵּי חַלּוֹת.
זֵיתִים לָקֹץ,
מַנִּיחַ שְׁתֵּי גְּרוֹפִיּוֹת:
(ד)

הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת בְּתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ,

הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה קַרְקַע;
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר,
קָנָה קַרְקַע.
הִגְדִּילוּ, לֹא יְשַׁפֶּה.
וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע, שֶׁלּוֹ;
וּמִן הַשָּׁרָשִׁים, שֶׁל בַּעַל הַקַּרְקַע.
וְאִם מֵתוּ, אֵין לוֹ קַרְקַע.
קָנָה שְׁלֹשָׁה, קָנָה קַרְקַע.
הִגְדִּילוּ, יְשַׁפֶּה.
וְהָעוֹלֶה מִן הַגֶּזַע וּמִן הַשָּׁרָשִׁין, שֶׁלּוֹ.
וְאִם מֵתוּ, יֵשׁ לוֹ קַרְקַע:
(ה)

הַמּוֹכֵר רֹאשׁ בְּהֵמָה גַּסָּה,

לֹא מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם;
מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם,
לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ.
מָכַר אֶת הַקָּנֶה,
לֹא מָכַר אֶת הַכָּבֵד;
מָכַר אֶת הַכָּבֵד,
לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה.
אֲבָל בַּדַּקָּה,
מָכַר אֶת הָרֹאשׁ,
מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם;
מָכַר אֶת הָרַגְלַיִם,
לֹא מָכַר אֶת הָרֹאשׁ.
מָכַר אֶת הַקָּנֶה,
מָכַר אֶת הַכָּבֵד;
מָכַר אֶת הַכָּבֵד,
לֹא מָכַר אֶת הַקָּנֶה:
(ו)

אַרְבַּע מִדּוֹת בַּמּוֹכְרִין.

מָכַר לוֹ חִטִּים יָפוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת,
הַלּוֹקֵחַ יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ;
רָעוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת,
מוֹכֵר יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.
רָעוֹת וְנִמְצְאוּ רָעוֹת,
יָפוֹת וְנִמְצְאוּ יָפוֹת,
אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לַחֲזֹר בּוֹ.
שְׁחֶמְתִּית וְנִמְצֵאת לְבָנָה,
לְבָנָה וְנִמְצֵאת שְׁחֶמְתִּית,
עֵצִים שֶׁל זַיִת וְנִמְצְאוּ שֶׁל שִׁקְמָה,
שֶׁל שִׁקְמָה וְנִמְצְאוּ שֶׁל זַיִת,
יַיִן וְנִמְצָא חֹמֶץ,
חֹמֶץ וְנִמְצָא יַיִן,
שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִין לַחֲזֹר בָּהֶן:
(ז)

הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת לַחֲבֵרוֹ,

מָשַׁךְ וְלֹא מָדַד, קָנָה;
מָדַד וְלֹא מָשַׁךְ, לֹא קָנָה.
אִם הָיָה פִּקֵּחַ,
שׂוֹכֵר אֶת מְקוֹמוֹ.
הַלּוֹקֵחַ פִּשְׁתָּן מֵחֲבֵרוֹ,
הֲרֵי זֶה לֹא קָנָה,
עַד שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם;
וְאִם הָיָה בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע וְתָלַשׁ כָּל שֶׁהוּא,
קָנָה:
(ח)

הַמּוֹכֵר יַיִן וְשֶׁמֶן לַחֲבֵרוֹ,

וְהוּקְרוּ, אוֹ שֶׁהוּזְלוּ,
אִם עַד שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאָה הַמִּדָּה, לַמּוֹכֵר;
מִשֶּׁנִּתְמַלְּאָה הַמִּדָּה, לַלּוֹקֵחַ.
וְאִם הָיָה סַרְסוּר בֵּינֵיהֶן,
נִשְׁבְּרָה הֶחָבִית, נִשְׁבְּרָה לַסַּרְסוּר.
וְחַיָּב לְהַטִּיף לוֹ שָׁלֹשׁ טִפִּין.
הִרְכִּינָהּ וּמִצָּה, הֲרֵי הוּא שֶׁל מוֹכֵר.
וְהַחֶנְוָנִי אֵינוֹ חַיָּב לְהַטִּיף שָׁלֹשׁ טִפִּין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, פָּטוּר:
(ט)

הַשּׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי, וּפֻנְדְּיוֹן בְּיָדוֹ,

וּמָדַד לוֹ בְּאִסָּר שֶׁמֶן, וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִסָּר,
שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִבֵּד אֶת הָאִסָּר,
חֶנְוָנִי חַיָּב.
רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר, שֶׁעַל מְנָת כֵּן שְׁלָחוֹ.
וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי יְהוּדָה,
בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק,
וּמָדַד חֶנְוָנִי לְתוֹכָהּ,
חֶנְוָנִי פָּטוּר:
(י)

הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם;

וּבַעַל הַבַּיִת, אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
חִלּוּף הַדְּבָרִים.
חֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת,
וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת;
וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל:
(יא)

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּלַח; אֲבָל בְּיָבֵשׁ, אֵינוֹ צָרִיךְ.
וְחַיָּב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח.
הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן, נוֹתֵן לוֹ גֵּרוּמָיו,
אֶחָד לַעֲשָׂרָה בְּלַח,
וְאֶחָד לְעֶשְׂרִים בְּיָבֵשׁ.
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמֹד בַּדַּקָּה,
לֹא יָמֹד בַּגַּסָּה;
בַּגַּסָּה,
לֹא יָמֹד בַּדַּקָּה.
לִמְחֹק, לֹא יִגְדֹּשׁ;
לִגְדֹּשׁ, לֹא יִמְחֹק: