מצודות על שופטים ט
<< · מצודות על שופטים · ט · >>
פסוק ב
מצודת דוד
"וזכרתם" - רצה לומר בעבור הקורבה ראוי להמליך אותי ויהיו כולם נדחים
"המשל" - אם למשול בכם שבעים איש כי כולם בני ירובעל הם ומי נדחהפסוק ג
מצודת דוד
"אחינו הוא" - כי עם כולם היה לו קורבה
מצודת ציון
"עליו" - בעבורופסוק ד
מצודת ציון
"ריקים" - ריקנים מכל מעלה
"ופחזים" - מהירים במעשיהם מבלי דעת כמו (בראשית מט ד)פחז כמים והוא הפוך מן חפזוןפסוק ה
מצודת דוד
"ויותר יותם" - מבני ירובעל ממספר שבעים כי עמו היו שבעים
מצודת ציון
"נחבא" - מלשון מחבואה רוצה לומר נטמןפסוק ו
מצודת ציון
"עם אלון" - סמוך לאלוןפסוק ז
מצודת דוד
"וישמע וגו'" - בעבור הגמול אשר תשמעו אלי
מצודת ציון
"בעלי" - ענין אדון וכן (יהושע כד יא)בעלי יריחופסוק ח
מצודת דוד
"הלוך הלכו העצים" - פתח דבריו במשל ועם שאין כל דברי הנמשל ידמו להמשל הנה קצת הדברים ידמו ויתר דברי המשל באו ליפות המשל ולהכניס בלב השומעפסוק ט
מצודת דוד
"והלכתי" - רצה לומר וכי אעזוב עסקי ואלך להיות מתנוענע ומטולטל בעבור צרכי העצים כי אם אמלוך אעזוב בעל כרחי עסקי לטרוח בצרכי המלוכה
"יכבדו וגו'" - כי בשמן זית מכבדים את המקום בנרות המנורה (שמות כז כ) ואת האנשים במשיחת הכהנים והמלכים (כריתות ה ב)
"בי" - רצה לומר בפריי
"החדלתי" - וכי אחדל מליתן פריי הטוב
מצודת ציון
"החדלתי" - ענין מניעה
"דשני" - מלשון דשן ושמן
"לנוע" - מלשון תנועהפסוק יא
מצודת ציון
"מתקי" - מלשון מתוק
"תנובתי" - פריי כמו (איכה ד ט)מתנובת שדיפסוק יג
מצודת דוד
"המשמח וגו'" - כי אין אומרים שירה בבית המקדש כי אם בעת ניסוך היין (ברכות לה ב) ובאנשים נאמר (תהלים קד טו) ויין ישמח לבב אנוש
מצודת ציון
"תירושי" - ייניפסוק יד
מצודת ציון
"האטד" - מין קוץ וכן (בראשית נ י)גרן האטדפסוק טו
מצודת דוד
"תצא אש" - רצה לומר דעו כי סוף הדבר יהיה שממני תצא האש ותשרוף אף הארזים הגבוהים ואני עמהם
"ואם אין" - שלא באמת תמשחו אותי כי אם לצחק בי
"חסו בצלי" - רצה לומר במעט הצל שיש בי אהיה עליכם למחסה
"אם באמת" - לא דרך לעג לצחק בי לאח"ז
מצודת ציון
"ותאכל" - ותשרףפסוק טז
מצודת דוד
"אם באמת" - רצה לומר וכי באמת ובתמים עשיתם מה שהמלכתם את אבימלך וכי טובה עשיתם וגו' וכי כגמול וגו' בתמיה
"ועתה" - רצה לומר עתה שמעו הנמשלפסוק יז
מצודת דוד
"אשר נלחם" - רצה לומר הלא גמול ידיו היה לטובה אשר נלחם אבי בעבורכם וסיכן נפשו במלחמה והיה מהראוי לשלם לו כגמול ידיופסוק יח
מצודת דוד
"כי אחיכם הוא" - לא המלכתם אותו בעבור כבוד אבי כי אם על שהוא קרוב לכם מאמו השפחה
"ואתם קמתם" - לא די שלא שלמתם טובה כי אם עוד עשיתם הרעה
"בן אמתו" - בן שפחתו ולא מבני אשתו הגבירהפסוק יט
מצודת דוד
"ואם באמת וגו' היום הזה" - רצה לומר ואם עם כל זאת תאמרו אם מתחלה עשינו הרעה להרוג את בני גדעון מכל מקום היום הזה מה שהמלכנו את אבימלך בנו הוא לכבוד גדעון וביתו ואמר אם כדבריכם כן הוא ש'באמת ובתמים וגו' היום הזה' אזי יהיה גמולכם אשר תשמחו זה בזהפסוק כ
מצודת דוד
"ואם אין" - רצה לומר ואם אין הדבר בעבור כבוד אבי וביתו כי אם בעבור שהוא אחיכם מן האם אזי יהיה גמולכם להיות שנאה ומריבה בין אבימלך ובין אנשי שכם ובית מלוא הסמוך לשכם ותאבדו כולכם וכאשר אמר האטד אל העצים
מצודת ציון
"אש" - רוצה לומר להב המחלוקתפסוק כא
מצודת דוד
"מפני אבימלך" - מפני יראת אבימלך שלא יהרגנופסוק כב
מצודת ציון
"וישר" - מלשון שררהפסוק כג
מצודת ציון
"רוח רעה" - רוצה לומר שנאה ומריבהפסוק כד
מצודת דוד
"לבא חמס" - רצה לומר מה' היתה למען יבוא גמול החמס שחמסו המלוכה מבני גדעון וגמול דמם לשום העונש על אבימלך אשר הרגם וגו'
מצודת ציון
"חמס" - גזלפסוק כה
מצודת דוד
"ויגד לאבימלך" - אשר הקימו עליו מארבים והיה נשמר מלבוא לשכם
"ויגזלו" - בהיותם מתמידים לשבת יחידים בראשי ההרים ועל כי מרדו באבימלך עשו הישר בעיניהם
"לו" - לאבימלך לתפשו ולהרגופסוק כו
מצודת דוד
"ויבטחו בו" - חשבו שיעזרם הוא מול אבימלךפסוק כז
מצודת דוד
"ויצאו השדה" - כי טרם בוא געל אליהם פחדו מאבימלך לצאת השדה והיו נסגרים בהעיר
מצודת ציון
"ויבצרו" - הוא תלישת הפרי כמו (דברים כד כא)כי תבצור כרמך
"וידרכו" - להוציא היין מן הענבים דורכים והולכים על גביהם
"הלולים" - שמחות ובדברי רבותינו זכרונם לברכה (כתובות ח א)מחמת הלולאפסוק כח
מצודת דוד
"ומדוע" - רצה לומר ואם בעבור תשועת גדעון מהראוי לעבוד גם לבנו זה היה ראוי למי שעשה התשועה לאבותיכם שכבר מתו ומדוע נעבדנו אנחנו הלא לא לנו היתה התשועה
"עבדו את אנשי חמור" - רצה לומר ואם מהראוי לעבדו בעבור שמשל בכם אביו אם כן לכו ועבדו את אנשי חמור כי חמור היה אבי שכם רצה לומר שר של שכם אם כן עבדו בניו בעבור שמשל אביהם
"וזבל פקידו" - הלא זבול הוא פקידו ולא הועמד מן ירובעל עצמו ואם אין מהראוי לעבוד לאבימלך מכל שכן לפקידו
"הלא בן ירובעל" - רצה לומר וכי הוא ירובעל עצמו שעשה לכם תשועה הלא בנו הוא ואין לעבדו בעבור אביו
"כי נעבדנו" - אשר נעבוד לאבימלך וכלל עצמו עמהם על כי ישב בשכם ומהם יחשב
"מי אבימלך ומי שכם" - רצה לומר הלא מהראוי שהנכבד ימשול על הפחותים ונבזים והנה נהפוך הוא כי מי אבימלך הלא הוא פחות ונבזה ו'מי שכם' רצה לומר הלא בעלי שכם המה נכבדי ארץפסוק כט
מצודת דוד
"ויאמר לאבימלך" - אמר להגיד לאבימלך הרבה צבאך מה שתוכל וצאה עמי למלחמה
"ומי יתן" - הלואי והיה העם הזה ברשותי אז הייתי מסירו ממלוכה מכל וכל
מצודת ציון
"צבאך" - צבאות עםפסוק לא
מצודת דוד
"והנם" - געל ואחיו מפתים אנשי העיר לעשות העיר מצור בעבורך שלא תכנוס בה (וכמו שיקרא מצור כאשר יצורו מבחוץ לבלי תת יוצא ממנו כן יקרא מצור כאשר יצורו מבפנים לבלי תת בוא לתוכה)
"בתרמה" - בהיותו יושב בתרמה והיא ארומה האמור למטה (פסוק לא) ובשתי השמות היתה נקראת
מצודת ציון
"צרים" - מלשון מצור
"עליך" - בעבורךפסוק לג
מצודת דוד
"כאשר תמצא ידך" - רצה לומר כפי יכלתך אם להרגו אם לתפשו
"יצאים" - כאשר התפאר באמרי פיו
מצודת ציון
"ופשטת" - ענין פזור כדרך הנלחמיםפסוק לד
מצודת ציון
"ראשים" - חלקיםפסוק לה
מצודת דוד
"מן המארב" - ללכת על העיר למלחמהפסוק לו
מצודת דוד
"כאנשים" - צל ההרים הם הנראים לך אנשים וכונתו היתה לבל יכיר בהם עד אשר יבואו פתאוםפסוק לז
מצודת דוד
"הנה עם" - לא צל הרים הוא כי הנה עם יורדים וגו'
מצודת ציון
"טבור" - מיצוע הארץ וגבהו נקרא טבור על שם שהטבור והוא השרר שבאדם הוא בגובה הגוף ובאמצעותו וכן (יחזקאל לח יב)על טבור הארץפסוק לח
מצודת דוד
"הלא זה העם" - המה עמו של מי אשר מאסתם בו
מצודת ציון
"איה אפוא" - הוא כפל ענין במלות שונות
"פיך" - מאמרךפסוק לט
מצודת דוד
"לפני וגו'" - רצה לומר בראש כולםפסוק מ
מצודת דוד
"עד פתח" - ממקום המלחמה עד בואם פתח השער נפלו חלליםפסוק מא
מצודת דוד
"ויגרש" - לאחר זמן כאשר חזקה ידו
"וישב" - רצה לומר חזר לשבת בארומה כמאזפסוק מב
מצודת דוד
"ויגדו" - מאנשי אבימלךפסוק מג
מצודת דוד
"וירא" - וכאשר ראה
"את העם" - אשר עמו
מצודת ציון
"ויחצם" - ויחלקםפסוק מד
מצודת דוד
"פתח שער" - לבל יצא מן העיר לעזור להעם שבשדה
"והראשים" - רצה לומר אחד מהראשיםפסוק מה
מצודת דוד
"ויזרעה מלח" - פזר מלח לקלקל השדותפסוק מו
מצודת דוד
"וישמעו וגו'" - כי מגדל שכם לא עמדה בתוך העיר
מצודת ציון
"צריח" - מגדל גבוה יקרא צריח וכן (שמואל א יג ו)ובסלעים ובצריחים והוא מלשון הרמת קול כמו (ישעיהו מב יג) יריע אף יצריח כי הצופה העומד על מגדל גבוה צריך להשמיע דברו בהרמת קולפסוק מח
מצודת דוד
"מה ראיתם עשיתי" - כמו ראיתם מה עשיתי וגו'
מצודת ציון
"הקרדמות" - גרזן שמבקעין בו עצים כמו (שמואל א יג כ) את קרדמו
"שוכת" - ענף גדול ובמשנה (בבא קמא י ב)לא יקוץ את השוכה והוא מלשון סכךפסוק מט
מצודת דוד
"על הצריח" - רצה לומר סמוך לה
מצודת ציון
"ויציתו" - מלשון הצתה והבערהפסוק נא
מצודת ציון
"ומגדל עז" - ומגדל חזקפסוק נב
מצודת דוד
"עד פתח" - כי השער היה מעץפסוק נג
מצודת ציון
"פלח" - כן נקרא אבן הרחיים כמו (איוב מא טז)פלח תחתית
"רכב" - הוא האבן העליון מהרחיים הרוכב על התחתית
"ותרץ" - מלשון רציצה ושבירה
"גלגלתו" - ראשו כמו (דברי הימים א י י)ואת גלגלתופסוק נד
מצודת דוד
"נושא כליו" - כלי זינו
"אשה הרגתהו" - ולקלון יחשב לו
מצודת ציון
"לי" - עלי
"וידקרהו" - ענין תחיבה בגוף וכן (ישעיהו יג טו)כל הנמצא ידקר