קטגוריה:משלי ט יז
נוסח המקרא
מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם
מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם.
מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ
וְלֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃
מַֽיִם־גְּנוּבִ֥ים יִמְתָּ֑קוּ וְ/לֶ֖חֶם סְתָרִ֣ים יִנְעָֽם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ינעם" - ענין מתיקות וערבות.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ואמר אצל מים 'ימתקו', ואצל לחם 'ינעם', כי:
- 'ינעם' הוא בלא הנאת הגוף אלא במראה הוא נעים, לכן בלחם, שהוא דבר ממש ושייך בו מראה, אמר 'ינעם';
- אבל המים, שאין שייך בהם מראה כי אם הנאת הגוף, לכן אמר 'ימתקו' בטעם.
והן תאווה וחמדה:
- 'מים' - הוא תאוות זנות, וכמו שאמרו (סנהדרין עה א, סנהדרין כו ב, נדרים צא ב) שבשעה שהיא אשת איש אז 'מים גנובים ימתקו';
- ו'לחם' הוא חמדה, לממון ושאר דברים.
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
- (ירושלמי סוטה פרק א הלכה ג): "תני, רבי יודה אומר: בעלה נאמן עליה מקל וחומר: ומה אם הנדה שחייבין עליה כרת הרי הוא נאמן עליה, זו שאין חייבין עליה כרת אינו דין שיהא נאמן עליה?! אמרו לו: לא, אם אמרת בנדה שיש לה היתר לאחר איסורה, תאמר בזו שאין לה היתר לאחר איסורה?! ואומר מים גנובים ימתקו..."
- (סוטה ז.): "מן התורה האיש מביא את אשתו, אבל אמרו חכמים: מוסרין לו שני תלמידי חכמים, שמא יבא עליה בדרך. רבי יוסי אומר: בעלה נאמן עליה מקל וחומר: ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה, סוטה שהיא בלאו לא כל שכן! אמרו לו: לא, אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר, תאמר בסוטה שאין לה היתר?! ואומר מים גנובים ימתקו..."
- (סנהדרין כו:): "אמר רב נחמן: החשוד על העריות כשר לעדות... ומודה רב נחמן לענין עדות אשה שהוא פסול. אמר רבינא ואיתימא רב פפא: לא אמרן אלא לאפוקה, אבל לעיולה לית לן בה. פשיטא! מהו דתימא הא עדיפא ליה דכתיב מים גנובים ימתקו... - קא משמע לן דכמה דקיימא הכי שכיחא ליה."
- (סנהדרין עה.): "- ולינסבה מינסב! - לא מייתבה דעתיה, כדרבי יצחק, דאמר רבי יצחק: מיום שחרב בית המקדש ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה, שנאמר מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם."
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: '- הלא מים גנובים יותר ימתקו משאינם גנובים, ולחם גנוב הנאכל במסתר הלא למאד יונעם, רוצה לומר: אין טעם ההיתר דומה לטעם האיסור, ומדוע אם-כן מנעת עצמך מהם?'
תרגום ויקיטקסט: '- בוא אליי לסעודה, המים הגנובים שלי יהיו מתוקים כמו היין שמגישה החכמה, והלחם שלקחתי בסתר יהיה נעים כמו הבשר שמגישה החכמה!'
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ט יז.
דקויות
מים ולחם במקום יין ובשר
המים והלחם בפסוק זה עומדים בניגוד ליין ולבשר שמגישה החכמה (בפסוק 2): חכמות מכינה לתלמידיה סעודה גדולה עם בשר ויין, וכסילות בל ידעה מה - אינה יודעת להכין סעודה - כל מה שיש לה להציע זה מים גנובים ולחם סתרים. ניתן לפרש את דבריה של כסילות בכמה דרכים:
1. "אמנם אני מציעה לכם רק מים גנובים, אולם הם מתוקים כמו היין שמגישה החכמה; אמנם אני מציעה לכם רק לחם סתרים, אולם הוא נעים וטעים כמו הבשר שמגישה החכמה".
לפי זה, חכמות וכסילות מסמלות את החריצות והעצלות: חכמות מעודדת את האדם ללמוד כישורי חיים, לרכוש מקצוע על-מנת להתפרנס בכבוד, ללמוד תקשורת רגשית ולהשקיע בזוגיות על-מנת ליהנות ממנה בכבוד. כסילוּת מפתה את האדם לחפש את הדרך הקלה - מעשי נוכלות שיביאו לו כסף קל (מים גנובים), או מעשי זנות שיביאו לו הנאה מהירה (לחם סתרים; לחם בתנ"ך הוא משל ליחסי איש ואשה).
2. "המים הגנובים שאני מציעה לכם מתוקים יותר מהיין שמגישה החכמה; לחם הסתרים שאני מציעה לכם נעים יותר מהבשר שמגישה החכמה" (הגר"א, מלבי"ם, מצודות, רש"י).
לפי זה, כסילות מסמלת את המשיכה לחטא: יצר הכסילות גורם לאדם להרגיש, שדווקא מעשים אסורים יביאו לו הנאה גדולה יותר ממעשים מותרים: אדם העושה איסור מרגיש הנאה גדולה יותר מאשר אדם שעושה אותו מעשה בדיוק, כאשר המעשה מותר. כך למשל, נשים מסויימות נמשכות דווקא לגברים נשואים (ולהיפך), אנשים מסויימים נמשכים דווקא לרכוש הזולת, וכן הלאה.
מים ולחם - מה הנמשל?
1. המים הגנובים הם משל לחמדת רכוש הזולת המובילה לגניבה, ולחם הסתרים הוא משל לתאוות זנות (רמ"ד ואלי). ראיה לפירוש זה: הלחם הוא משל ליחסי איש ואשה גם בתורה, כפי שאפשר להיווכח מבראשית לט6-9, שמות ב 20-21 ועוד. ראו גם יוסף, שלמה וספר משלי.
2. המים הגנובים הם משל לתאוות זנות, ולחם הסתרים הוא משל לחמדת ממון ושאר דברים: "ואמר אצל מים 'ימתקו', ואצל לחם 'ינעם', כי: 'ינעם' הוא בלא הנאת הגוף אלא במראה הוא נעים, לכן בלחם, שהוא דבר ממש ושייך בו מראה, אמר 'ינעם'; אבל המים, שאין שייך בהם מראה כי אם הנאת הגוף, לכן אמר 'ימתקו' בטעם" (הגר"א). ראיה לפירוש זה: המים הם משל ליחסים בין איש לאשה גם במשלי ה15-18.
3. על-דרך הדרש, מים גנובים ימתקו הם מים עם סוכר וחומרי-טעם מלאכותיים בטעם מיץ ענבים. במקום להגיש יין טבעי ובריא, הכסילות מגישה לאורחיה משקה ממותק הגורם למחלות ולמוות בטרם עת, בעמקי שאול קרואיה.
הקבלות
שלושה סוגי לחם רע נזכרו בספר משלי:
האישה מפתה בלחם סתרים, (משלי ט יז): "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם";
הגבר מפתה בלחם כזבים, (משלי כג ג): "אַל תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו, וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים"*;
האדם מפתה את עצמו בלחם שקר, (משלי כ יז): "עָרֵב לָאִישׁ לֶחֶם שָׁקֶר, וְאַחַר יִמָּלֵא פִיהוּ חָצָץ"*.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ט יז"
קטגוריה זו מכילה את 19 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 19 דפים.