ביאור:כשל
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מכשול = דבר הגורם לנפילה חומרית או רוחנית
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
השורש כשל בלשון המקרא מציין, כמו בלשון ימינו, חולשה, היתקלות ונפילה:
- (שמואל א ב ד): "קשת גברים חתים, ונכשלים אזרו חיל"
- (ישעיהו לא ג): "ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח, וה' יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון"
- (ישעיהו לה ג): "חזקו ידים רפות, וברכים כשלות אמצו"
- (איכה ה יג): "בחורים טחון נשאו, ונערים בעץ כשלו"
- (תהלים ט ד): "בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך"
- (תהלים כז ב): "בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי, המה כשלו ונפלו"
אולם, בחלק מהפסוקים הכוונה כנראה לנפילה רוחנית - נפילה לעוון:
- (יחזקאל ז יט): "כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה... כי מכשול עונם היה"- הכסף והזהב גרם לבני ישראל להיכשל בעוונות.
- יחזקאל יד ג: " "בן אדם! האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם, ומכשול עונם נתנו נכח פניהם; האדרש אדרש להם?" "לכן דבר אותם ואמרת אליהם 'כה אמר ד' ה': איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא - אני ה' נעניתי לו בה ברב גלוליו..." "כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי - אני ה' נענה לו בי" " - הם עדיין שמים מול פניהם את הדבר שגרם להם ליפול לעוון;
- (יחזקאל יח ל): "לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם ד' ה'; שובו והשיבו מכל פשעיכם, ולא יהיה לכם למכשול עון"
- (מלאכי ב ח): "ואתם סרתם מן הדרך, הכשלתם רבים בתורה, שחתם ברית הלוי, אמר ה' צבאות!"
ויש פסוקים שאפשר לפרש לפי שני הפירושים:
- (ויקרא יט יד): "לא תקלל חרש, ולפני עור לא תתן מכשל; ויראת מאלהיך, אני ה'"- אסור לגרום לאדם עיוור להיכשל וליפול, ואסור גם לסייע לאדם לחטוא ( פירוט ).
- (ויקרא כו לז): "וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין, ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם"- בני ישראל המקוללים ייתקלו זה בזה וייפלו, וגם ייענשו איש בעוון אחיו (רש"י בשם תורת כהנים) .
- (שמואל א כה לא): "ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם..."- אם תוציא להורג את נבל, זה עלול לגרום לך נפילות חומריות ורוחניות.
- (ישעיהו ג ו): "כי יתפש איש באחיו בית אביו 'שמלה לכה קצין תהיה לנו, והמכשלה הזאת תחת ידך'"( פירוט )
- (ישעיהו ג ח): "כי כשלה ירושלם ויהודה נפל, כי לשונם ומעלליהם אל ה' למרות עני כבודו"( פירוט )
- (ישעיהו ח יד): "והיה למקדש, ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל, לפח ולמוקש ליושב ירושלם"( פירוט )
- (ישעיהו ח טו): "וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו"
- (ישעיהו כח יג): "והיה להם דבר ה' צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו"
- (ישעיהו מ ל): "ויעפו נערים ויגעו, ובחורים כשול יכשלו"
- (ישעיהו נז יד): "ואמר סלו סלו פנו דרך, הרימו מכשול מדרך עמי"
- (ישעיהו נט י): "נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה, כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים"
- (ישעיהו נט יד): "והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא"
- (ישעיהו סג יג): "מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו"
- (ירמיהו ו טו): "הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר ה'"
- (ירמיהו ו כא): "לכן כה אמר ה' הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו"
- (ירמיהו ח יב): "הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר ה'"( פירוט )
- (ירמיהו יח טו): "כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה"
- (ירמיהו יח כג): "ואתה ה' ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם"
- (ירמיהו כ יא): "וה' אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח"
- (ירמיהו כו ו): "ונתתי את הבית הזה כשלה ואת העיר הזאתה אתן לקללה לכל גויי הארץ"
- (ירמיהו כו ט): "מדוע נבית בשם ה' לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית ה'"
- (ירמיהו לא ח): "בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא"
- (ירמיהו מו ו): "אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו"
- (ירמיהו מו יב): "שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם"
- (ירמיהו נ לב): "וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו"
- (יחזקאל ג כ): "ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש"
- (יחזקאל כא כ): "למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח"
- (יחזקאל לג יב): "ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו"
- (יחזקאל לו יד): "לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני ה'"
- (יחזקאל לו טו): "ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני ה'"
- (יחזקאל מד יב): "יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני ה' ונשאו עונם"
- (הושע ד ה): "וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך"( פירוט )
- (הושע ה ה): "וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם"
- (הושע יד ב): "שובה ישראל עד ה' אלהיך, כי כשלת בעונך"- נפילה חומרית בגלל העוון, או נפילה רוחנית שהיא עצמה העוון.
- (הושע יד י): "מי חכם ויבן אלה נבון וידעם, כי ישרים דרכי ה' וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם"( פירוט )
- (נחום ב ו): "יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך"
- (נחום ג ג): "פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם"
- (צפניה א ג): "אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם ה'"
- (זכריה יב ח): "ביום ההוא יגן ה' בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך ה' לפניהם"
- (תהלים לא יא): "כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה, כשל בעוני כחי ועצמי עששו"
- (תהלים קז יב): "ויכנע בעמל לבם, כשלו ואין עזר"
- (תהלים קט כד): "ברכי כשלו מצום, ובשרי כחש משמן"
- (תהלים קיט קסה): "שלום רב לאהבי תורתך, ואין למו מכשול"( פירוט )
- (משלי ד יב): "בלכתך לא יצר צעדך, ואם תרוץ לא תכשל"( פירוט )
- (משלי ד טז): "כי לא ישנו אם לא ירעו, ונגזלה שנתם אם לא יכשולו"( פירוט )
- (משלי ד יט): "דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו"( פירוט )
- (משלי טז יח): "לפני שבר גאון, ולפני כשלון גבה רוח"( פירוט )
- (משלי כד טז): "כי שבע יפול צדיק וקם, ורשעים יכשלו ברעה"( פירוט )
- (משלי כד יז): "בנפל אויביך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך"( פירוט )
- (דניאל יא יד): "ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו"
- (דניאל יא יט): "וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא"
- (דניאל יא לג): "ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים"
- (דניאל יא לד): "ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות"
- (דניאל יא לה): "ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד"
- (דניאל יא מא): "ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון"
- (נחמיה ד ד): "ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה"
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-10-10.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מכשול - דבר הגורם לנפילה חומרית או רוחנית
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/kjl