קטגוריה:שופטים ט טו
ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון.
וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.
וַיֹּ֣אמֶר הָאָטָד֮ אֶל־הָעֵצִים֒ אִ֡ם בֶּאֱמֶ֣ת אַתֶּם֩ מֹשְׁחִ֨ים אֹתִ֤י לְמֶ֙לֶךְ֙ עֲלֵיכֶ֔ם בֹּ֖אוּ חֲס֣וּ בְצִלִּ֑י וְאִם־אַ֕יִן תֵּ֤צֵא אֵשׁ֙ מִן־הָ֣אָטָ֔ד וְתֹאכַ֖ל אֶת־אַרְזֵ֥י הַלְּבָנֽוֹן׃
וַיֹּ֣אמֶר וַ - ו' החיבור
יֹּ֣אמֶר - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/559
מורפ': HC/Vqw3ms הָאָטָד֮ הָ - מילית, ה' הידיעה
אָטָד֮ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/329
מורפ': HTd/Ncmsa אֶל אֶל - מילת יחס
צורת יסוד: 413
מורפ': HR־הָעֵצִים֒ הָ - מילית, ה' הידיעה
עֵצִים֒ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: d/6086
מורפ': HTd/Ncmpa אִ֡ם אִ֡ם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC בֶּאֱמֶ֣ת בֶּ - מילת יחס
אֱמֶ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: b/571
מורפ': HR/Ncfsa אַתֶּם֩ אַתֶּם֩ - כינוי גוף, אישי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 859 d
מורפ': HPp2mp מֹשְׁחִ֨ים מֹשְׁחִ֨ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4886
מורפ': HVqrmpa אֹתִ֤י אֹתִ֤ - מילית, מושא ישיר (את)
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo/Sp1cs לְמֶ֨לֶךְ֙ לְ - מילת יחס
מֶ֨לֶךְ֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: l/4428
מורפ': HR/Ncmsa עֲלֵיכֶ֔ם עֲלֵי - מילת יחס
כֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR/Sp2mp בֹּ֖אוּ בֹּ֖אוּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 935
מורפ': HVqv2mp חֲס֣וּ חֲס֣וּ - פועל, קל, ציווי, גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 2620
מורפ': HVqv2mp בְצִלִּ֑י בְ - מילת יחס
צִלִּ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: b/6738
מורפ': HR/Ncmsc/Sp1cs וְאִם וְ - ו' החיבור
אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: c/518 a
מורפ': HC/C־אַ֕יִן אַ֕יִן - מילית, שלילה
צורת יסוד: 369
מורפ': HTn תֵּ֤צֵא תֵּ֤צֵא - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 3318
מורפ': HVqi3fs אֵשׁ֙ אֵשׁ֙ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 784
מורפ': HNcbsa מִן מִן - מילת יחס
צורת יסוד: 4480 a
מורפ': HR־הָ֣אָטָ֔ד הָ֣ - מילית, ה' הידיעה
אָטָ֔ד - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/329
מורפ': HTd/Ncmsa וְתֹאכַ֖ל וְ - ו' החיבור
תֹאכַ֖ל - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: c/398
מורפ': HC/Vqi3fs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־אַרְזֵ֥י אַרְזֵ֥י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 730
מורפ': HNcmpc הַלְּבָנֽוֹן הַ - מילית, ה' הידיעה
לְּבָנֽוֹן - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: d/3844
מורפ': HTd/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וַיֹּ֣אמֶר מונח (משרת, דרגא 5) הָאָטָד֮ זרקא (משנה, דרגא 3)
אֶל־הָעֵצִים֒ סגול (מלך, דרגא 2)
אִ֡ם פזר (שליש, דרגא 4)
בֶּאֱמֶ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) אַתֶּם֩ תלישא קטנה (משרת, דרגא 5) מֹשְׁחִ֨ים קדמא (משרת, דרגא 5) אֹתִ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) לְמֶ֨לֶךְ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עֲלֵיכֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בֹּ֖אוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
חֲס֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) בְצִלִּ֑י אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְאִם־אַ֕יִן זקף גדול (מלך, דרגא 2)
תֵּ֤צֵא מהפך (משרת, דרגא 5) אֵשׁ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מִן־הָ֣אָטָ֔ד מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְתֹאכַ֖ל טפחא (מלך, דרגא 2)
אֶת־אַרְזֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) הַלְּבָנֽוֹן סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל הָעֵצִים: "אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם, בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי התכופפו כך שתהיו מתחת לצל שלי. הנמשל: מושל בזוי משפיל את נתיניו, וְאִם אַיִן לא תעשו זאת, תֵּצֵא אֵשׁ מִן הָאָטָד הקוצים נשרפים בקלות. והנמשל: תהיה מריבה ביניכם לבין אבימלך וְתֹאכַל אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן שהמליכו את האטד, שאינו יכול לסוכך עליהם, אבל בקלות יכול לשרוף אותם".
פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ותאכל" - ותשרף
מצודת דוד
"תצא אש" - רצה לומר דעו כי סוף הדבר יהיה שממני תצא האש ותשרוף אף הארזים הגבוהים ואני עמהם
"ואם אין" - שלא באמת תמשחו אותי כי אם לצחק בי
"חסו בצלי" - רצה לומר במעט הצל שיש בי אהיה עליכם למחסה
"אם באמת" - לא דרך לעג לצחק בי לאח"זמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הוא מקבל את המלוכה ודורש אחריה, בשלא יגרע לו על ידה שום שלימות, רק באשר יתחמץ לבבו אם לבם נכון עמו, לכן מתנה עמהם אם באמת ובתמים אתם משחים אתי כו' באו חסו בצלי, וידוע שהאטד אין לו צל כלל והוא השפל מכולם, רצה לומר עזבו מעלתכם אתם ארזי לבנון הרמים והנשאים ותשפילו שבת תחתי במקום שפל ומורד, והקוצים שלי המכאיבים יהיו לכם צל ומחסה, ואם אין כי תמרדו בי, אז אל תחשבו כי לא אוכל להרע לכם משפל מקומי, לא כן כי אחר שהאטד מוכן לשריפת אש, האש הזה תאכל את ארזי הלבנון.
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שופטים ט טו"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.