שולחן ערוך חושן משפט רטו א

המוכר את החצר מכר בורות שיחין ומערות שבתוכה וכל הבתים החיצונים והפנימים ובתים שיש בהן החול והחניות הפתוחות לתוכה אבל שאינן פתוחות לתוכה אינן נמכרות עמה היו פתוחות לכאן ולכאן אם רוב תשמישים עמה נמכרות עמה ואם לאו אינן נמכרות עמה ולא מכר את המטלטלין שבתוכה (שאינן נמכרין בכלל הבית) (טור ס"ב) ובזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכה הרי כל תשמישי הבית אע"פ שמיטלטלין מכורין (בר מחיטי ושערי) (טור ס"ג) בין כך ובין כך לא מכר את המרחץ ולא את בית הבד שבתוכה

(וי"א דאם מצר לו מצרים החיצונים הכל מכור (נ"י פ' המוכר הבית בשם הרשב"א) כדאמרינן לגבי בור ודות וכבר נתבאר לעיל סי' רי"ד דיש חולקין גבי בור ודות וה"ה כאן):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

המוכר את החצר כו': דשם חצר כולל כל הבנוי בתוכו ומיוחד לבני החצר לאפוקי מרחץ ובית הבד דיש להן שמות בפני עצמן והרבה חצירות ישנו דאין מרחץ ובית הבד בתוכן והא דכתב הטור והמחבר בסימן שלפני זה בסעיף ד' ה' חילוקי דיעות במוכר את החצר אי קנה את האויר וכאן משמע דפשוט דקנהו מדקנה אפילו כל הבתים והבור והדות ואינך דקחשבי כתבתי בפרישה דלעיל מיירי דאינו מוכר לו סתם חצר אלא א"ל קרקע רחבה כך וכך אני מוכר לך לחצר דאז סברא הוא דאין בכלל אלא מה שבפרט וע' דרישה מ"ש עוד מזה:

הבתים החיצוני' והפנימי': ע' בפרישה שם כתבתי דהר"ן פירש פנימית שאין לה פתח לחצר ודריסת רגלי' לחצר הוא דרך בית החיצון שפתוחי' לתוכו:

וחנויות הפתוחים לתוכו: פי' שמיוחדים לבני החנר למכור צרכיהן:

שאינו נמכרין בכלל הבית: פי' אותן המטלטלי' שאינן נמכרין מן הסתם עם מכירת הבית כמבואר בסי' שלפני זה אינן מכורין ג"כ בכלל מכירת חצירו מהסתם:

בר מחיטי ושערי: דהן מידי דמיכל ועומדין למחייתו שאדם רגיל ללקחן עמו במקום שהוא:

הכל מכר: כדאמרינן לעיל כו' פירוש לעיל סי' רי"ד ס"ב שם מסיק בהג"ה ז"ל ויש חולקין אם כתב לו ולא שיירית כו' וה"נ מיירי בדמצר לו מצרים וגם אמר לו כל מה שבתוכו דהג"ה זו קאי אמ"ש המחבר לפני זה ואמירת כל מה שבתוכו ה"ל ככתיבת ולא שיירית בזבינא אלין כלום וכ"כ בנ"י ע"ש וכ"כ מור"ם בהג"ה בסי' רי"ד בסי"א ועמ"ש שם עליו עוד:

דיש חולקין גבי בור ודות וה"ה כאן: פי' כמו שחולקין שם לענין בור ודות (והוא מ"ש המחבר שם בסי' רי"ד ס"ב ע"ש) ה"ה שחולקין כאן לענין מרחץ ובית הבד אבל לענין בור ודות פשיטא דנמכרין במכירת סתם חצר וכמ"ש הטור והמחבר בריש הסעיף בפשיטות והוא משנה וגמרא ועמ"ש שם בסימן שלפני זה ס"ב דאם מצר לו מצרי' וכתב דמכר לו כל מה שבתוך המצרים נראה דהכל מודים דהכל מכור דהוא עדיף מכתב לו ולא שיירית ליה בזביני אלין כלום דאז יש לומר דבור ודות במכירת בית או מרחץ ובית הבד במכירת חצר לאו בכלל זביני אלין נינהו ואין נכנסין בגדר שם סתם בית או חצר משא"כ כשכותב לו בהדי' וכל מה שבתוך המצרים וי"ל דאמירת כל מה שבתוך המצרים עדיף מאומר הריני מוכר לך החצר וכל מה שבתוכו ואח"כ מצר לו מצרי' וצ"ע:

באר היטב

עריכה

(א) הבתים: ול"ד למ"ש בסי' רי"ד ס"ד וה' חילוקי דעות במוכר את החצר אי קנה האויר והכא משמע פשוט דקנהו מדקנה אפי' כל הבתים ובור ודות ואינך דקחשיב התם מיירי דלא מכר לו סתם חצר אלא א"ל קרקע רחב כך וכך אני מוכר לך לחצר דאז סברא הוא דאין בכלל אלא מה שבפרט עכ"ל הסמ"ע (והט"ז כתב דהתם איירי באויר שברומ' שיש רשות להמוכר לבנות ברומא ולהניח החצר באוירו משא"כ כאן דמיירי שקנ' מה שבתוך מחיצת החצר הן הבתים והן האויר אבל לא האויר שחוץ למחיצו' החצר).

(ב) ושערי: דהן מידי דמיכל ועומדין למחייתו שאדם רגיל ללקחן עמו במקום שהוא. סמ"ע.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}