ביאור:תהלים קד

קיצור דרך: a26a4

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קד)

---

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פסוק כד באנגלית ובוולשית

א בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה. יְהוָה אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד, הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ.

ב עֹטֶה מתכסה אוֹר כַּשַּׂלְמָה כשמלה, כבגד, נוֹטֶה שָׁמַיִם פורש את השמים כַּיְרִיעָה כיריעה של אוהל מעל העולם.

ג הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲ‍לִיּוֹתָיו את עליית הגג, מעל התקרה (שהיא יריעת השמים) נמצאים כביכול מים רבים, הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ את העננים כמרכבתו, הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ.

ד עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת הרוחות יוצאות בשליחותו, מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט הברקים הם גם שליחיו, משרתיו.

ה יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ בסיסיה, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד.

ו תְּהוֹם במים רבים - כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ התכסית בו (השווה פסוקים א-ב לעיל), עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם אפילו את ההרים כיסו מים בתחילת בריאת העולם.

ז מִן גַּעֲרָתְךָ "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד" (בראשית א ט)) יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן.

ח יַעֲלוּ הָרִים המים כל כך הזדרזו להגיע "אֶל מָקוֹם אֶחָד" שבדרך הם גם טיפסו על הרים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה אשר יָסַדְתָּ לָהֶם.

ט גְּבוּל שַׂמְתָּ - בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ.

י הַמְשַׁלֵּחַ מַעְיָנִים את המים הנובעים מהמעיינות בַּנְּחָלִים, בֵּין הָרִים יְהַלֵּכוּן.

יא יַשְׁקוּ כָּל חַיְתוֹ שָׂדָי את כל חיית השדה, יִשְׁבְּרוּ ירוו פְרָאִים חמורי בר צְמָאָם.

יב עֲלֵיהֶם על המים, באיזור הים עוֹף הַשָּׁמַיִם יִשְׁכּוֹן, מִבֵּין עֳפָאיִם ענפי העצים יִתְּנוּ קוֹל.

יג מַשְׁקֶה הָרִים מֵעֲלִיּוֹתָיו מהמים שבעליותיו (שהוזכרו לעיל פסוק ג), מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ.

יד מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם למאכל הבהמות המשמשות לעבודת האדם, לְהוֹצִיא ומוציא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ.

טו וְיַיִן וכן בזכות הגשמים גדלים גפנים מהם עושים יין ש- יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל וכן בזכות הזיתים ניתן להכין שמן ולסוך אותו על הפנים כך שיראו שמחות פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ את לב בני האדם יִסְעָד יתמוך, יחזק.

טז יִשְׂבְּעוּ ירוו ממי הגשמים עֲצֵי יְהוָה, אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.

יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ, חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בצמרת עצי הברוש בנתה את בֵּיתָהּ.

יח הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים, סְלָעִים מַחְסֶה לַשְׁפַנִּים.

יט עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים לקבוע את החודשים ומועדי השנה, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ {{{2}}}.

כ תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה, בּוֹ בלילה תִרְמֹשׂ מתהלכת כָּל חַיְתוֹ יָעַר.

כא הַכְּפִירִים שֹׁאֲגִים לַטָּרֶף, וּלְבַקֵּשׁ מֵאֵל כביכול שאגת האריות היא תפילה לה' אָכְלָם.

כב תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ - יֵאָסֵפוּן חית היער חוזרות להתאסף במקומות מגוריהן, וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן.

כג יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ, וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי עד שעות ה- עָרֶב.

כד מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְהוָה! כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ יצירי כפיך.

כה זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר רב כל כך שאי אפשר לסופרו חַיּוֹת, קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת.

כו שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ כמשחק לך (חיה ענקית כזאת מתאימה להיות משחק לה' הגדול).

כז כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן מצפים, לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.

כח תִּתֵּן לָהֶם - יִלְקֹטוּן, תִּפְתַּח יָדְךָ - יִשְׂבְּעוּן טוֹב.

כט תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ - יִבָּהֵלוּן, תֹּסֵף תאסוף, תנטול רוּחָם - יִגְוָעוּן, וְאֶל עֲפָרָם יְשׁוּבוּן.

ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ את רוח החיים הבאה מאיתך - יִבָּרֵאוּן יבראו יצורים חדשים, וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה את האדמה ביצורים חדשים עליה.

לא יְהִי כְבוֹד יְהוָה לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְהוָה בְּמַעֲשָׂיו.

לב הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, יִגַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ יצא מהם עשן (כגון מתוך הר געש).

לג אָשִׁירָה לַיהוָה בְּחַיָּי, אֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי כל עוד אני חי.

לד יֶעֱרַב עָלָיו שִׂיחִי דברי, תפילותי, אָנֹכִי אֶשְׂמַח בַּיהוָה.

לה יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם. בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת יְהוָה, הַלְלוּ יָהּ.