לדלג לתוכן

משנה בבא בתרא ה י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא בתרא · פרק ה · משנה י | >>

הסיטון מקנח מידותיו אחת לשלשים יום, ובעל הבית אחת לשנים עשר חודש.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, חילוף נד הדברים.

חנווני מקנח מדותיו פעמיים בשבתנה, וממחה משקלותיו פעם אחת בשבת, ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל.

הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם;

וּבַעַל הַבַּיִת, אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
חִלּוּף הַדְּבָרִים.
חֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת,
וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת;
וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל:

הסיטון, מקנח את מדותיו - אחד לשלשים יום.

בעל הבית - אחד לשנים עשר חודש.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: חילוף הדברים.
החנווני מקנח את מדותיו - פעמיים בשבת,
וממחה את משקלותיו - פעם אחת בשבת.
קנה מאזניים - על כל משקל ומשקל.

סיטון - הוא המחלק הסחורות של בעלי הסחורות על בעלי החנויות.

ומקנח - שמסיר החלודה, ומה שנדבק בכלי.

וממחה - שרוחץ במים:


הסיטון - סוחר שקונה הרבה ביחד וחוזר ומוכר לחנונים מעט מעט:

מקנח מדותיו - בשביל היין והשמן שנקרש בתוכם והמדה מתמעטת:

ובעל הבית - שאינו מוכר תדיר כסיטון, מקנח פעם אחת בשנה:

פעמים בשבת - שהחנוני אינו חייב להטיף שלש טפין כמו שחייב הסיטון ובעל הבית, ומשתייר בכלי ונדבק בו:

וממחה - מקנח נו אבני משקלותיו ששוקל בהן דבר לח נז:

על כל משקל ומשקל - כל פעם ששוקל מקנח נח:

הסיטון. פרשתיו במשנה ד' פ"ב דדמאי:

רב שמעון בן גמליאל אומר חלוף הדברים. סיטון פעם אחת בשנה. דכיון שמוכר תדיר אין המשקה נקרש בתוכו. אבל בעל הבית שאינו מוכר תדיר נקרש ומייבש המשקה בתוכו. הרשב"ם. ובפ"ח מהלכות גניבה פסק הרמב"ם דלא כרשב"ג. וכתב הכ"מ דיש לתמוה למה. דהא קי"ל כל מקום ששנה רשב"ג הלכה כמותו. ע"כ. ובב"י סימן רל"א כתב ואפשר דשאני הכא דמסתבר טעמיה דת"ק. ע"כ. ואני כבר כתבתי במ"ז פרק ח' דעירובין דהאי כללא לאו דוקא. והזכרתי הרבה משניות שנשנה בהם רשב"ג ולא פסק הרמב"ם כמותו. ויש עוד אחרות ולא כתבתי כולם:

חנוני מקנח מדותיו וכו'. ואפילו רשב"ג מודה. רשב"ם ונ"י. ומיהו דלא כר' יהודה דמ"ח:

וממחה. פירש הר"ב מקנח. כמו ומחה ה' דמעה מעל כל פנים (ישעיה כ"ה). הרשב"ם:

משקלותיו. פירש הר"ב ששוקל בהן דבר לח. כבשר ושמן. ודבש. או דג מליח מפני שנדבק בו מהלכלוך ומכביד המשקל. נ"י:

ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל. פירש הר"ב כל פעם ששוקל. שנדבק בהן יותר מן המשקולות לפי שיש להן בית קבול. הרשב"ם:

(נד) (על המשנה) חלוף כו'. סיטון פעם אחת בשנה. דכיון שמוכר תדיר אין המשקה נקרש בתוכו. אבל בעה"ב כו'. ר"ש. ועתוי"ט:

(נה) (על המשנה) חנוני כו' עד בשבת. ואפילו רשב"ג מודה. ר"ש ונ"י:

(נו) (על הברטנורא) במו ומחה ה' דמעה מעל כל פנים. ר"ש:

(נז) (על הברטנורא) כבשר ושמן ודבש ודג מליח מפני שנדבק בו מהלכלוך ומכביד המשקל. נ"י:

(נח) (על הברטנורא) לפי שיש להן בית קבול נדבק בהן יותר. הר"ש:

הסיטון וכו':    עד סוף הפרק בת"כ פ"ח דפרשת קדושים וכן ביד פ"ח דהלכות גניבה וכן בטור סימן רל"א. סיטון חטים בלשון יון ומשום שקונה הרבה חטים ביחד קורא לו סיטון רשב"ם ז"ל וכן פירש נמקי יוסף וכתב עוד ועל שם זה נקרא כל תגר גדול הן מיבש הן מלח בכל מיני פירות סיטון:

החנוני מקנה:    אתאן לרבנן כן פירשו רבותי ז"ל ולא נהירא דא"כ לא סבירא לן הכי שהרי הלכה כרשב"ג במשנתנו [הגהה הרמב"ם שם פ"ח פסק דלא כרשב"ג] ועוד דקא מסיים לה רבן שמעון כדקתני אמר רשב"ג בד"א בלח ועוד דאי איתא דפליג עליה אמאי לא קתני שיעורי' אלא דברי הכל היא דאפילו רשב"ג מודה בחנוני אע"פ שמוכר תדיר דכיון שאינו חייב להטיף שלש טפים כדתנן במתניתין דלעיל נקרש בתוכו יותר:

וממחה:    לשון מיחוי שייך בדבר שנדבק יפה ויוצא בדוחק כי ההיא דתנן בפסחים ר"פ אלו דברים ומיחוי קרביו ובפ"ק דמסכת ידים נמי תנן הדיח בהם את הכלים או שמיחה בהן את המדות:

ומקנח את המאזנים:    על כל משקל ומשקל לפי שיש להם בית קבול נדבק בהם יותר מן המשקלות. ותמהתי שראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת ומקנת וכתב במקומה וּקְנֵה מאזנים על כל משקל ומשקל:

יכין

הסיטון:    הוא סוחר שקונה הרבה משקה ביחד, ומוכר מעט מעט לחנווני':

מקנח מדותיו אחת לשלשים יום:    דמשום לכלוך הנדבק, המדה מתמעטת:

ובעל הבית:    שאינו מוכר תדיר כסיטון:

חלוף הדברים:    דסיטן מדמוכר תדיר אין המשקה נקרש בהמדה, ואין הלכה כרשב"ג [כללא. דכללא דכל ששנה רשב"ג במשנה, הלכה כמותו, לאו דוקא ועפ"ה מ"ח]:

חנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת:    מדאינו מטיף ג' טיפין כסיטון נדבק בכליו הרבה:

וממחה:    מקנח:

ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל:    כל פעם ששוקל, דמדעמוקים נדבק בהם האבק:

בועז

פירושים נוספים