מצודות על ירמיהו נ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על ירמיהו · נ · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל בבל אל ארץ כשדים" - על בבל ועל ארץ כשדים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הובישו וגו'" - כל הפסילים נתביישו ונשברו

"אל תכחדו" - אל תעלימו דבר מה מגודל החורבן

"הוביש בל" - הפסל בל נתבייש ומרודך נשבר ולא יוכלו להציל את עמם

"ושאו נס" - למען יאספו כולם וישמעו

"הגידו" - אתם המבשרים חדשות הגידו בין עכו"ם בשורה זו מחורבן בבל כי לשמחה יחשב להם על כי הם החריבו עמים רבים

מצודת ציון

"נס" - כלונס ארוך ומפה בראשו והוא עשוי לרמז בו אסיפה

"תכחדו" - ענין העלמה כמו אל נא תכחד ממני (שמואל א ג)

"הוביש" - מלשון בושה

"בל מרודך" - שמות פסילי בבל

"חת" - ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (לעיל מט)

"עצביה" - כן יקראו הפסילים על כי מעציב לב עובדיהם צועקים אליו ואינם נענים

"גלוליה" - המאוסים כגלל של רעי והוא מלשון גללי האדם (יחזקאל ד)

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נדו הלכו" - נדו משם והלכו בגולה

"גוי מצפון" - הם מדי ופרס השוכנים בפאת צפון במקצוע צפונית מזרחית

מצודת ציון

"ישית" - ענין שימה כמו אם כופר יושת עליו (שמות כ"ח)

"נדו" - מלשון נדידה

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הלוך ובכו ילכו" - בתשובה ובתחנונים ילכו ואת ה' יבקשו לשאול ממנו עזר ודרך מצלחת

"המה וגו'" - ר"ל בני ישראל ובני יהודה יבואו יחד

"בני ישראל" - הם הנשארים בארץ אחרי גלות עשרת השבטים ונטפלו עם בני יהודה ובנימין וגלו עמהם לבבל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בואו" - ר"ל אמרו אלו לאלו באו והתחברו אל ה' בברית המתקיים עד עולם ולא תשכח עוד

"ציון ישאלו" - את הדרך ההולך לציון ויסבו פניהם דרך פה

מצודת ציון

"הנה" - לפה ולכאן

"ונלוו" - ענין התחברות כמו ונלוה הגר (ישעיהו י"ד)

"ברית" - ענינו בכ"מ דבר המתקיים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מהר" - ולכן הלכו מהר אל גבעה ושכחו מקום רבצם ורצה לומר לכן הלכו בגולה על ההרים ונגרשו מארצם

"צאן אובדות" - הוא מאמר הנביא בשם ה' שאמר הנה עד הנה היו עמי כצאן האבוד מן העדר כי גדוליהם הנהיגום בדרך תועה ועזבום ללכת בדרכי לבם לעלות בהרים ר"ל פנו מדרך ה' וגדוליהם התעום ללכת בדרך רע

מצודת ציון

"התעום" - מלשון תועה

"שובבום" - ענינו ההליכות בדרך הלב כמו מדוע שובבה (לעיל ח')

"רבצה" - ענין מקום שכיבה לנוח כמו כרע רבץ כארי (בראשית מ"ט)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וצריהם" - האויבים אמרו לא יהיה לנו אשמה על מה שאנו אוכלים אותם בעבור אשר חטאו לה' שהוא נוה ומקוה הצדק כולו והוא תוחלת אבותיהם והוא מילא תקותם ושמו הוא ה' המורה שהוא מושל בכל והואיל וחטאו לו ראוים המה לאבדון ולא נאשם בהם

"כל מוצאיהם" - ר"ל והיו כצאן התועה ומופקר שכל המוצא אותם יאכלם

מצודת ציון

"וצריהם" - אויביהם

"נאשם" - מלשון אשמה ועון

"תחת" - בעבור

"נוה" - ענין מדור

"ומקוה" - מלשון תקוה ותוחלת

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כעתודים" - מהרו ללכת משם כמו העתודים ההולכים לפני שאר הצאן ר"ל אף אם רבים ישארו בבבל אתם השבים מהרו ללכת

"נודו" - ומעתה נודו מתוך בבל

מצודת ציון

"נדו" - מלשון נדידה

"כעתודים" - הם הזכרים מן העזים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חציו" - של הקהל ההוא יהיו כחצי גבור המשכיל והורג אנשים שלא ישוב ריקם מבלי להמית את מי כן יהיו כל חצי הקהל ההוא

"מארץ צפון" - הם מדי ופרס

"וערכו לה" - יערכו עליה מלחמה ומשם ממקום שיערכו עליה משם תלכד ולא יצטרכו ללכת ממקום אל מקום

מצודת ציון

"מעיר" - מלשון התעוררות

"קהל" - קבוץ עם

"וערכו" - ענין סדור המלחמה

"משכיל" - מלשון שכול והרג כמו ומשכלת גוייך היית (יחזקאל ל"ו)

"לא ישוב ריקם" - אחז במשל מבן אדם השולח מי לעשות דבר וחוזר לפעמים ריקם וכן לא ישוב אלי ריקם (ישעיהו נ"ה)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישבעו" - ר"ל הרבה שלל ישללו בה

מצודת ציון

"לשלל" - ענין בזה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותצהלו כאבירים" - הרימו קול גדול של שמחה כמו הסוסים החזקים המרימים קול שמחה

"כי תשמחו" - אשר תשמחו עד הנה אתם השוסים את נחלתי

"כי תפושו" - כי אז הייתם פשים ורבים בטוב ארצי כעגלה הדשה ואוכלת מדישה

מצודת ציון

"תעלזו" - ענין שמחה

"שוסי" - ענין בזה ושלל כמו משנאינו שסו למו (תהלים מ"ד)

"תפושו" - ענין רבוי ור"ל רבוי הבשר כמו ופשתם כעגלי מרבק (מלאכי ג)

"דשא" - מלשון דישה ובאה האל"ף במקום ה"א

"ותצהלו" - ענין הרמת קול שמחה כמו צהלו מים (ישעיהו כ"ד)

"כאבירים" - סוסים חזקים וכן מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה')

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חפרה יולדתכם" - כפל הדבר במ"ש

"הנה אחרית גוים" - ר"ל הבושה תהיה על כי הנה אחרית הכשדים בניה תהיה חסר מטובה כמדבר ציה וערבה וכפל המלות בשמות נרדפים כמו אדמת עפר (דנייאל יב)

"בושה אמכם" - אבל מעתה בושה אמכם בבל אשר ילדה בנים לבהלה

מצודת ציון

"חפרה" - ענין בושה

"ציה" - שממה

"וערבה" - ענינו כמו מדבר

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מקצף ה'" - על כי ה' קצף על בבל לכן לא תהיה עוד מיושבת וכל העובר עליה יתמה וישרוק

מצודת ציון

"ישום" - ענין תמהון

"וישרוק" - הוא הקול הבא בקבוץ השפתים ודרך לעשותם על אבדן דבר חשוב

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לה' חטאה" - ולכן תצלחו בה וכל החצים שתשליכו שמה יהרגו אנשיה

"אל תחמלו" - לא תחוסו על החץ לאמר אולי לא יכה אדם וילך לבטלה

"ידו אליה" - השליכו חצים אליה

"ערכו על בבל" - מכל סביבה ערכו מלחמה על בבל

מצודת ציון

"דורכי" - הדרך לדרוך ברגל על הקשת למותחה היטב לירות למרחוק

"ידו" - ענין השלכה כמו לידות את קרנות הגוים (זכריה ב')

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נפלו אשיותיה" - נפלו יסודות חומות העיר

"כי נקמת" - על כי היא נקמת ה' לכן הנקמו בה וכאשר עשתה לישראל כן עשו לה

"נתנה ידה" - כדרך אדם הנופל המושיט יד למי שאצלו לעזור לו ולהקימו וכן מצרים נתנו יד (איכה ה)

"הריעו" - להבהיל את העם הריעו עליה מסביב

מצודת ציון

"הריעו" - מלשון תרועה והשמעת קול

"אשיותיה" - ענין יסודות כמו לאשישי קיר חרשת (ישעיהו ט"ז)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מפני חרב היונה" - מפני חרב האויב המאנה ואונסת לעשוק הגוף והממון יפנו משם השכירים עובדי האדמה וינוסו כ"א לעמו ולארצו אשר באו משם

"כרתו" - ר"ל לא ימצא עוד בבבל זורע שדות ואוחז מגל בעת הקציר כי תהיה שממה ולא יזרע שמה

מצודת ציון

"ותופש" - ענין אחיזה

"מגל" - הוא החרמש והוא כלי עשוי לקצור בו וכן שלחו מגל (יואל ד')

"היונה" - מלשון אונאה וענינו עשיקת הגוף והממון וכן העיר היונה (צפניה ג')

"יפנו" - ענין סבוב

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזה האחרון" - זה המדיח האחרון שבר עצמותיו והוא נ"נ מלך בבל שגלה יהודה ובנימין

"הראשון" - המדיח הראשון אכל בשרו והוא מלך אשור שגלה עשרת השבטים

"שה פזורה ישראל" - הנה ישראל היה כשה פזורה ופרודה מן העדר אשר אריות הדיחו אותה והבריחוה מעדרה כי כן מלכי האומות הדיחו אותו מארצו

מצודת ציון

"פזורה" - ענין פרוד

"הדיחו" - מלשון דחיה

"עצמו" - ר"ל שבר עצמותיו ודוגמתו ובכל תבואתי תשרש (איוב ל"א) ור"ל תעקור השורש

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני פוקד" - אשגיח להביא גמול על בבל וגו'

מצודת ציון

"פוקד" - ענין השגחת הבאת הרעה

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תשבע נפשו" - מרוב המרעה המצוי שם

"ושובבתי" - ר"ל עוד יבא זמן בימי המשיח שאשיב אותו אל נוהו וירעה במרעה הכרמל והבשן שהמה מקום מרעה שמן ולפי שהמשילם לשה אמר לשון הנופל בשה

מצודת ציון

"ושובבתי" - מלשון השבה

"נוהו" - מדורו

"ורעה" - מלשון מרעה

"הכרמל" - כן יקרא מקום שדות וכרמים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאשר אשאיר" - לאלו שאשאיר מהם אסלח לעונם כי יהיו נמרקים בקושי השעבוד וילכו להם

"יבוקש" - אף אם יבוקש לא יהיה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשה וגו'" - חזר לזרזו

"חרוב" - תחרב אותה והנסים רדוף אחריהם והחרימם

"ואל יושבי פקוד" - שם עיר מערי בבל כמ"ש פקוד ושוע וקוע (יחזקאל כג) או על בבל יאמר וקראה כן לפי שבא עת לפקוד ולזכור עוונה

"על הארץ מרתים" - חזר לדבריו הראשונים אמר אל מול המחריב את בבל עלה למלחמה על הארץ שמרדה ופשעה בכל העובדי כוכבים והיא בבל

מצודת ציון

"מרתים" - מלשון מרי ומרד

"חרוב" - מלשון חורבן

"והחרם" - ענין כליון כמו כל הנשמה החרים (יהושע י')

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בארץ" - נשמע בארץ בבל

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התגרית" - עם ה' עשית תגר ומלחמה כי עמו טבחת ולא חמלת

"יקושתי" - הכנתי לך מוקש וגם נלכדת בה ולא ידעת להשמר ממנה כי פתאום באה

מצודת ציון

"יקושתי" - מלשון מוקש

"נתפשת" - ענין אחיזה בחזקה

"התגרית" - מלשון תגר ומלחמה כמו אל תתגרו בם (דברים ב')

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי מלאכה היא לה'" - השחתת ארץ כשדים היא דבר שליחות של ה'

"את כלי זעמו" - הם פרס ומדי ור"ל המקום העיר לבם לבוא על בבל להשחיתה

מצודת ציון

"אוצרו" - מלשון אוצר ומטמון

"זעמו" - ענין כעס וחימה

"מלאכה" - ענין שליחות וכן ארור עושה מלאכת ה' רמיה (לעיל מ"ח)

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והחרימוה" - אבדו וכלו אנשיה

"סלוה" - רמסו אנשיה כמו שרומסים על אגודות שבלים לדושם להוציא התבואה

"בואו לה מקץ" - מקצה המדינה בואו להלחם בה פתאום עד לא יכונו למלחמה

"פתחו מאבוסיה" - לקחת התבואות האצורים שמה

מצודת ציון

"מקץ" - מן הקצה

"מאבוסיה" - ענינו אוצר התבואה והוא מענין אבוס בעליו (ישעיהו א') שהוא מקום שיתנו בו מאכל הבהמות

"סלוה" - ענין רמיסה כמו סלית כל שוגים (תהלים קי"ט)

"ערמים" - אגודות שבלים כמו בטנך ערמת חטים (שיר השירים ז')

"והחרימוה" - מלשון חרם ואבדון

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוי עליהם" - אוי להם כי בא יום גמולם עת זכרון עוונם

"ירדו לטבח" - כפל הדבר במ"ש

"כל פריה" - הם השרים

"חרבו" - הרגו בחרב

מצודת ציון

"חרבו" - מלשון חרב

"פריה" - ר"ל שריה וכן סבבוני פרים רבים (תהלים כ"ב)

"פקדתם" - ענין זכרון

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קול נסים" - הנה נשמע קול מאנשי ישראל הנסים מבבל ובאים להגיד בציון את נקמת ה' וחוזר ומפרש את נקמת היכלו שלקח נקם מיד בבל

מצודת ציון

"ופלטים" - נמלטים

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זדה" - הרשיעה אל ה'

"ככל אשר עשתה" - לישראל כן עשו לה

"השמיעו" - התאספו אל בבל רובי חצים כל דורכי קשת חנו עליה מסביב למען לא יהיה לה פליטה לבל יוכל מי לברוח

מצודת ציון

"השמיעו" - ענין אסיפה וקבוץ כמו וישמע שאול את העם (שמואל א ט"ו) וזהו לפי שאסיפת העם באה ע"י השמעת קול

"רבים" - מורים בחצים כמו יסבו עלי רביו (איוב ט"ז)

"זדה" - מלשון זדון ורשע

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לכן" - הואיל וזדה אל ה' לכן יפלו וגו'

מצודת ציון

"ידמו" - ענין כריתה

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנני אליך זדון" - אתה בלשצר איש זדון הנה אני אלחם עליך כי בא יום תשלום גמולך עת זכרון עוונך

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואין לו מקום" - ר"ל לא ימלוך מי מזרעו בבבל

"סביבותיו" - סביבות עריו

"וכשל זדון" - בלשצר יהרג

מצודת ציון

"והצתי" - ענין הבערה והדלקה כמו ותצת בסבכי היער (ישעיהו ט)

"ואכלה" - ענין שריפה כמו מאכולת אש (שם)

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עשוקים וגו' יחדיו" - ר"ל כמו שנעשקו עשרת השבטים על ידי אשור כן נעשקו בני יהודה על ידי בבל

"וכל שוביהם" - כמו אשור כן בבל החזיקה בהם וממאנים לשלחם חפשי

מצודת ציון

"עשוקים" - ענין שדידה וגזל

"שוביהם" - מלשון שבי ור"ל הכשדים שלקחום בשבי

"החזיקו" - אחזו בחזקה

"מאנו" - מלשון מיאון

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גאלם חזק" - אם כי אינם משלחים מרצונם הנה גאלם חזק והוא יריב את ריבם ויאבד את בבל ויצאו הגולים חפשי

"למען הרגיע" - למען יהיה מרגוע בכל הארץ יביא רוגז וחרדה על יושבי בבל ולא יוסיפו למשול בעמים

מצודת ציון

"הרגיע" - מלשון מרגוע והשקט

"והרגיז" - ענין רעדה וחרדה כמו רגזו ואל תחטאו (תהלים ד')

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרב על כשדים" - חרב תבוא על הכשדים

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונאלו" - יסכלו בעצתם ולא ידעו במה ינצלו

"אל הבדים" - אל הקוסמים שבודים דברים מלבם

מצודת ציון

"הבדים" - ענין המצאת הכזב מן הלב כמו בדיך מתים יחרישו (איוב י"א) וקרא כן את הקוסמים כי דרכם להמציא כזב מלבם

"ונואלו" - ענין סכלות כמו נואלו שרי צען (ישעיהו י"ט)

"וחתו" - ונשברו

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"חרב אל אוצרותיה" - אנשי חרב יבואו אל אוצרותיה ויבוזו אותה

"ואל כל הערב" - תערובות האומות שהיו יושבים בבבל

"והיו לנשים" - יהיו תשושי כח כנשים

"ואל רכבו" - קבוצת אנשי הרכב

מצודת ציון

"הערב" - מלשון תערובות

"ובזזו" - מלשון בזה ושלל

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובאימים יתהוללו" - משתטים ומשתגעים עם העבודת כוכבים שלהם ויקרא העבודת כוכבים אימים כי מביאים אימה על עובדיהם וכאשר יקרא מפלצת כמ"ש אשר עשתה מפלצת לאשרה (מלכים א' ט"ו)

"כי ארץ פסילים היא" - הרבה פסילים עשו לעבודת כוכבים

"חורב" - לפי שנהר פרת היה עובר בבבל והיה משקה שדותם כנילוס במצרים לכן אמר שיבוא חורב אל מימיה ויבשו

מצודת ציון

"חורב" - ענין יובש כמו חרבו המים (בראשית ח')

"ובאימים" - הוא שם כנוי על הגלולים

"יתהוללו" - מלשון הוללות וסכלות

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד דור ודור" - עד שיכלו כל ימי הדורות וכפל הדבר במ"ש

"ולא תשב" - לא תהיה עוד מיושבת עד עולם

"לכן" - הואיל והיו כ"כ דבוקים בעבודת הצורות לכן תהיה לחרבה ושם ישבו ציים עם איים שדרכם לשכון בחרבות

מצודת ציון

"ציים איים" - שמות מיני חיות

"בנות יענה" - שם עוף בת היענה

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא יגור" - אף דרך עראי

"כמהפכת" - תהיה כמו ההפכה אשר הפך אלהים את סדום ואת עמורה ואת שכניה

מצודת ציון

"יגור" - ידור

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מירכתי ארץ" - מסוף הארץ ר"ל ממרחק

"רבים" - רצה לומר גדולים כמו ורבי המלך (לעיל מא)

"מצפון" - מדי ופרס המה מצפון בבל במקצוע צפונית מזרחית

מצודת ציון

"יעורו" - מלשון התעוררות

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כים יהמה" - כמו הים כשיהמה בעת יסוער הרוח

"ערוך כאיש" - ערוך בכלי זיין כאיש גבור שיורד במלחמה

"עליך" - ר"ל ועליך יבואו

מצודת ציון

"וכידון" - הוא כעין רומח

"יחזיקו" - יאחזו

"ערוך" - מסודר

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"החזיקתהו" - הצרה אחזה אותו והיה לו חיל כיולדה

"את שמעם" - את שמע גבורתם

"ורפו ידיו" - ידיו נעשו רפויים מלהלחם למולם

מצודת ציון

"ורפו" - מלשון רפיון

"החזיקתהו" - ענין אחיזה

"חיל" - חלחלה ורעד

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומי יועידני" - מי יקבע עמדי זמן מיועד להלחם בי

"ומי זה רועה" - מי הוא הרועה אשר יעמוד לפני להציל צאנו מידי ר"ל מי הוא הרועה שיציל עמו מידי וכפל הדבר במ"ש

"כי מי כמוני" - שיוכל למחות בידי

"כי ארגיעה" - כי חפצי להשקיט ולהרגיע את ישראל ואריץ אותם מעל ארץ בבל לשוב לארצם ולכן אצוה עליה להשחיתם את מי שאבחר בו

"הנה כאריה" - האויב הבא עליה יעלה בחזקה רבה כמו שיעלה האריה מגאון הירדן ממקום רבצו אל נוה איתן ר"ל אל מדור הרועה המחוזק בבשר כי זהו איתנו וטובו

מצודת ציון

"מגאון" - ענין גבהות ורוממות ור"ל ככר המעולה הסמוך לירדן ושם היה מקום האריות וכן נאמר ואיך תעשה בגאון הירדן (לעיל י"ב)

"נוה" - ענין מדור

"איתן" - ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כ"ד)

"ארגיעה" - מלשון מרגוע והשקט

"אריצם" - מלשון ריצה ומהירות ההליכה

"אפקוד" - אצוה כמו והוא פקד עלי (עזרא א')

"יועידני" - ענינו עת קבוע כמו ואם למשפט מי יעידני (איוב ט')

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עליהם" - ר"ל לפניהם בעל כרחם

"אם לא ישים" - בשבועה אשר יעשה את כל נוה ונוה שממה

"אם לא" - הוא ענין שבועה ור"ל העצה היא בשבועה אשר צעירי הצאן יגררום מארצם והוא פרס שהוא הצעיר בבני יפת כי ארז"ל תירס הוא פרס (יומא י)

"לכן" - הואיל ואין מי ימחה בידו וכן תקום לכן שמעו וגו'

מצודת ציון

"יסחבום" - ענין גרירה ומשיכה בארץ כמו סחוב והשלך (לעיל כ"ב)

"צעירי" - ענין קוטן

"ישים" - מלשון שממה

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזעקה" - קול זעקת בבל יהיה נשמע בין העמים

"מקול נתפשה" - מקול השמועה אשר נתפשה בבל תרעש הארץ כי יפחדו שלא יקרה להם כמקרם

מצודת ציון

"נתפשה" - ענין לכידה וכבוש

"נרעשה" - מלשון רעש ורעד