ביאור:תהלים יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A2612)
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים יב)


א לַמְנַצֵּחַ עַל הַשְּׁמִינִית כלי נגינה (אולי כינור עם שמונה מיתרים). מִזְמוֹר לְדָוִד:

ב הוֹשִׁיעָה יְהוָה כִּי גָמַר תם, אבד חָסִיד, כִּי פַסּוּ נשמדו אֱמוּנִים אנשי אמונה, אנשי אמת מִבְּנֵי אָדָם מקרב האנושות.
ג שָׁוְא דברי שקר יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, שְׂפַת חֲלָקוֹת דברי חנופה ופיתוי בְּלֵב וָלֵב במרמה, דברים סותרים, כאילו יש להם שני לבבות יְדַבֵּרוּ.
ד יַכְרֵת יְהוָה כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת דברי גאוה.
ה אֲשֶׁר אָמְרוּ: "לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר לפי יכולתנו לדבר דיברי מירמה, כך נתחזק, שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ יש לנו לדבר בהן, מִי אָדוֹן לָנוּ?".
ו מִשֹּׁד בראותו את עושק ה- עֲנִיִּים, מֵאַנְקַת בשומעו את זעקת בכי אֶבְיוֹנִים, "עַתָּה אָקוּם", יֹאמַר יְהוָה ה' יראה את שוד העניים ואנקתם, וירחם עליהם ולכן יאמר שהוא יקום עכשיו להושיע אותם, "אָשִׁית בְּיֵשַׁע אערוך מלחמה כדי להושיע" יָפִיחַ לוֹ יאמר (יוציא אויר מפיו) כלפי השוד.
ז אִמֲרוֹת יְהוָה אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף שזיקקו אותו על ידי חימום בַּעֲלִיל לָאָרֶץ שנראה בבירור לכל תושבי הארץ, מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם.
ח אַתָּה יְהוָה תִּשְׁמְרֵם, תִּצְּרֶנּוּ תשמור את העשוק מִן הַדּוֹר זוּ לְעוֹלָם מהדור הראשון ולעולם.
ט סָבִיב סחור סחור, לא ידעו לאן ללכת רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם כאשר יתרוממו המזולזלים בבני האדם.