ביאור:תהלים פז
קיצור דרך: a2687
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ (מהדורות נוספות של תהלים פז)
א לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר שִׁיר:
- יְסוּדָתוֹ ציון, יסודתו של ה' (שה' קבע את יסודותיה) בְּהַרְרֵי קֹדֶשׁ נמצאת בין הרי קודש, ההרים הסובבים את ירושלים וביניהם הר המוריה.
- ב אֹהֵב יְהוָה שַׁעֲרֵי צִיּוֹן כינוי פיוטי לכל העיר ירושלים מִכֹּל מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב יותר מכל ערי ישראל.
- ג נִכְבָּדוֹת סיפורים על כבודך הרב מְדֻבָּר בָּךְ, עִיר הָאֱלֹהִים, סֶלָה.
- ד אַזְכִּיר ירושלים כביכול אומרת שהיא תזכיר רַהַב את מצרים וּבָבֶל לְיֹדְעָי ואת בבל, לעולים לירושלים, הִנֵּה פְלֶשֶׁת והרי גם עולים מפלשת וְצוֹר עִם כּוּשׁ, זֶה יֻלַּד שָׁם הנה עולים שנולדו בארצות אלו.
- ה וּלֲצִיּוֹן יֵאָמַר: אִישׁ וְאִישׁ כל איש, גם אם הוא פיזית נולד בעיר אחרת, מבחינה רוחנית הוא כאילו יֻלַּד בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן מכיוון שעיר זאת יוצאת דופן בכך שה' הקים אותה.
- ו יְהוָה יִסְפֹּר בִּכְתוֹב עַמִּים כאשר ה' מונה וכותב את שמות על האנשים וכותב על כל אחד איפה הוא נולד, זֶה יֻלַּד שָׁם על העולים לירושלים הוא יציין שהם כביכול נולדו בירושלים, סֶלָה.
- ז וְשָׁרִים כְּחֹלְלִים הם שרים בזמן שהם רוקדים (העולים לירושלים): "כָּל מַעְיָנַי בָּךְ כל המעיינות שאני שותה מהם נמצאים בך".
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- המילים "זֶה יֻלַּד שָׁם" שבפסוק ד כוונו לערים אחרות, מובאות באופן זהה שוב בפסוק ו והפעם מופנות לירושלים. השימוש באותם מילים מחזק את ההנגדה. (דעת מקרא)