ביאור:שופטים ה
קיצור דרך: a0705
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא (מהדורות נוספות של שופטים ה)
א וַתָּשַׁר דבורה שרה ברוח הנבואה, והצטרף אליה ברק דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם {ס} בַּיּוֹם הַהוּא {ר} {ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כמו למשל במהדורת טעמי המקרא) לֵאמֹר: {ס}
| תחילת שירת דבורה בצורת שיר בכתר ארם צובה |
ב בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {ס} בְּהִתְנַדֵּב כאשר התנדבו נפתלי וזבולון לצאת מלחמה {ר} עָם, בָּרְכוּ יְהוָה! {ס}
ג שִׁמְעוּ מְלָכִים, הַאֲזִינוּ {ר} רֹזְנִים שרים. {ס}
אָנֹכִי לַיהוָה אשיר לה' (החזרה על המילה אָנֹכִי היא תופעה נפוצה בשירה במקרא), אָנֹכִי אָשִׁירָה, {ס} אֲזַמֵּר {ר} לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
ד יְהוָה, בְּצֵאתְךָ {ר} מִשֵּׂעִיר מהר סיני, כמו בדברים לג, ב: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'{ס} בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם ארץ אדום, גם כן כינוי להר סיני{ס}
אֶרֶץ כל הארץ {ר} רָעָשָׁה רעדה, גַּם שָׁמַיִם נָטָפוּ טיפטפו גשם, {ס} גַּם עָבִים עננים נָטְפוּ {ר} מָיִם. {ס}
ה הָרִים נָזְלוּ נמסו למים מִפְּנֵי יְהוָה {ס} -
זֶה {ר} סִינַי כמו הר סיני שבזמן מתן תורה גם כן הזדעזע: 'וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד' (שמות יט, יח) - מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {ס}
ו בִּימֵי שַׁמְגַּר השופט שהוזכר בסוף פרק ג בֶּן {ר} עֲנָת {ס} , בִּימֵי יָעֵל שהרגה את סיסרא (כנראה שהיתה אישיות מפורסמת):
חָדְלוּ אֳרָחוֹת לעבור שיירות של עוברי דרכים (מפחד מהכנענים), {ס}
וְהֹלְכֵי {ר} נְתִיבוֹת בנתיבי תחבורה, בדרכים ראשיות יֵלְכוּ נאלצו ללכת בגלל שודדי דרכים אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת בדרכים עוקפות מפותלות. {ס}
ז חָדְלוּ פְרָזוֹן הפסיקו לגור בערים פרזות, ללא חומה (מפני השודדים) וכולם עברו לגור רק בתוך הערים המבוצרות בְּיִשְׂרָאֵל, {ר} חָדֵלּוּ, {ס}
עַד שַׁקַּמְתִּי שעמדתי דְּבוֹרָה, שַׁקַּמְתִּי אֵם אישה, שופטת בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
ח יִבְחַר כאשר בחרו להם ישראל {ר} אֱלֹהִים חֲדָשִׁים - אָז לָחֶם קרבה המלחמה שְׁעָרִים לשערי העיר. {ס}
מָגֵן אִם יֵרָאֶה לא יראה, לא קיים {ר} וָרֹמַח חרב, חנית (גם לא תראה, כי ישראל לא מוכנים למלחמה) {ס} בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף הלוחמים בקרב (שלפני כן לא העזו לתקוף) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
ט לִבִּי רוחש כבוד {ר} לְחוֹקְקֵי למנהיגי יִשְׂרָאֵל {ס}
הַמִּתְנַדְּבִים המוזכרים בפסוק ב בָּעָם, בָּרְכוּ {ר} יְהוָה. {ס}
י רֹכְבֵי אֲתֹנוֹת על נקבה של חמור צְחֹרוֹת אתונות לבנות היו נחשבות לכלי תחבורה של אנשים מכובדים {ס} יֹשְׁבֵי {ר} עַל מִדִּין באוהל, על בגדים שפרשו על האדמה וְהֹלְכֵי עַל דֶּרֶךְ בדרכים, שִׂיחוּ דברו על הנס שארע. {ס}
יא מִקּוֹל בשמוע את קולות מְחַצְצִים מחלקי הגדודים בֵּין {ר} מַשְׁאַבִּים מעיינות ובארות. {ס}
שָׁם יְתַנּוּ ישירו ויספרו צִדְקֹת על ישועות יְהוָה, {ס}
צִדְקֹת {ר} פִּרְזוֹנוֹ שעשה לערים הפרזות (שהציל את הערים שהוזכרו בפסוק ז) בְּיִשְׂרָאֵל. {ס}
אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים למלחמה עַם {ר} יְהוָה. {ס}
| ציור של גוסטב דורה. ר' דבורה הנביאה בויקיפדיה |
יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, {ס} עוּרִי {ר} עוּרִי, דַּבְּרִי שִׁיר. {ס}
קוּם בָּרָק, וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן {ר} אֲבִינֹעַם. {ס}
יג אָז יְרַד ירדו שָׂרִיד לְאַדִּירִים שרידי המנהיגים (שעברו את תקופת השיעבוד) עָם שבעם, {ס}
יְהוָה {ר} יְרַד לִי ירד לישראל, לעזור להם בקרב בַּגִּבּוֹרִים בקרב הגיבורים. {ס}
יד מִנִּי הגיבורים שהוזכרו לעיל הם משבט אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם מוצאם {ר} בַּעֲמָלֵק בהר 'העמלקי' (איזור ליד הר גריזים) {ס} אַחֲרֶיךָ ואחרי שבט אפרים הלכו לקרב שבט בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ בציבאותיך, {ס}
מִנִּי {ר} מָכִיר כינוי לשבט מנשה, על שם בנו היחיד (במדבר כו, כט) יָרְדוּ מְחֹקְקִים אנשים בכירים {ס} וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים ירדו המפקדים בְּשֵׁבֶט בעט, שכותבים פקודות בעט {ר} סֹפֵר. {ס}
טו וְשָׂרַי שרים בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה, {ס}
וְיִשָּׂשכָר {ר} כֵּן כמו בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. {ס}
בִּפְלַגּוֹת במחנות רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי החלטות {ר} לֵב חשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות). {ס}
טז לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם גדרות הצאן {ס}
לִשְׁמֹעַ {ר} שְׁרִקוֹת עֲדָרִים הרועים לעדריהם? {ס}
לִפְלַגּוֹת חזרה על סוף הפסוק הקודם רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי חקירות {ר} לֵב. {ס}
יז גִּלְעָד כינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגלעד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן הוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במלחמה {ס}
וְדָן {ר} - לָמָּה יָגוּר בזמן שאחיו יוצאים לקרב הוא ממשיך לעסוק ב אֳנִיּוֹת, {ס}
אָשֵׁר יָשַׁב לְחוֹף {ר} יַמִּים {ס} וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן. {ס}
יח זְבֻלוּן {ר} עַם הוא שבט שלעומתם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {ס} וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי חרף את נפשו על הר תבור {ר} שָׂדֶה. {ס}
יט בָּאוּ מְלָכִים בעלי הברית של יבין נִלְחָמוּ תפקידם היה לעצור את השבטים שבאו מדרום מלעזור לברק - {ס} אָז {ר} נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן {ס}
בְּתַעְנַךְ עַל מֵי {ר} מְגִדּוֹ. {ס}
בֶּצַע כֶּסֶף אבל לא זכו לתפוס שלל, כי ישראל ניצחו אותם לֹא לָקָחוּ. {ס}
כ מִן {ר} שָׁמַיִם מהשמים, כביכול הכוכבים והמזלות נִלְחָמוּ, {ס} הַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם ממסלוליהם נִלְחֲמוּ עִם {ר} סִיסְרָא. {ס}
כא נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם שטף את האויבים, {ס} נַחַל {ר} קְדוּמִים קדום הוא נַחַל קִישׁוֹן. {ס} תִּדְרְכִי נַפְשִׁי דבורה אומרת לעצמה ולכל ישראל {ר} עֹז בגבורה. {ס}
כב אָז כאשר מלכי כנען נמלטו הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס {ס} מִדַּהֲרוֹת, {ר} דַּהֲרוֹת אַבִּירָיו סוסי המלחמה. {ס}
כג "אוֹרוּ קללו מֵרוֹז את העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל", אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {ר} יֹשְׁבֶיהָ, {ס}
כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה, {ס} לְעֶזְרַת {ר} יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים". {ס}
כד תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל, אֵשֶׁת חֶבֶר {ר} הַקֵּינִי, {ס}
מִנָּשִׁים יותר מכל הנשים בעולם בָּאֹהֶל היושבות באוהל תְּבֹרָךְ. {ס}
כה מַיִם {ר} שָׁאַל ביקש (ראה בפרק הקודם פסוק יט) - חָלָב נָתָנָה, {ס}
בְּסֵפֶל אַדִּירִים של שרים, מפואר וגדול הִקְרִיבָה קירבה אליו {ר} חֶמְאָה השמנת שמעל החלב, ויש מפרשים:כינוי ליין לבן. {ס}
כו יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה {ס} וִימִינָהּ את יד ימין שלה {ר} לְהַלְמוּת לפטיש עֲמֵלִים פועלים, {ס}
וְהָלְמָה סִיסְרָא, מָחֲקָה השמידה {ר} רֹאשׁוֹ, {ס} וּמָחֲצָה וְחָלְפָה העבירה את היתד דרך רַקָּתוֹ. {ס}
כז בֵּין {ר} רַגְלֶיהָ כָּרַע שכב עייף נָפַל שָׁכָב, {ס} בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע {ר} נָפָל, {ס}
בַּאֲשֶׁר במקום בו כָּרַע שכב לישון - שָׁם נָפַל שָׁדוּד הרוג. {ס}
כח בְּעַד {ר} הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה השקיפה בדאגה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, בְּעַד הָאֶשְׁנָב דרך החלון. ושאלה:: {ס}
- "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {ר} לָבוֹא? {ס}
- מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי להישמע צעדי מַרְכְּבוֹתָיו?". {ס}
כט חַכְמוֹת {ר} שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה תשבנה לה, {ס} אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ {ר} לָהּ לעצמה: {ס}
- ל "הֲלֹא הם מתעכבים כי יִמְצְאוּ, יְחַלְּקוּ שָׁלָל, {ס} רַחַם אישה, שבוית מלחמה {ר} רַחֲמָתַיִם או שתי נשים לְרֹאשׁ גֶּבֶר לכל אחד (אם סיסרא ושרותיה אולי מתכננות להשתמש בהן כשפחות), {ס}
- שְׁלַל צְבָעִים בגדים צבעוניים {ר} לְסִיסְרָא, {ס} שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, {ס} צֶבַע {ר} רִקְמָתַיִם רקום כפליים לְצַוְּארֵי שָׁלָל על צואר השבויות". {ס}
לא כֵּן כמו סיסרא יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה, {ר}
וְאֹהֲבָיו ולעומת זאת, אוהבי ה' יאירו - כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ כשכוחה של השמש הולך וגובר, כלומר: ילכו ויתגברו (כאן סוף השירה). {ס}
וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. {ר} {ש}
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה" (פסוק ה) - בהשראת פסוק זה, המדען הישראלי מרכוס ריינר כינה בשם "מספר דבורה" (Deborah number) יחס מתמטי הקשור למעבר חומר בין מצבים של מוצק וזורם.
- "מָגֵן אִם לא (אם יראה אז יהיה זה יוצא דופן) יֵרָאֶה" (פסוק ח) - "מגן ולא יראה" הפכה לסיסמת השב"כ כנראה בהשראת פסוק זה (למרות שמשמעות הפסוק במקור איננה חיובית).
