ביאור:מדריך לפרשן המתחיל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מתוך הקדמת ראב"ע (ר' אברהם בן עזרא) לפירושו לתורה; הקליד: אראל סגל

זה ספר הישר לאברהם השר, ובעבותות הדקדוק נקשר,

ובעיני הדעת יכשר, וכל תומכו מאושר !

נאום אברהם הספרדי הנזכר:

מפרשי התורה הולכים על חמשה דרכים:

הדרך האחת...[עריכה]

...ארוכה ורחבה, ומנפשות אנשי דורנו נשגבה,

ואם האמת כנקודה בתוך העגולה - זאת הדרך כקו הרחב, הוא החוט הסובב בתחילה,

ובה דרכו גדולים, והמה חכמי הישיבות במלכות ישמעאלים,

כרב יצחק, שחיבר שני ספרים מ'בראשית' עד 'ויכולו' - ועוד לא כילה מרוב דברים...

ובפסוק 'יהי אור' אמונת בעלי האור והחושך הזכיר, והוא הולך בחושך ולא הכיר,

ובפירוש 'ותוצא הארץ' מלבו הוציא מלים , וידבר על העצים והצמחים, קטנים וגדולים,

ובפירוש 'נפשות החיות' - הביא חכמות נכריות.

ובמסילה הזאת עלה רב סעדיה גאון הגולה,

ובפירוש 'יהי מאורות' הכניס דעות אחרות, לדעת המדות הנזכרות על-פי חכמי הספירות,

גם ר' שמואל בן חפני אסף רוח בחפניו , בפירוש 'ויצא יעקב' ברוב ענייניו ,

כי הזכיר כל נביא בשמו, וכמה פעמים גלה ממקומו,

וכמה תועלת יש בהליכת הדרך, ואין תועלת לפירוש הזה כי אם אורך...

ועם 'ויחלום' כתב פתרון החלומות, ולמה יראו בתנומות,

והרוצה לעמוד על חכמות חיצונות - ילמדם מספרי אנשי תבונות,- אז יתבונן בראיותם - אם הן נכונות,

כי הגאונים - בלי ראיות בספריהם הביאום, ויש מהם שלא ידעו דרך חכמי קדם ומאין הוציאום.

הדרך השנית...[עריכה]

בחרוה פתלתולים, ואם הם ישראלים,

אשר חשבו כי עמדו על הנקודה בעצמה, והם לא ידעו את מקומה,

וזאת דרך הצדוקים, כענן ובנימין ובן-משיח וישועה,

וכן כל מי אשר בדברי מעתיקי הדת לא יאמין, והוא נוטה להשמאיל או להימין ,

וכל איש כרצונו יפרש הפסוקים, גם במצוות ובחוקים,

והם מדעת תוצאות לשון הקודש ריקים, על כן יתעו גם בדקדוקים,

ואיך יסמכו במצוות על דעתם, וכל רגע יהפכו מצד אל צד כפי מחשבתם?

- בעבור שלא תמצא בתורה מצוה אחת בכל צרכיה מבוארה.

ואחת מהנה אזכיר, והיא גדולה למכיר,

כי תחתיה כרת על אכילת יום הכיפורים, וחמץ בפסח שלא עשוהו טהורים,

ושביתת ימים שבעה, וקרבנות וסוכה ותרועה,

כי אין בתורה חוקי השנה מפורשים, ואיך נחשוב החדשים?

ועניי הדעת מרודים שמו אותותם מפסוק 'לאותות ולמועדים',

ולא ידעו כי 'והיו' לשון רבים, ועל המאורות והכוכבים,

והאומר כי וי"ו 'ולמועדים' נוסף, כי 'לאות' עם 'מועד' נאסף,

יבקש אדם שיהיה אוהבו - אולי יאמין בו...

ואם מצאנו שניים ושלושה ווי"ן נוספים, מי יודיענו כי זה הוי"ו מהעודפים, אחר היות וי"ו הטעם לאלפים?

ואין פירוש 'עשה ירח למועדים' כדברי אלה שמתניהם מועדים,

ואילו היה כתוב 'והיתה הלבנה לאות למועדים בחדשים', מי יתן לנו אות שהם מועדי השם המ ו קדשים?

- כי יש ' מועדים ' רבים בתורה ובמקרא ובכתובים!

ואילו היה 'למועדי השם' מבואר, עוד הדבר הגדול נשאר -

אם החודש עד סוב הלבנה גלגל המזלות, שהם שבעה ועשרים יום ושעות מוגבלות,

ואם עד סוב גובה גלגל היוצא, אשר מוצקו רחוק ממוצק הארץ יימצא,

או עד סוב גלגל התלי, כדעת חכמים, כי מהלך הגלגל הקטן הפך זה באמת ובתמים,

ואם נסמוך על דעת התחברות המאורות - גם הנה שלוש מחברות,

מחברת בגלגליהם תיכונה, ומחברת כנגד העליון באמונה,

ומחברת שינוי מחזה, ולא נדע איזה יכשר - הזה או זה ?

ואשר אמרו כי הדבר תלוי על מראה עיניים - נשאו, כי עיניים להם ולא יראו ,

אולי יראונו בתורה ובתעודה המקום שמצאו זאת האבידה...

ולא דברו בפירוש 'חדש בחדשו' נכונה, כי אין בכתוב זכר ללבנה,

רק פירושו לעשות כל דבר בעתו - יום ביומו , שבת בשבתו .

וידוע, כי פעם יהיה בין המולד לעת השקיעה שש שעות, ותיראה הלבנה אך על חוקות ידועות,

ופעם ביניהם שלושים שעות, ולא תיראה אפילו בגבעות,

כי תהלוכות הלבנה מפאת גלגלה גם גלגל השמש משתנות, וגם מפני אורך ורוחב המדינות,

ואם שכנה על הארץ עננה, ולא תיראה בראש אלול ותשרי הלבנה,

הנתענה שלושה ימים בכיפורים? ועוד - מי ספר לנו כי ימי החודש על שלושים יום ספורים?

כי הנה יהודה הפרסי חבר ספר, ובחשבון השמש השנה והחדשים ספר.

גם לא נדע מהתורה עדות החודש, ומי העד, ואם ילך דרך רב ביום קודש,

ואם נקבל עדות אב ובנו וגרים ונשים, וגם אם היו כל אלה מפורשים -

עוד דבר קשה: איננו מפורש בתורת משה

לדעת כמה חדשי השנה! ואם היא באביב נסמכה -

ההוא מחטים או משעורים? ומתי יבוקש, ואנה השיעורים?

ואם היתה שנת בצורת בארץ ישראל ומסביב - והנה אין זרע, אף כי אביב -

הנקבע השנה פשוטה או מעוברת? גם אין ספירה נספרת,

ואין חג שקראנוהו עצרת, וכל אלה המצוות צריכות לקבלה ומסורת.

והאומרים - הנה אנשי המשנה מעידים על ראיית הלבנה, והנה התשובה נכונה,

ואם עדותם בעיניהם נאמנה, יקבלו עדות צרכי השנה, כי על-פי קריאת בית-דין היא נתונה,

כי יסוד העיבור - על אביב ותקופה וצרכי ציבור.

ולמה במצוות נגע צרעת מבוארים המשפטים, שהיא מצוה לאדם אחד ולפרקים מעטים,

ומצות המועדים חיוב לכל ישראל בכל זמן, ולמה אין בתורה עליהם עד נאמן? -

רק נחפש כה וכה רמיזות! ולמה בדברי תורה תמימה כזאת?

וזה לנו האות שסמך משה על תורה שבעל-פה, שהיא שמחה ללב ולעצם מרפא,

כי אין הפרש בין שתי התורות, כי מידי אבותינו שתיהן לנו מסורות.

ופסח יחזקיהו יחזיק ידי אמונה, כי נעשו על-ידי בעלי עצה וזקנה,

ולא הקריב הפסח במועדו, ולאכול חמץ בחודש הראשון שלח ידו,

ופסח שני כראשון שבעת ימים עשה, ויש ראיות רבות שקבל מעשיו רם ונשא,

כי בבית דין היה, ואין ברוחו רמייה.

הדרך השלישית...[עריכה]

דרך חושך ואפילה, והיא מחוץ לקו העגולה,

והם הבודאים מלבם לכל הדברים סודות, ואמונתם כי התורות והמשפטים חידות,

ולא אאריך להשיב עליהם, כי עם תועי לבב הם ,

כי הדברים על צדק לא חלקו. בלתי בדבר אחד צדקו -

אשר כל דבר מצוה, קטנה או גדולה, בכף מאזני הלב תהיה שקולה,

כי יש בלב דעה, מחכמת יושב קדם נטועה,

ואם הדעת לא תסבול הדבר, או ישחית אשר בהרגשות יחובר,

אז יבקש לו סוד. כי שיקול הדעת הוא היסוד!

כי לא נתנה תורה לאשר אין דעת לו, והמלאך בין אדם ובין א-להיו הוא שכלו.

וכל דבר שהדעת לא תכחישנו, כפשוטו וכמשמעו נפרשנו,

ונעמידנו על מתכונתו, ונאמין כי ככה אמיתו,

ולא נגשש קיר כעוורים, ולפי צרכינו נמשוך הדברים,ולמה נהפוך הנראים לנסתרים?

ואם יש מקומות שהם באמת נחברים - שניהם נאמנים וברורים,

מהם בגופות ומהם מחשבות, כמילת 'בשר' ו'ערלת לבבות'.

ובעץ הדעת סוד ינעם, גם הדברים הם אמת כמשמעם.

ואם יש איש לא יכילו זה רעיוניו , אם הוא חכם - יפקח את עיניו,

כי ימצא בתולדות רבים נוצרים - כנחיריים והלשון והרגליים - לשני דברים.

הדרך הרביעית...[עריכה]

קרובה אל הנקודה, ורדפו אחריה אגודה.

זאת דרך החכמים בארצות יוונים ואדומים,

שלא יביטו אל משקל מאזניים, רק יסמכו על דרש - כ'לקח טוב' ו'אור עיניים'.

ואחר שיימצאו המדרשים בספרי הקדמונים, למה ייגעונו לכתבם שנית אלה האחרונים?

ויש דרש הפך דרש, ויש לו סוד ואינו מפורש,

כדרש שהתורה קדמה אלפיים שנה קודם העולם, וזה אמת - רק על דרך סוד הנעלם,

ורבים לא יבינוהו כן, ולהיותו כמשמעו לא ייתכן,

בעבור כי השנה מימים במספר היא מחוברת, ומידת הרגע והיום בתנועת הגלגל נספרת,

ואם אין גלגל- אין יום, אף כי יומיים, או שנה, או מספר אלפיים!

והשואל מה היה העולם בתחילה - הלא יתבייש, אשר יבקש לאין יש!

והמשיבים שברא ד' את העולם בעת שידע כי טוב הוא - גם זו תשובה בנוייה על אבני בוהו ,

וכן האומרים שבראו להראות גבורתו לאדם, שהוא שורש יצירתו,

והנה שמו תשובתם האמולה חלק קטן מהשאלה הגדולה,

כי יש ראיות גמורות, לאשר עיניים להם- ולא עוורות,

כי היישוב חצי שישית הארץ באמונה, וכולה כנקודה אל המסבה אשר אליה נתונה,ואף כי המסבה העליונה.

ואם מדרך ישרה - אין דרש יום נדרש כדרך המקרא,

כי אלו היה הטעם לאלפיים - היה כתוב 'יומיים',

כי פירוש 'יום יום' - בכל יום ויום, וכן 'איש איש', ו'ברוך ד' יום יום'.

גם סוף הפסוק יוכיח - 'משחקת לפניו בכל עת'.

והנה אחריו כתוב 'לשקוד על דלתותי יום יום', אם כן נשמור התורה הנאמנה עד אלפיים שנה!?

ועוד - 'כי אלף שנים בעיניך' איננו לנוכח השם, וימצאהו בפירושי בספר 'תהלות' - אשר יבקשם.

גם יש דרש להרויח נפש חלושה בהלכה קשה,

ויש דרש מסברא ידועה, ויש שהוא כהלכה שאיננה קבועה,

גם יש דרש שהוא טוב לאחרים, וידריך בדרך תבונה את הנערים,

כי יש עוף שאיננו רואה ביום הנגוהות, ובלילה רואה מפני ש עיניו כהות .

כדרש שהעולם נברא בבי"ת בעבור 'ברכה', ואם הדבר ככה -

'הנה ד' בוקק הארץ ובולקה', 'ואשיתהו בתה', 'ובטלו הטוחנות', 'בל ידעום', 'משחת בלי', בלו שמלותיכם', 'בלע ד' ', 'בלל ד' ', 'ובתקוך', 'וברא אתהן', 'בין בתריו', 'בזיון וקצף', 'ילדו לבהלה', 'בלהות אתנך', 'איש בליעל', 'בעל פעור', 'כרע בל', 'כהני במות'.

ואם הרי"ש -

'ראשה די דהב', 'הנה איש רע ובליעל'.

אשר מעט השכל בלבו, ואף כי אשר חכמת א-להים בקרבו ,

יוכל להוציא מדרשים, וכולם כנגד הגוף הפשוט הם כמלבושים,

וקדמונינו זכרם לברכה אמרו על ככה - 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו'.

דרש 'בראשית':

בתורה, שנאמר 'ד' קנני ראשית דרכו';

אחר - העולם נברא על לויתן, שנאמר 'הוא ראשית דרכי א-ל' ;

אחר - העולם נברא שייראו מלפניו, כי כן כתיב 'ראשית חכמה יראת ד' ';

אחר - העולם נברא בעבור הביכורים, שנאמר 'ראשית ביכורי אדמתך';

ולמה בי"ת בתחילה? - להורות כי ד' אחד, והנמצאים שניים, שהם עצם וצורה, או שני עולמות.

ולמה ב' ואחריו ר' א' ש' ואח"כ י' ת'? - רמז שהבית הראשון יעמוד ת"י שנים, כי הוא היה קודם השמים והארץ, ואח"כ יישום הבית, וזה הוא 'והארץ היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום' -

שבא חושך לעולם כאשר נסתלקה השכינה.

'ורוח א-להים מרחפת על פני המים' - ש נחה רוח החכמה והבינה על מפרשי התורה, הנמשלת למים.

ובסוף 'יהי אור' - על ימות המשיח, אז יבדיל ד' בין המקוה לישועתו, ובין אשר במחשך מעשיהם .

דרש 'בראשית' -

שתי מלות, שהכל היה מהאש, והוא היסוד;

אחר - 'שית' כמו 'אמין שית', שהם שש הקצוות הנמצאות לכל גוף;

וחשבון ראשי מלות פסוק בראשית כנגד כל האותיות,

והמלות - שבע, כשבעה מלכים, או כשבעה כוכבי לכת,

והאותיות - שמונה ועשרים, כנגד מחנה הלבנה, וכן מספר העתים בקהלת,

ותחילת הספר בי"ת וסופו מ"ם, כנגד השם המפורש היוצא מפי כוהן גדול ביום הכיפורים,

ובסיני נתן למשה, וכן כתיב - 'ד' בם, סיני בקודש',

ובתחילה 'בראשית' ובסוף 'ישראל', כי הם עלו במחשבה בראשית העולם,

וסוף דבר - אין לדרש סוף.

הדרך החמישית...[עריכה]

, מוסד פירושי עליה אשית,

ו היא הישרה בעיני , נוכח פני ד'

אשר ממנו לבדו אירא, ולא אשא פנים בתורה,

ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי, ואחר כן אפרשנה כפי אשר תשיג ידי ,

וכל מילה שתבקשנה - בפירוש המילה הראשונה תמצאנה,

כפירוש 'שמים' - תמצאנו בפסוק הראשון, ועל זה המשפט כל הלשון.

ולא אזכיר טעמי אנשי המסורת, למה זאת מלאה ולמה זאת נחסרת,

כי כל טעמיהם כדרך הדרש הם,

כי הכתוב פעם יכתוב המילה מלאה מבוארה ופעם יחסר אות נעלם לאחוז דרך קצרה,

ואחר שידרשו טעם למלאים ולחסרים - יורונו איך יוכלו לכתוב הספרים.

ומשה כתב בלא וי"ו 'ד' ימלך', ומעתיק משלי כתב בוי"ו 'תחת עבד כי ימלוך',

ושנים רבות בין שניהם; רק לתינוקות טעמיהם טובים הם.

גם בפירושים הישרים אין צורך לתיקון סופרים.

ומתרגם התורה ארמית תרגם אמת, ובאר לנו כל נעלמת,

ואם דלק במקומות אחרי מדרשים - ידענו, כי יותר ממנו ידע השורשים,

רק חפץ להוסיף טעמים אחרים, כי פשוטו - יבינוהו אפילו הבוערים ,

כמו 'עירה', שלא תרגמו כ'בן אתון', ותרגמו 'בני יבנון' , ו'אתונו' - שער האיתון,

ובעבור הדרש דרך הפשט אינה סרה, כי שבעים פנים לתורה,

רק בתורות ובמשפטים ובחוקים - אם מצאנו שני טעמים לפסוקים,

והטעם האחד כדברי המעתיקים, שהיו כולם צדיקים, נשען על אמתם בלי ספק בידיים חזקים,

וחלילה חלילה מהתערב עם הצדוקים, האומרים כי העתקתם מכחשת הכתוב והדקדוקים,

רק קדמונינו היו אמת, וכל דבריהם אמת,

ו ד' א-להים אמת ינחה את עבדו בדרך אמת !

""

""  

מדריך לחרזן המתחיל  / ר' אברהם בן עזרא[עריכה]

לא תחרוז בשור ובחמור !

הבא את השור אל ארץ המישור ,

ואת החמור אל הר המור .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של הרב אברהם בן עזרא שפורסם לראשונה בהקדמה לפירוש התורה וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.

תגובות[עריכה]

מאת: בוניקו

ר' אברהם בן עזרא [מתוך הקדמתו לפירוש התורה]

.................ועניי הדעת מרודים שמו אותותם מפסוק 'לאותות ולמועדים',

ולא ידעו כי 'והיו' לשון רבים, ועל המאורות והכוכבים,

והאומר כי וי"ו 'ולמועדים' נוסף, כי 'לאות' עם 'מועד' נאסף,

יבקש אדם שיהיה אוהבו - אולי יאמין בו...

ואם מצאנו שניים ושלושה ווי"ן נוספים, מי יודיענו כי זה הוי"ו מהעודפים, אחר היות וי"ו הטעם לאלפים?

ואין פירוש 'עשה ירח למועדים' כדברי אלה שמתניהם מועדים,

ואילו היה כתוב 'והיתה הלבנה לאות למועדים בחדשים', מי יתן לנו אות שהם מועדי השם המוקדשים?

- כי יש ' מועדים ' רבים בתורה ובמקרא ובכתובים!

ואילו היה 'למועדי השם' מבואר, עוד הדבר הגדול נשאר -

אם החודש עד סוב הלבנה גלגל המזלות, שהם שבעה ועשרים יום ושעות מוגבלות,

ואם עד סוב גובה גלגל היוצא, אשר מוצקו רחוק ממוצק הארץ יימצא,

או עד סוב גלגל התלי, כדעת חכמים, כי מהלך הגלגל הקטן הפך זה באמת ובתמים....


השאלה היא כזאת:

איך יתכן שהראב"ע יכתוב על הקידוש בלבנה שהוא שקר וכזב ולא רצון ה', הרי אפילו למשה רבנו נאמר: "כזה ראה וקדש"

וגם כך קידשו בזמן המשנה.. וגם ישנה עמותה שעוסקת בקידוש ע"פ הראייה בתקוה שיבוא המשיח אזי ידעו כיצד ל"טפל" בבעיות טריות אלו.. (למי שמכיר).

הבאתי למעלה את הציטוט שנתקלתי בו ונתקעתי וגמגמתי לעצמי והחלתטי לשאול את הגדולים בתורה..

אמנם נכנסתי לעובי הקורה אך לא מצאה נפשי מנוח!

כל מי שיכול לתת עצם קטנה ויעזור בחיפוש התשובה, אודה לו מאוד..

יישר כייח לכולם, שבת שלום ומבורכת על כל עם ישראל

פרשת וזאת הברכה נזכה לסיימה ולפתוח בבראשית רבה

מאת: אראל
שלום בוניקו,
הראב"ע לא התכוון להגיד שקידוש החודש ע"פ הלבנה מנוגד לרצון ה', להיפך: הראב"ע מסכים עם הקראים שקידוש החודש צריך להיות ע"פ הלבנה, אבל הוא טוען שאין לכך שום הוכחה מהתורה שבכתב, אלא רק מהתורה שבעל-פה.

מאת: boniko
שלום גם לך
אתה סבור כך?!
אך הוא דוחה בצורה לא נכונה ראות טובות מהתורה כגון דבריו:
ואילו היה כתוב 'והיתה הלבנה לאות למועדים בחדשים', מי יתן לנו אות שהם מועדי השם המוקדשים?
- כי יש ' מועדים ' רבים בתורה ובמקרא ובכתובים!
ואני אומר: ביום רביעי כתוב מפורשות המילים מאורות, ולאחר מכן מפרט מהן המאורות ומדגיש "המאור הגדול..ואת המאור הקטון", ואח"כ כתוב "ואת הכוכבים" שהם מאירים אבל הם יחסית זניחים מבחינת קביעת ר"ח בגלל שיש כוכבים גם ביום אבל יש פסוק שאומר שרק לאחר השקיעה יש צורך בראיית הירח על מנת לקבוע את קידוש החודש שנאמר: "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" וגם כתוב לחיזוק: "כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה" שגם זה בהכרח מדבר על הירח, אז לא הבנתי מדוע , לשיטתו, אין בתורה ראייה לקידוש בראית הירח?!
ככל הידוע לי מהקראים, זה שהם אומרים ומאמינים שאין דבר כזה שאין "רמז" בתורה למצווה כלשהי. ואם אין אז הם אומרים שזה מקצרון רוחנו לא מצאו טעם לדבר.. אבל מוכרח שיהא איזו שהיא אסמכתא פסוקית כלשהי. ואין פסוק או מילה מיותרים בתורה.
אז דייקת מהמילה מועדים או עדיין לא?! אם לא אז אשמח שתסביר לי, מה כווונת הראב"ע זצ"ל באמרו: שיש "מועדים" רבים בתורה, ומה הפירוש של כל אחד מהם! (לפי יכולתך כמובן) אבל אנא, תן תשובה מאלפת, שלא נגרר יתר הצורך..
שמחתי לשמוע ממך
ממני בוניקו

מאת: אראל
ברוב הפסוקים בתנ"ך, המילה "מועד" מציינת זמן קבוע מראש, למשל:
  1. (בראשית יז כא): "ואת בריתי אקים את יצחק, אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת"
  1. (בראשית יח יד): "היפלא מה' דבר? למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן"
  2. (בראשית כא ב): "ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו, למועד אשר דבר אתו אלהים"
  3. שמות ט ה: " "וישם ה' מועד לאמר 'מחר יעשה ה' הדבר הזה בארץ""
  4. (במדבר כח ב): "צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו"- בזמן הקבוע בכל יום.
  5. (יהושע ח יד): "ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר"
  6. (שופטים כ לח): "והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר"
  7. (שמואל א ט כד): "וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא"
  8. (שמואל א יג ח): "וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו... ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש"
  9. (שמואל א כ לה): "ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו"
  10. (שמואל ב כ ה): "וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשר יעדו"
  11. (שמואל ב כד טו): "ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד..."
  12. (מלכים ב ד טז): "ויאמר ' למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן'..."
  1. (ירמיהו ח ז): "גם חסידה בשמים ידעה מועדיה, ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה..."
  2. (תהלים קב יד): "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד"
:::::::: [[ביאור:]]

מכיוון שהחגים שבתורה חלים בזמנים קבועים מראש, גם הם נקראים "מועדים":

  1. (שמות יג י): "ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה"(חוקת הפסח)
  1. שמות כג טו, (שמות לד יח): "את חג המצות תשמר; שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים; ולא יראו פני ריקם"
  2. (דברים טז ו): "כי אם אל המקום אשר יבחר ידוד אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים"
  3. (ויקרא כג ב): "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי..."
  4. (במדבר ט ב): "ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו"
  5. (במדבר י י): "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם"
  6. (במדבר כט לט): "אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם"
  7. (ישעיהו א יד): "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא"
  8. (יחזקאל לו לח): "כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ידוד"
  9. (יחזקאל מו ט): "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו"
  10. (יחזקאל מד כד): "ועל ריב המה יעמדו לשפט במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו"
  11. (יחזקאל מה יז): "ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל"
  12. (יחזקאל מו יא): "ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה"
  13. (הושע ב יג): "והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה"
  14. (הושע ט ה): "מה תעשו ליום מועד וליום חג ידוד"
  15. (דברי הימים ב ב ג): "הנה אני בונה בית לשם ידוד אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי ה' אלהינו לעולם זאת על ישראל"
  16. (דברי הימים ב ח יג): "ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות"
  17. (איכה ב ו): "ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח ה' בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן"
  18. (עזרא ג ה): "ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי ה' המקדשים ולכל מתנדב נדבה לידוד"
  19. (נחמיה י לד): "ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו"

אולם, בפסוק (בראשית א יד): "ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים", אין זה ברור שהמילה "מועדים" משמעה "חגים" - ייתכן שמשמעה "זמנים קבועים מראש"; ייתכן שבזמן התנ"ך אנשים קבעו להיפגש "בעוד שלוש זריחות", או "מייד אחרי השקיעה" או "כשיהיה בשמיים חצי ירח, ליד הבאר"...;
כך גם בפסוק (תהלים קד יט): "עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו".
:::::: לכן, אי אפשר להביא ראיה מפסוקים אלה לכך שחגי ישראל צריכים להיות דווקא ע"פ הירח.

נספח - פסוקים נוספים[עריכה]

משמעות נוספת של המילה "מועד" היא - "פגישה מתוכננת מראש"; יש קשר בין המשמעויות - כדי להיפגש צריך לקבוע מראש את זמן הפגישה; גם למילה האנגלית date יש שתי משמעויות - תאריך ופגישה: גם "אוהל מועד" עצמו נקרא כך משום שבו נפגש ה' עם משה ועם בני ישראל:
  1. (שמות כט מב): "עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני ידוד אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם"
  2. (במדבר י ג): "ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד".

פסוקים נוספים:
  1. (במדבר טז ב): "ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם"
  2. (יהושע כ ט): "אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה"
  3. (ישעיהו יד יג): "ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון"
  4. (ישעיהו יד לא): "הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו"
  5. (ישעיהו לג כ): "חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו"
  6. (ירמיהו כד א): "הראני ה' והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל ידוד אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל"
  7. (ירמיהו מו יז): "קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד"
  8. (הושע ב יא): "לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה"
  9. (הושע יב י): "ואנכי ידוד אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד"
  10. (חבקוק ב ג): "כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר"
  11. (צפניה ג יח): "נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה"
  12. (דברי הימים ב ל כב): "וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב לידוד ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים לידוד אלהי אבותיהם"
  13. (תהלים עד ד): "שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות"
  14. (תהלים עד ח): "אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ"
  15. (תהלים עה ג): "כי אקח מועד אני מישרים אשפט"
  16. (איוב יב ה): "לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל"
  17. (איוב ל כג): "כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי"
  18. (משלי כה יט): "שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה"
  19. (איכה א ד): "דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה"
  20. (איכה א טו): "סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה"
  21. (איכה ב ז): "זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית ה' כיום מועד"
  22. (איכה ב כב): "תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף ידוד פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם"
  23. (דניאל ח יט): "ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ"
  24. דניאל יא כז: " "ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד " ... " למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה" ...  "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד " "
  25. (דניאל יב ז): "ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה"

 

מאת: בוניקו
הגבת די מהר, וזה מראה על רציניות, ועכשיו בגלל זה אענה ברצינות יתרה ובתעוזה אזור מתני ואגן על פסוקי התורה.
ל-15 הפסוקים הראשונים שהבאת, בדוק שוב הגדרתך לא עונה על הקריטריון שמוע=זמן שקבוע מראש, אלא דווקא להגדרה: מועד=זמן. ואם זה זמן, אז מוכרח שהוא תלוי במשהו. ולכן אני טוען שהוא תלוי בקביעת ר"ח ע"פ הירח על-סמך הפסוקים שהבאתי בהערתי הקודמת (צפה שם).
ואם זה זמן קבוע מראש, אז למה לעשות יום ראש השנה כיומיים, הרי התורה קבעה יום אחד! האם אפשר לסתור את פסוק זה שאומר שיום תרועה(=יום ראש השנה) ואת הפסוק שאומר ש: "לא תוסיפו ולא תגרעו" ואת הפסוק: "החודש הזה לכם" (=על אתר אומר ה' למשה: "כזה "ראה" וקדש) הרי במילא , אתה אמרת שמועד=זמן קבוע מראש, אז מה הקטע של "כזה ראה וקדש?!
ונדון ב-20 פסוקים הבאים שהבאת על החגים ואמרת שגם עליהם חל דין: מועד=זמן קבוע מראש:
ואני אומר, שדבריך מתחילים לאבד את המשמעות הנכונה וראה בעצמך בפסוקים הבאים:
שמות יג י : " ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה " (חוקת הפסח)
  • למועדה=לִזְמָנַהּ , ולא כפי שאמרת.
שמות כג טו , שמות לד יח : " את חג המצות תשמר; שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים; ולא יראו פני ריקם "
  • למועד חודש האביב=לזמן שבו יהא האביב.ולא כפי שאמרת.
דברים טז ו : " כי אם אל המקום אשר יבחר ידוד אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים "
  • מועד=זמן (והכוונה בתאריך ולא בשעה, כי בנ"י בת'כלס יצאו בחצות הלילה) והמשכיל ידום!
ויקרא כג ב : " דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי... "
  • מועדי ה'=חגי ה'.
  • אלה הם מועדי=זמני שיקבעו לפי נתונים כלשהם (לפי הירח, ולא לפי קביעה סתמית, וגם זה מבואר במסכת ראש השנה, ועובדה שבאו לירושלים להעיד והעדים נבחנו ונשאלו שאלות לאופן ראיית הירח ומצבו וכולי וכולי, ולמה תאמר שאין צורך בראיית הירח וש: "מועד"=זמן קבוע מראש, אם חז"ל בעצמם לא תמיד נהגו כך! והוכחתי כבר בהמון ראיות! לא מבוטלות)
במדבר ט ב : " ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו "
  • זה ממש פסוק מעניין, כי כי הפסח תלוי באביב, ואם הזמן קבוע מראש אז הוא צריך להיות בחודש "ניסן" ולפעמים מעברים שנה, אבל אף אחד לא יודע אם האביב יבוא או לא, ולכן אין משמעות לקביעה של הזמן מראש.
וגם אם הזמן קבוע מראש, אז למה מותר בכלל לדחות ימי צומות וכולי, על סמך מה?! וגם למה כתוב "במועדו" ולא כתוב "במועדם" בפסוק זה. ולמה כתוב "תקראו אותם" ולא כתוב "תקראו אָתם" למה שהתורה לא תכתוב ישירות כך כולל הניקוד של חז"ל.
ואגב, ידוע שהיה מלך ושינה את זמן מועד כלשהו וכולי וכולי לחודש אחר וזה היה במלוך ירבעם בן נבט, וזה קבע מראש וזה נכתב שהיה חטא דווקא על ציון המועד הזה ששינו.
המשך יבוא בע"ה

מאת: אסתי ונריה קליין
המילה מועד במשמעה היומיומי (כיום) הוא במשמעות של "חג", אבל ללא ספק לא זו היתה משמעות המילה בתנ"ך.
מה כן משמעות המילה בתנ"ך? לדעתי משמעותה כפי פשט הכתובים (וכפי שכבר אראל אמר) "זמן שנקבע מראש", והמילה היא מלשון "ועד".
ואני אסביר:
כשה' אומר למשה "ונועדתי לך שמה" הוא בעצם אומר "ניפגש שם".
"בית מועד לכל חי" - בית הקברות, בו כל חי (כשמגיע מועדו - זמנו שנקבע לו) נועד בסופו של דבר.
"למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן" - ב"דד ליין" ניפגש ולשרה יהיה בן.
בעצם מדובר בזמן שנקבע ע"י מישהו - הקב"ה, מלאך ה' או - במקרה של מועדי ה' - "שילוב" של החוקים בתורה וקביעת המועדות על ידי ישראל.
מועד, אם כן, הוא זמן שנקבע - ובשביל שיהיה כזה צריך שיקבעו אותו.
כאן מגיע אבן עזרא ואומר שבפסוק "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" - אין חובה לומר שמדובר במועדי ה', משום שכל-זמן-שהוא נקבע על ידי המאורות.
יתכן, אם הולכים לפי דבריו, שמשום שמועדי ה' מקודשים, הם צריכים להיקבע על פי משהו אחר מהכוכבים.
זה מה שאני מבין.
בניגוד לזה, בדבריך אתה עושה בדיוק את מה שאבן עזרא אומר שלא טוב במה שהקראים עושים: אתה מבין את התורה על פי הסבר שאתה מבין, ומה שרע בזה לדברי אבן עזרא הוא שמאחר שמדובר בהגיון - אזי ההבנה משתנה כל הזמן - וכל שכן בין אנשים שונים.

מאת: בוניקו
נריה קליין (בהמשך אכתוב נ.ק) אומר "חג"=בלשון התנך "זמן שנקבע מראש" דהיינו מלשון "וועד".
אני מסכים, אבל זה לא משפיע על דעותיי בנתיים, כי חג זה מחזורי דהיינו מלשון מחוגה ומלשון לחוג(להסתובב) ומהפסוק: "חגים ינקופו" יחזרו על עצמם במחזוריות..
"נועדתי לך שמה" - לדעתי זה נזדמנתי לך שמה דהיינו אזדמן לך שמה. כמו שאמרת "אפגשך שם"
ולכן אתה מחזק את דברי כי לדעתך מי "פוגש" את מי?! אם לא עינינו (פוגשת) את הירח כשהשמש שוקעת?!לאחר שהירח נעלם ועינינו רואה אותו מחדש..
אם אאריך, אז אומר שהמילה "חודש" באה גם לחיזוק דעתי כי ראות הירח מתחדשת ולא קביעת הזמן של יום קידוש החודש מתקרבת, והבן זאת.
נ.ק מפרש:
"בית מועד לכל חי" - בית הקברות, בו כל חי (כשמגיע מועדו - זמנו שנקבע לו) נועד בסופו של דבר.
ואני מפרש: זה בית כמקום, שהוא מזומן לכל חי (אי אפשר לברוח מהמיתה), למרות שמצאנו במדרשים שהיו כאלה שהצליחו איכשהו להערים על מלאכים, והגיעו לגן עדן בתחבולה, (אז לשיטתך הפסוק הזה שיקרי, כי לא כל חי באמת מגיע לשם, זה כדרך אגב). ולא בהכרח שיאספו לשם כל חי, כי חיים לא נמצאים בקבר?!
נ.ק מפרש:"למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן" - ניפגש ולשרה יהיה בן.
ואני מפרש: למועד= בזמן הזה בשנה הבאה...ולא כפי שאמרת, שהוא יפגש איתו שם באותו זמן, כי אברהם בכלל יעהא עסוק בלידה וכולי.. ולשם מה יגיע המלאך בכלל?! לשיטתך!
נ.ק עוד אומר:בעצם מדובר בזמן שנקבע ע"י מישהו - הקב"ה, מלאך ה' או - במקרה של מועדי ה' - "שילוב" של החוקים בתורה וקביעת המועדות על ידי ישראל.
ואני אומר: אם כך, איני מבין את הטעם , בו התורה כותבת בפסוק: "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם" את המילה: "במועדם" ע"פ האמת המציאותית ולא לפי "סתם" קביעה וזהו. ואם אינך יודע, תורת ה' עומדת לעד, כך כתוב בכל אופן, אז למה בעבר קידשו ע"פ הירח? וכיום לפי "קביעות מראש" שלעיתים רבות "מחטיאות" את המטרה?! ל מ ה ?! ואגב, משום מה נראה לי שלא קראת את התגובות המשורשרות הקודמות שלי, והחסרת הרבה תשובות, וחבל...תשובתך לא היתה מושלמת.. וכבודו גורם לי לחזור על שאלותיי לשווא..
למשל, למה כתוב בתורה יום אחד על יום ראש השנה וחכמים קובעים באופן קבוע, שני ימים...(תשיב לי בבקשה, האם גם לזה התכוונה התורה)
נ.ק אומר: מועד, אם כן, הוא זמן שנקבע - ובשביל שיהיה כזה צריך שיקבעו אותו.
ואני אומר: למה צריך מדרש שידרוש "אָתֶם" במקום "אותם" שהתורה תנקד כמו שאמרת וזהו! חשבת על זה, המדרש הזה לא מוסיף שכל!
נ.ק אומר: כאן מגיע אבן עזרא ואומר שבפסוק "והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים" - אין חובה לומר שמדובר במועדי ה', משום שכל-זמן-שהוא נקבע על ידי המאורות.
ואני אומר: אנא תסתכל מה אומר הראב"ע על דניאל א' א', ואז תגיד לי את דעתך על דעתו ופירושו לעיתים..
וסתכל גם מה אומר הרמב"ם על מעוותי הפירוש קרא בסעיף ז':
http://kodesh.snunit.k12.il/i/e511.htm
ובהמשך אומר לך מה דעת התורה..
נ.ק אמר:
יתכן, אם הולכים לפי דבריו(ראב"ע) , שמשום שמועדי ה' מקודשים, הם צריכים להיקבע על פי משהו אחר מהכוכבים.
זה מה שאני מבין.
בניגוד לזה, בדבריך אתה עושה בדיוק את מה שאבן עזרא אומר שלא טוב במה שהקראים עושים: אתה מבין את התורה על פי הסבר שאתה מבין, ומה שרע בזה לדברי אבן עזרא הוא שמאחר שמדובר בהגיון - אזי ההבנה משתנה כל הזמן - וכל שכן בין אנשים שונים.
ואני אומר: התורה נדרשת בכללים, ולא ניתן לזוז מהם ימינה או שמאלה כי כתוב מפורש אומר: "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" ואם תעשה ק"וח פשוט, תגלה שאם אסור להוסיף אז ק"וח לשנות כל פעם בגלל שההבנה משתנה. וגם ראה מה שאמרתי למעלה שהתורה עומדת לעד.
לפי דבריך גם מובן שבאמת התורה נדרשת ב-70 פנים, ואתה גם מאמין בזה, אז אם הכנסת את הקראים, ופירושיהם, אז לשיטתך הם גם צודקים! ולכן, אין דבר כזה 70 פנים!
מה דעתך כעת?
ההודעה פונה בלשון זכר ואולי מדובר בנקבה.. אז סלח/י לי

מאת: אסתי ונריה קליין
מה שבאמת אני חושב על זה - זה שאתה מייגע את מוחך יותר מדי בחיפוש תשובות לשאלות שלא קיימות.
מה שאתה עושה זה חוקר וחופר ובודק כל מילה לפי הפירוש שלך, ואם היה לי עניין בכך הייתי מסביר את שיטתי בנושא שאולי היתה משנה לך ואולי לא.
אבל אתה שאלת דבר פשוט - מה אבן עזרא בא לומר?
מה שהוא בא לומר זה "לא לעשות את מה שאתה עושה", כי כמו שהוא הסביר למה מה שהקראים אומרים לא נכון, כך הוא היה יכול גם להסביר את הבעייתיות בהסברים שלך, שנראים לך ברורים - ותסכים איתי שממך ועד הידע של האבן עזרא יש מרחק מה.
מה שהוא אומר זה שאולי אפשר לבוא ולהסביר בדרך אחרת את הכתובים, כמו שאתה עושה - שהרי "שבעים פנים לתנ"ך" (לך תסביר לבן-אדם שלא לוקחים כל מאמר חז"ל כפשוטו...) - אך הוא דיבר בהקדמתו על ההלכה, והלכה אי אפשר לפסוק על פי ההבנה הברורה של מישהו, אפילו אם הוא יכול לנמק מצוין את דעתו, משום שכל אחד יכול אם כן להסביר אחרת - ויותר מזה: גם האיש שהסביר כך יסביר אחרת בעוד שנים מספר או אפילו דקות מספר, כשתעלה בדעתו הבנה חדשה.
נקווה שהסברתי מספיק טוב.

מאת: בוניקו
לדוגרי-מאן שלום רב!
הדברים שאמרת הפעם הרחיקו לכת בצורה יותר גדולה מאשר המרחק שלי מהידע של הראב"ע זצ"ל כי:
[אולי עדיף שנדסקס באי מייל]
אתה אמרת כך:
שאלתך פשוטה - מה אבן עזרא בא לומר? זה "לא לעשות את מה שאתה עושה"...
ואני אומר לך:
לפי תשובתך זו, פסלת את כל "הראשונים" כי דבריהם כבר העלו אבק על דבריהם, ואתה מזכיר לי איזה אחד מהפורום "דתיים חילונים" מאתר וואלה (walla)שאמר שצאיך לקרוא/לשמוע דברים ופירושים על התורה רק מאנשים חיים.
לשיטתך, צריך להפסיק את הקריאה והעיון בדברי הראשונים כי יש רבים שחושבים אחרת!
ואני משיב גם לזה כך: צריך תמיד למצוא את האמת, עד כמה שאפשר...ולחזור אליה, אבל בהלכה שלך כתוב: "אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין - תאמין להם" בקיצור, אסור להתווכח, כי הם למעשה מודים על השקר כאילו הוא אמת, נראה לך שזה רצון ה'.
וחוץ מזה, הקב"ה אומר לנו: "והגית בו יומם ולילה" ובתפילתנו אומרים "ובהם נהגה יומם ולילה.." אז זה כדי שנברור את הסולת מהפסולת, כי האמת היא רק אחת ולשקר אין רגלים (קל למצוא אותו) אבל אתה לא מודה בכך אז הפצצתי את הפגזים הנ"ל.
ולמעשה דבריך אומרים, בוא נודה בשקר.
ומצד שני, לא ניתן להבינך כי יש סברה/סיכוי שהראב"ע טועה. כי אני השתמשתי בכללי התורה, השוואת פסוקים! זה מותר לחלוטין לכולי עלמא.(ושוב ברחת מכמה שאלותיי בטענה, שאין להן תשובות - מבחינתי זו התחכמות, והגעת לנקודה שלשקר אין רגלים, ודברי הם אמת! כי יש כל כך הרבה רבנים גדולים שיכולים אפילו לרפא נכים, אז לעשות השוואת פסוקים פשוטה, או לסתור אותה הם לא יכולים..אגב, על סמך מה/מי אתה אומר שלא ניתן להשיב לשאלותיי?!
נכון שאת התורה לומדים לפי הפשט (כבר הוכחתי מדברי הרמב"ם והבאתי גם קישור) אבל דברים שלא ניתן ללמוד כפשט אז אין ברירה אחרת!
דע לך אדון חביב, אם לא נקח כל מאמר חז"ל כפשוטו אז אנו בבעיה, כי דבריהם אמורים לבאר לנו ענינים שונים כלשהם, ואם הם "מסבכים" במקום לבאר, אז זה לא טוב ואמרו חז"ל לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קלה! ולמה שהם יאמרו את זה, ולא יבצעו את זה?! (תחשוב לבד).
וגם חז"ל אמרו בגמרא: "אל תנהגו ביניכם בהיגיון" - אם אתה מסכים עם זה אז אתה לא הגיוני. כי ניסית להביא את דברי הראב"ע שהם הגיוניים והדגשת שחכמתו עולה על שלי במרחק מה.
ועוד אומר אתה:
והלכה אי אפשר לפסוק על פי ההבנה הברורה של מישהו, אפילו אם הוא יכול לנמק מצוין את דעתו, משום שכל אחד יכול אם כן להסביר אחרת - ויותר מזה: גם האיש שהסביר כך יסביר אחרת בעוד שנים מספר או אפילו דקות מספר, כשתעלה בדעתו הבנה חדשה.
ואני אומר לך: זו הסיבה שצריך ל"חפש" את האמת המציאותית ולא להשען על השקר, לא יתכן שהקב"ה יתן לנו תורה על מספר אופנים, כי כל אחד יבין אחרת ולכן יש כללים ללמוד את התורה. ואם כפי שאמרת, אז צריכים לקבוע דר אחת לפרש לפיה את התורה ולא לזוז ממנה בכלל, אבל אתה לא עושה את זה כי בעצמך אמרת שלכל אחד דעה אחרת והדעות משתנות עם הזמן....וכולי וכולי, אז נשאלת השאלה: ממתי זה התחיל, מכתיבת הגמרא, ועד היום לא מפסיקים לחדש דברים ולהוסיף תיקונים וכולי וכולי וחכם אחד אמר: "פירוש על פירוש = שיבוש" והמשכיל יבין!
אז מועדנו באימייל?!

מאת: אסתי ונריה קליין
אני שוב אומר - אתה לוקח את הדברים כאילו תקפתי את ההגיון שלך, ולא - אני אמרתי שלפי אבן עזרא, לא משנה מה אתה אומר - א"א לפסוק על פי זה. וללא ספק לא פוסקים הלכה "על פי הפשט" (שזה איך שקראת למה שאמרת).
אבן עזרא הביא דוגמא לפסיקת הלכה על פי הגיון ו"פשט הכתובים" - ואת זה הוא תוקף! אין לו בעיה עם כל ה"ראשונים" שפירשו את התורה ללא קשר לפסיקת ההלכה שלהם.
הדוגמא הכי טובה לכך היא מה שאמר אחד הפרשנים, שהוא מפרש על פי הפסוקים שהיום מתחיל מהבוקר - אבל המשפט הבא שלו היה לומר שללא ספק הוא לא יפסוק בשל כך שהשבת מתחילה בבוקר או משהו דומה.
יש להבדיל בין פירוש נוסף, "70 פנים לתורה", פשט חדש שעולה בראש - לבין פסיקה על פי הפירוש הזה.
ממה שיוצא מדברי אבן עזרא אי אפשר לפסוק על פי זה, וזה מה שהוא בא לומר.
לחזור ולומר שוב את ההגיון שלך זה טוב, אבל אתה מבין שאין בכך כדי לסתור את זה - אפשר להבין כמו שהבנת, ובכל זאת להשאיר את זה ברובד הפירוש ולא לפסוק על פי זה הלכה (דבר שדורות של חכמים לא עשו, לא נראה לי שאתה יכול להוכיח).
אז בעצם אין כאן ויכוח,
נריה קליין.

מאת: בוניקו
מדוע אין "שלום" בפתיחת הודעתך, האני נקרא רשע בעיניך שנאמר: "אין שלום אמר ה' לרשעים"?!
גם דרך ארץ קדמה לתורה, אז אמור גם שלום וגם להתראות!
עכשיו לעניננו:
נ.ק אומר: אני שוב אומר - אתה לוקח את הדברים כאילו תקפתי את ההגיון שלך, ולא - אני אמרתי שלפי אבן עזרא, לא משנה מה אתה אומר - א"א לפסוק על פי זה. וללא ספק לא פוסקים הלכה "על פי הפשט" (שזה איך שקראת למה שאמרת).
אבן עזרא הביא דוגמא לפסיקת הלכה על פי הגיון ו"פשט הכתובים" - ואת זה הוא תוקף! אין לו בעיה עם כל ה"ראשונים" שפירשו את התורה ללא קשר לפסיקת ההלכה שלהם.
בוניקו אומר: טוב, הגיע השעה שאומר את כל דברי במעט מילין, כדי לא להכביד על הקורא החביב, יש בידי ספר שאם תרצה להזמינו, אתן לך פרטים... הספר נקרא: "דברי רִבות"לחכם שלמה אליעזר כהן, ומכיל טענות נגד פירושי הראב"ע, מעוניין לקנות?!
אולי אז, כשתקרא ממנו, תבין, כמה הראב"ע בתור בן אדם, טעה, ואפשר לבקר עליו, ואם אין לך או לו עניין עם הראשונים אז אומר לך 2 דברים:
1. יש פסוק שאם היית יודע לא היית מדבר ככה (ואני מתפלא על חתן תורה שכמוך, כן גיליתי עם מי אני מדבר) ירמיהו ו טז: "כה אמר ידוד עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך"
2. אם ראשונים כאריות אנחנו כ.... (ואת זה לא אני אמרתי)
הבאת את פיסקה/דוגמא הבאה:(רוצה לדון עליה מקרוב, בוא לאימייל שלי.
הדוגמא הכי טובה לכך היא מה שאמר אחד הפרשנים, שהוא מפרש על פי הפסוקים שהיום מתחיל מהבוקר - אבל המשפט הבא שלו היה לומר שללא ספק הוא לא יפסוק בשל כך שהשבת מתחילה בבוקר או משהו דומה.
נ.ק אמר:
יש להבדיל בין פירוש נוסף, "70 פנים לתורה", פשט חדש שעולה בראש - לבין פסיקה על פי הפירוש הזה.
ב.ק (=בוני-קו אומר): תגיד לי, מי אמר את ה-70 פנים, ואם הם אינם הלכה, למה אני צרי אותם?! מסקנה פירושים אלו, אינם :ע"פ הפשט +הגיון + כללי לימוד התורה, כי לא יתכן שאם "פסלת" את דברי, אז לא תפסול את כל/רוב של 70 פנים, וזה הגיוני. (כי ההלכה היא אחת, ואי אפשר אלו ואלו דברי ה' חיים, ודי למבין)
נ.ק אמר:
ממה שיוצא מדברי אבן עזרא אי אפשר לפסוק על פי זה, וזה מה שהוא בא לומר.
ב.ק אומר: ממתי ההלכה נפסקת לפי האמת?! יש הצבעה ע"פ רוב והיא קובעת, גם אם זה לא נכון, אינך יודע את זה? היזכר במקרה עם תנור עכנאי (הרוב קובע). ותמיד אפשר לפסוק לפי כל דבר (כפי שיטתכם וכבר אמרתי: אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל וההפך - שמע בקולם, ונ"ל שאתה מתייחס רק למה שבא לך.. וחבל, כי ככה לא לומדים!
וחוץ מזה, אם הרוב קובע אז מי הוא, כיחד, יגיד את דבריו בכלל?! ומה יוצא לו מזה?! הרי אמר החכם מכל אדם: קהלת יב יב: "ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר" -והמשכיל ידום!
נ.ק אמר:
לחזור ולומר שוב את ההגיון שלך זה טוב, אבל אתה מבין שאין בכך כדי לסתור את זה - אפשר להבין כמו שהבנת, ובכל זאת להשאיר את זה ברובד הפירוש ולא לפסוק על פי זה הלכה (דבר שדורות של חכמים לא עשו, לא נראה לי שאתה יכול להוכיח).
ב.ק אומר: ראה הערתי הקודמת וציטוטי מקוהלת.
ובקשר לשני משפטיך האחרונים אני אומר, שלישית, ההלכה לא נקבעת לפי האמת אלא ע"פ הרוב, אפילו שוגגין אפילו מזידין!
נ.ק אומר:
אז בעצם אין כאן ויכוח,
ב.ק אומר:
ההפך הוא הנכון, יש פה ויכוח מהיסוד, איך לומדים את התורה והאם הכללים יג' נכונים בלבד (כי יש בהם מן ההגיון, ואם אינך סבור כך, אשמח לשמוע את הסתיגויותיך ואף לדון בהן אחד לאחד!)
ושוב אתה התחמקת מדברי הקודמים בהודעות הקודמות, לא מכולן, אבל מרובן, והפעם תשובותיך לא הביאו הרבה תועלת כי רק גרמת לי לשפוך הרבה "מילים" בחוזקה רבה יותר מאשר מקודם, ושלבי התקדמות בדיון - לא היו, אבל אולי כך תבין, ואתה תבין אני בטוח! ואולי אתה מבין אבל, איך אומרים, קשה לך להסכים עם זה, או שמבינתך, לא ניתן להפוך את המוסכמות אע"פ שהן שליליות, יש משהוא בדברי אלו?!
תמיד תוכל לשלוח לי דיו באי מייל bok111@walla.co.il
היה שלום ולא להתראות

מאת: אסתי ונריה קליין
איך שאדם יכול לבוא נגד דברי כל הראשונים והאחרונים, נגד גופי תורה ונגד עקרונות חשובים בלימוד תורה ותנ"ך, ולהצהיר ש"הוא לא מבין איך אני יכול לומר את זה, הרי יש פסוק - שאם נבין אותו כמו שאני רוצה - הרי שהוא אומר שאת דבריך לא יפה לומר"...
אין פה ויכוח, פשוט משום שלפי מה שאני שומע - את רוב הדברים שאתה אומר אתה לא שוקל לפני (למשל - הספר הנכבד, שאני לא יודע עד כמה התעמקת בו, אבל משום מה הגעת ממנו להנחה המוטעית שאתה יכול לומר על אבן עזרא "עד כמה הוא, כאדם, טעה"!!!!
אז מכיון שאתה מתווכח עם אבן עזרא - ובזאת אתה מצטרף לשורות הרמב"ן וחבריו, הרי שמי אני שאוכל להכניס ראשי בין גדולי תורה אלו (ראב"ע, רמב"ן ובוניק"ו שליט"א).
הצעה אחת - תשאל רבנים לפני שאתה פוסק הלכות, בעיקר אם הן ללא ספק לא נכונות, כמו לומר על "70 פנים לתורה" שזו הלכה, או משהו קרוב לזה.
אז אם יש לך מה לומר, תשקלהו במאזני התורה, אם אתה בא להוכיח מההלכה.
נריה קליין.
נ.ב. מצטער אם נעלבת מהפתיחות חסרות ה"שלום", אבל ככה אני תמיד עונה... גם לחברים שלי...

מאת: אראל
"עשה ירח למועדים" - מניין לך שהכוונה דווקא "עשה ירח לצורך קביעת תאריכי החגים", אולי הכוונה "עשה ירח כדי שאנשים יוכלו לקבוע פגישות"?
גם הפסוק השני שהבאת "כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה" - לא מוכיח שיש קשר בין הירח לבין תאריכי החגים.

מאת: בוניקו
שלום לך אראל!
טוב שנזכרת, בכל אופן, גם אם לא היה נכתב בתורה שהירח נעשה בשביל מה שאמרת, פגישות.., אז היו משתמשים בזה גם לפגישות, בדיוק כמו שנכתב על השמש שנעשתה להבחין בין היום ובין הלילה, אבל אנשים מנצלים אותה הן מבחינת אור והן מבחינת חום, ואנרגיות למיניהם וכולי, מבין את הטענה!
ודבריך עדין לא מורידים בכי הוא זה מהלימודים ומהכללים שדברתי עליהם עם נריה קליין, בראיות חותכות כאריות!
נכון, הפסוק שהבאתי: "כירח יכון...ועד בשחק.." לא מוכיח שיש קשר בין החגים, אבל הוא מוכיח שהירח הוא "עֵד" ואם נקח עֵד זה, ואת הפסוק "עשה ירח למועדים" נוכל להגיע למסקנה שהעֵד הזה פועל כשרואים אותו בהתחדשותו כשהשמש שוקעת ולא לפני כן, כי אם ידועה לך חוכמת קידוש הירח וכל זה, אז אתה יודע שיש ממוצע להתחדשותו ובגלל שיש ממוצע כזה, אז לפעמים הירח יכול להתחדש בשעות הבוקר, ולא להיראות בשקיעה, אז זה לא טוב. ומה גם שכתוב במפורש: "עד בשחק ----נאמן סלה(=תמיד, לכל הדורות) ----. אז מהן טענותיך כלפי, עכשיו?!
וחוץ מזה כבר אמרתי גם לנריה קליין, שבעבר בזמן המשנה קידשו לפי הראייה.. אז...מבין?!
  • באופן דומה יכלנו לאמר על המצאת השעון (מונה שעות שניות וכולי). לגבי פגישות בזמן מסוים ולא סתם נאמר למישהו: נפגש בג' בתשרי , והחבר הזה, לא יידע מתי בדיוק לבוא (באיזו שעה) ומה גם שבעבר היו באים למישהו מתי שרצו כדי לדבר איתו אין צורך בלאמר את היום, כי הם היו באים מיד ולא לאחר שבוע או שבועיים. או שנה או שנתיים...או ששולחים שליחים עם הודעה.
כמה שזה יעיל, ומידי, לעומת כל העיכובים שיש כיום, לחכות כ"כ הרבה זמן בשביל לדבר עם מישהו.

מאת: אראל
שלום,
(תהלים פט לח): "כירח יכון עולם, ועד בשחק נאמן סלה"
הפרק כולו מדבר על מלכות בית דוד, וגם הפסוק הזה הוא רק משל לקיומה של מלכות בית דוד, כפי שכתבו המפרשים:
רש"י : " "ועד בשחק נאמן" "- הירח והשמש עדים לו, שכל זמן שהם קימים - יתקיים מלכותו, כמו שנאמר (ירמיה ל"ג) "אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה גם בריתי תופר את דוד עבדי" :" "
מצודת דוד : " "כמו הירח," "כן זרעו" "יכון" "עד" "עולם" "על כסא המלוכה... והוא קבוע לו" "בשחק לעד נאמן" "עד עולם, שתתמיד בו המלוכה עד עולם כימי הירח; וכפל הדבר לחוזק:" "
אין קשר בין הפסוק הזה לבין קביעת התאריכים ביהדות.
להתראות,
 

מאת: בוניקו
אהבתי לשמוע את דבריך שהם נתנו לי כוח לדבר ויש לי המון מה לאמר לך:
האות 'כ' הזו של המילה "כירח" היא יכולה להיות כ' האמת ו-'כ' הדימוי (משל), לגבי העדות, ולגבי קיום מלכות דוד (בהתאמה).
זה לא סותר את ההיקש מבחינת עדות ולא מבחינת קיום לעַד, כי שני הפירושים מסתדרים בהיקש מפסוק לפסוק, וההסבר:
הירח הוא עֵד, ואתה יכול להשתמש בו כעֵד לכל דבר (אפילו אם כבר הוא משמש כעֵד למטרה אחרת, ברור!), מפסוק זה נלמד גם שהירח עד תמידי ונאמן, וזו הסיבה שניתן לסמוך עליו ולכן טוב הדבר שהתורה תשתמש בו.
"ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור"
"אם ימשו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים"
טענת שהירח הוא משל למלכות דוד, והאמת שהירח בתנ"ך משמש למשלים רבים כגון:
"ברכו ה' כל צבאיו, משרתיו עושי רצונו - בצבאות השמים נכלל הירח והוא נחשב כמשל למשבח ומהלל לקב"ה.
"השמים מספרים כבוד אל.." - כנ"ל לענין לספר ולהלל לה'.
"וצבא השמים לך משתחוים" משל שהם והכוכבים והירח משתחוים לה', ושנינו יודעים שהם לא משתחוים.. ולא מהללים בפיהם, ולא מספרים תשבחותיו.. וזה על דרך המשל, והבן זאת היטב!
ואם הבנת, אז יוצא שלא חדשת לי כלום, אלא הבאת לי עדות שעדות הירח טובה ומשמשת בעוד מקומות
כט לעולם אשמור-לו חסדי ובריתי נאמנת לו.
ל ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים.
לא אם-יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון.
לב אם-חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו.
לג ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
לד וחסדי לא-אפיר מעמו ולא-אשקר באמונתי.
לה לא-אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה.
לז זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי.
לח כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה.
  • ויש פסוק ממקום אחר, שממשיל גם ל"כוכב" "דרך כוכב מיעקב.."
שים לב לפסוקים מאותו הפרק, וראה שכולם מורים לנכונות דבריך וגם מורים שימוש במשלים "חזקים ותמידיים" כגון: ברית התורה, שמים, (חוקים ומצוות-שעומדים לעד), שמש, ירח (שאת שניהם הבאת בפירוש המצוטט).
ובתוכם בפסוק ל"ה אתה רואה שהקב"ה לא משנה את דבריו, לגבי בחירת המשיח מבית דוד, ושבאמת מלכותו תיכון לעד, ואם כך, נעשה השלכה או קו"ח (איך אני אוהב את זה) על כך שאם את ברית דוד הקב"ה קבע לעַד ושם גם עֵדים על זה, אז דע לך על אחת כמה וכמה שברית התורה ומצוותיה - הקב"ה לא ישנה ולו פסיק קטן, כי כבר אמר הממשיל באגדותיו: "אני אמחק אלף כמוך ולא אות אחת מהתורה" ואתה יודע במה מדובר אין לי צורך להאריך... ויפה אמר! ודי למבין..
עכשיו שים לבך והטה אזנך לפסוק ל"ב שמדבר על שמירת חוקי-ה' ולא חוקי הרבנים, כי התורה קובעת, וזה נקרא "דבר ה' בזה" ויש הפרש עצום בין "ביזוי התורה" לבין "אי השמעות לחכמים" שגוזרים פירושים מדעתם על אף שנמצאו כפסולים, או שעברו שינויים כמו בקידוש החודש, עברו מ"דין ראייה" לדין "חישובים" וקובעים יומיים את ראש השנה.. ובקיצור אני חוזר על הודעות קודמות, וממש לא בא לי.. (בקשתי בעבר מ-נ.ק) לבל ישאיר חורים בתשובות.. ואופס אתה נכנסת, ואף אתה לא עושה כבקשתי, אז איזה דיון זה..זה תחמון..
כבר מצאנו בתנ"ך שינוי המועדים - ובְדוק וגלֵה שזה חטא, וגם שה' מזכיר לרעה כל פעם את "ירבעם בן נבט" שחטא והחטיא את ישראל, בין היתר בשינוי המועדות - בְדוק!
[תוספת: לחיזוק דברי ה' לעומת חכמים: "ראש דברך (של ה') אמת, ולעולם כל משפט צדקך" , "ברוך אתה ה' - למדני חוקיך"-שלא נחשוב שה' לא יודע את תורתו, ולכן לא נאמין ל:"נצחוני בני.." וכולי)]
"עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו" - לגבי פסוק זה דנתי רבות , אנא עיין שם.
יש פסוק יפה שאומר שמוכיח שגם ראש החודש הוא מועד: "והשבתי כל משושהּ חגה חדשה ושבתה וכל מועדהּ" ואם תתמהּ, אז אסביר: כמו שכתוב "חגה" ובסופו מסיים :"וכל מועדה" וכי חג אינו מועד?! ודי למבין! (והרחבתי על זה בעבר בדברי על "חגים ינקופו..וכולי).
[ושוב נגיד חיזוקים: "לו עמי שומע לי ישראל ---בדרכי---- יהלכו, כמעט אויביהם אכניע.." , "משנאי ה' - יכחשו לו, ויהי .." , "כי ישר דבר ה' - וכל מעשהו באמונה" , "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב" , "קיויתי ה' קיותה נפשי ולדברו הוחלתי"]
"ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לה'.." - וכן כתוב: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם", וכתוב : "זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה" - דהיינו רק יום אחד ולא יותר מזה, ודגש למילה חודש - שמראה לנו על התחדשות של משהו, של הראות הירח, והבן רמז זה, ובטל כל חישוב שלא מתחשב בראייה הקרובה לדברי התורה.
"ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים" דברתי על זה.
ואסיים בברכה לבורא:
ביום קראתי ותענני תרהיבני בנפשי עוז: יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך:
ברוך ה' יום יום יעמוס לנו האל ישועתנו סלה:
ואגב, טרם ביטלת ראייותי לקידוש ע"פ הירח מבחינת מועדי המשנה, וגם מבחינת "כזה ראה וקדש".. אני ממתין לתשובתך המלאה (תעשה טובה הפעם).
כולי תקוה שהתיחסתי לכל דבריך!
שא ברכה מאת ה'
ותודה על ברכת ה"שלום" של בהודעה הקודמת, כמה אני צריך לשלם על זה?! (כל כך יקר?! תעשה הנחה לסטודנט!)
"הערה שאני מוסיף:"
"רש"י על פסוק יד' יהי מאורות אומר:"
"ולמועדים" - על שם העתיד, שעתידים ישראל להצטוות על המועדות והם נמנים למולד הלבנה:
"ולימים" - שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה חציו, הרי יום שלם:
"ושנים" - לסוף שלש מאות ששים וחמשה ימים
נו....מועדות זה מה שאמרתי או מה ש-נ.ק אמר?!

מאת: אראל
כתבת: " "הירח הוא עֵד, ואתה יכול להשתמש בו כעֵד לכל דבר (אפילו אם כבר הוא משמש כעֵד למטרה אחרת, ברור!), מפסוק זה נלמד גם שהירח עד תמידי ונאמן, וזו הסיבה שניתן לסמוך עליו ולכן טוב הדבר שהתורה תשתמש בו" " - טוב אבל לא הכרחי, מי אמר שאין עוד עדים? אולי גם החמה יכולה להיות עדה תמידית ונאמנה.... וייתכן שיש עוד.
כתבת על ראיות לקידוש החודש מן המשנה ומפירוש רש"י - הראיות נכונות אך אינן קשורות לדברי ראב"ע שאתה חולק עליהם: ראב"ע לא כתב שאין הוכחות לקידוש החודש, אלא שאין הוכחות מהתנ"ך לקידוש החודש. ברור שיש ראיות ממקומות אחרים.
שלום שלום להתראות (יש מבצע - קנה 2 שלום קבל להתראות חינם... :)

מאת: בוניקו
אראל היקר מפז !
אתה רציני? תזמין לי סטוק של "שלום" ם לעולם הבא, (מבין?! מה הבנת? רמז: שלום=[?-לְמה שווה הסימן שאלה]
גם אני וגם אתה יכולים להיות עדים נאמנים.. אבל יש לך פסוק מתאים מהתורה כמו על הירח שהוא "נאמן"!!!
טוב, כנראה שהיתה אי הבנה בינינו, קורה, אז נסדר ונלבן את הענינים כך:
כמו שקרה בינינו אי הבנה דה דה דה, כך יכולה להיות אי הבנה בין מורה לתלמידו כאשר הוא מורה לו תושב"ע בלי ספרים דהיינו בעל פה.. ודי למבין!
הסידור הוא כזה:
אז יוצא שאתה מודה שאפשר להוכיח ממקורות אחרים?!
ומי אמר שהראב"ע יותר צודק מרש"י במקרה זה?!
זה אנחנו נשפוט ע"פ כללי התורה!
אגב, עלי להיות זהיר לפני שאענה, אבל על איזה קידוש חודש אתה מדבר:
1. ע"פ הראייה.
2. או ע"פ חישובים וכללים קבועים.
תשיב לזה ונדבר..

מאת: אראל
ע"פ הראב"ע, אם מסתמכים על התנ"ך בלבד, בכלל לא בטוח שהתאריכים צריכים להיקבע ע"פ הירח - בין ע"פ ראיה ובין ע"פ חישובים וכללים קבועים.

מאת: בוניקו
לפי מה שאמרת, הראב"ע בהכרח חולק על כל הדעות, ולשיטתו, כל הדעות מיותרות בלכתחילה, וחבל שבכלל נאמרו, כי זה בכלל לא משנה.
אז אם זה בכלל, לשיטתו, לא משנה, אז למה בכלל הכניס את פירושו בכלל?! מה הוא בא לחדש בפירושו, ולמה לא אמר כדבריך, להפך אני רואה בדבריו ניגוח חד צדדי, נגד מפרשי הפסוק לפי הירח, ואינו מנגד את המחשבים ע"פ חישובים...
וידוע הענין: אם הדורות הקודמים כענקים אנחנו כ...
ויתכן שעל זה אמרו חז"ל שתיקה = זהב, ו- מילה בסלע , שתיקה בתרי.
וחוץ מזה ע"פ הראב"ע, אם כך, אין מצב של דעות מוטעות, כי התורה לא הגדירה היטב, ואני שואל אותך שנית:
מי נתן את התורה?! אדם?! מלאך?! לא ולא! רק אלוהים נתן אותה, והייתכן שהקב"ה לא התכוון למשהו שאמר!
אין טעם לתורה, גם אם אתה צודק שהתורה לא בדיוק רמזה אם לקדש על ידי הירח או/ו ע"י חישובים, אז למה לחלל שבתות (בזמן המשנה שהיו מקדשים ע"פ עדות הראייה) כדי לבוא ולהעיד.. ואפילו רכבו על חמור ואפילו אם היו מספיק עדים בכל זאת היו מחללין שבתות - זה ידוע לך! מה היה טוען על זה הראב"ע, ולמה לא טען על זה?! הייתכן שלא ידע את משנת ראש השנה?! דבר דבר דבר, אנוכי שומע!
אם ידעת לפרש את דברי הראב"ע , אז תרץ גם את הסתירה שנובעת מהוכחותיי לגביו, שאראה את כל התמונה ואבחן אם מיליך שקולים בצורה נכונה ומאוזנים היטב שנאמר: "ודרשת וחקרת היטב".
שלום ולהתראות

מאת: אראל
שלום בוניקו,
הראב"ע לא חולק על כל הראיות מן המשנה וכו'; הוא רק טוען, שעל-פי התנ"ך אי אפשר להוכיח שקביעת התאריכים תלויה בירח, ולכן, מי שמסתמך על התנ"ך בלבד , לא יוכל לדעת איך לקבוע את תאריכי החגים.
אפשר להוכיח ממקורות אחרים - מחוץ לתנ"ך - שהתאריכים צריכים להיקבע ע"פ הירח, כמו שאתה עצמך הוכחת מן המשנה; ראב"ע לא חולק על כך.

מאת: ספי פיקסלר
שלום לכולם!
אני לא מבין מה הבעיה בדברי ראב"ע ועל מי הוא חולק?
ראב"ע יוצא כנגד הקראים שכופרים בתושב"ע מכל וכל, ומפרשים את הפסוקים לפי ראות עיניהם. כמו כן הוא טוען שהקראים לא יודעים דקדוק ולכן גם פירושי ה"פשט" שלהם לקויים. כדבריו:
'וכל איש כרצונו יפרש הפסוקים, גם במצוות ובחוקים,והם מדעת תוצאות לשון הקודש ריקים, על כן יתעו גם בדקדוקים.'
הראב"ע טוען, שאי אפשר להגיע מהכתוב בתורה במפורש לכל התנאים הנדרשים כדי להבין כיצד מבצעים את החישוב של חדשי השנה וימיהם ע"פ מולד הירח.
גם "כזה ראה וקדש" אינו פסוק ואינו מפורש בתורה.
ולכן, מי שמסתמך על הפסוקים בלבד ללא תורה שבעל פה, אינו יכול להבין את פירוש הזמנים הקבועים למועדי ה' למעשה, אא"כ הוא מרמה ו"גונב" תובנות מחכמי התושב"ע.
לעינן ההלכה, בודאי שהראב"ע אינו חולק על מצות קידוש החודש כיוון שאומר במפורש שצריך ללכת אחרי חז"ל בדרשותיהם בענייני הלכה, כדבריו: 'רק בתורות ובמשפטים ובחוקים - אם מצאנו שני טעמים לפסוקים, והטעם האחד כדברי המעתיקים, שהיו כולם צדיקים, נשען על אמתם בלי ספק בידיים חזקים..."
בברכה,
ספי

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/limud/mdrik_lprjn_hmtxil