לדלג לתוכן

ביאור:תהלים צד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2694)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים צד)


א אֵל נְקָמוֹת יְהוָה, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַע אנא גלה את כוחך.
ב הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים על הרשעים הגאוותנים.
ג עַד מָתַי רְשָׁעִים, יְהוָה, עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ?
ד יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק בחוצפה, יִתְאַמְּרוּ יתפארו כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן.
ה עַמְּךָ יְהוָה יְדַכְּאוּ, וְנַחֲלָתְךָ ואת עם ישראל, שהוא נחלתך יְעַנּוּ.
ו אַלְמָנָה וְגֵר יַהֲרֹגוּ, וִיתוֹמִים יְרַצֵּחוּ.
ז וַיֹּאמְרוּ: "לֹא יִרְאֶה יָּהּ, וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב".
ח בִּינוּ בֹּעֲרִים בָּעָם, וּכְסִילִים - מָתַי תַּשְׂכִּילוּ?
ט הֲנֹטַע מי שנטע, חיבר אוזניים לגוף האדם אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע? אִם יֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט?
י הֲיֹסֵר גּוֹיִם מי שלימד את כל העמים את דרכי המוסר הֲלֹא יוֹכִיחַ לא ישפוט את הרשעים? הַמְלַמֵּד אָדָם דָּעַת מי שלימד דעת לבני האדם הרי ברור שהוא עצמו מודע לחטאי הרשעים.
יא יְהוָה יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם, כִּי הֵמָּה הָבֶל.
יב אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר תְּיַסְּרֶנּוּ שאתה ה' מייסר אותו (ובעצם גם הייסורים שתוארו לעיל הנגרמים מהרשעים הרי הם מה') יָּהּ, וּמִתּוֹרָתְךָ תְלַמְּדֶנּוּ.
יג לְהַשְׁקִיט לוֹ מִימֵי רָע מיסוריו בימים רעים, עַד יִכָּרֶה שיחפר לָרָשָׁע שָׁחַת בור המוות.
יד כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה עַמּוֹ, וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב.
טו כִּי עַד צֶדֶק אל מידת הצדק יָשׁוּב מִשְׁפָּט, וְאַחֲרָיו ואחרי שישוב הצדק לשכון יחזרו לשלוותם גם כָּל יִשְׁרֵי לֵב.
טז מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים לעזור לי כאשר אנשים רעים סובבים אותי? מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן?
יז לוּלֵי יְהוָה עֶזְרָתָה לִּי, כִּמְעַט הרי שבמהרה שָׁכְנָה דוּמָה דומם, מתה נַפְשִׁי.
יח אִם אָמַרְתִּי: "מָטָה שכשלה רַגְלִי" - חַסְדְּךָ יְהוָה יִסְעָדֵנִי.
יט בְּרֹב שַׂרְעַפַּי כאשר הרהורי יאוש בְּקִרְבִּי, תַּנְחוּמֶיךָ יְשַׁעַשְׁעוּ נַפְשִׁי.
כ הַיְחָבְרְךָ האם ישכן בחברתך, יחובר אליך כִּסֵּא הַוּוֹת מלכות של רשע, יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק רשע ומבוסס אותם על חוקים?
כא יָגוֹדּוּ יתגודדו, יתאספו כגדוד עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ.
כב וַיְהִי יְהוָה לִי לְמִשְׂגָּב, וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי.
כג וַיָּשֶׁב עֲלֵיהֶם אֶת אוֹנָם רשעתם וּבְרָעָתָם יַצְמִיתֵם ובגלל רעתם יכרית אותם, יַצְמִיתֵם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • נוהגים לומר מזמור זה ב"שיר של יום", לקראת סיום תפילת שחרית בכל יום רביעי. כדי שלא לסיים במילות פורענות, הוסיפו חז"ל לשיר של יום רביעי, את שלושת הפסוקים הראשונים של הפרק הבא. (מתוך הערך אל נקמות בוויקיפדיה)