ביאור:שופטים טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים טז)


שמשון מפרק את שערי העיר עזה

א וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן עַזָּתָה, וַיַּרְא שָׁם אִשָּׁה זוֹנָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. ב לַעַזָּתִים ← נודע לתושבי עזה לֵאמֹר: "בָּא שִׁמְשׁוֹן הֵנָּה", וַיָּסֹבּוּ ← הסתובבו בעיר לחפשו וַיֶּאֶרְבוּ לוֹ כָל הַלַּיְלָה בְּשַׁעַר הָעִיר, וַיִּתְחָרְשׁוּ ← חרשו עליו מזימות כָל הַלַּיְלָה לֵאמֹר: "עַד אוֹר הַבֹּקֶר ← נחכה פה עד הבוקר כשפותחים את השערים וַהֲרְגְנֻהוּ ← כשירצה לצאת מהעיר". ג וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשׁוֹן עַד חֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקָם ← כך שהאורבים לו לא יגלו אותו בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתוֹת שַׁעַר הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזוֹת ← המשקופים וַיִּסָּעֵם ← עקר אותם מהמקום עִם הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל כְּתֵפָיו, וַיַּעֲלֵם אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי ← ממול חֶבְרוֹן. {פ}

שמשון חושף את סוד כוחו לדלילה, נתפס ומפיל על עצמו ועל פלישתים את הבית
Samson Rembrandt.jpg
ציור של רמברנדט, מהערך שמשון בויקיפדיה

ד וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה. ה וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי ← שליחים של ראשי ערי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לָהּ: "פַּתִּי אוֹתוֹ וּרְאִי בַּמֶּה ← בזכות מה כֹּחוֹ גָדוֹל, וּבַמֶּה נוּכַל לוֹ וַאֲסַרְנֻהוּ לְעַנֹּתוֹ, וַאֲנַחְנוּ נִתַּן לָךְ אִישׁ ← כל אחד מחמשת הסרנים אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף". ו וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן: "הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל, וּבַמֶּה תֵאָסֵר לְעַנּוֹתֶךָ". ז וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שִׁמְשׁוֹן: "אִם יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים ← מיתרים, חוטים העשויים ממעי של בהמה לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ ← התייבשו, וְחָלִיתִי ← אהיה חלש כמו חולה וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם". ח וַיַּעֲלוּ לָהּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא חֹרָבוּ, וַתַּאַסְרֵהוּ ← קשרה אותו כאשר ישן בָּהֶם. ט וְהָאֹרֵב ← פלישתים האורבים לשמשון יֹשֵׁב לָהּ ← בשביל דלילה בַּחֶדֶר וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ ← תוקפים אותך שִׁמְשׁוֹן!", וַיְנַתֵּק ← קרע אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת ← פסולת של פשתה בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ, וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ ← סוד כוחו. י וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן: "הִנֵּה הֵתַלְתָּ ← רימית בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים, עַתָּה הַגִּידָה נָּא לִי בַּמֶּה תֵּאָסֵר". יא וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "אִם אָסוֹר יַאַסְרוּנִי בַּעֲבֹתִים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר לֹא נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה ← שום שימוש, וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם". יב וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם, וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!", וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר, וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט. יג וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל שִׁמְשׁוֹן: "עַד הֵנָּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים. הַגִּידָה לִּי בַּמֶּה תֵּאָסֵר?", וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ: "אִם תַּאַרְגִי אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת ← חבילות השערות, צמות רֹאשִׁי עִם הַמַּסָּכֶת ← מערכת החוטים שבמלבן האריגה". יד וַתִּתְקַע בַּיָּתֵד ← היא ארגה את שערותיו במסכת, וגם תקעה אותם ברצפה עם יתד האריגה וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!", וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיִּסַּע ← עקר ממקומו אֶת הַיְתַד הָאֶרֶג וְאֶת הַמַּסָּכֶת.

Rembrandt Harmensz. van Rijn 041.jpg
ציור נוסף של רמברנדט

טו וַתֹּאמֶר אֵלָיו: "אֵיךְ תֹּאמַר 'אֲהַבְתִּיךְ' וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי? זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֵתַלְתָּ בִּי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדוֹל". טז וַיְהִי כִּי הֵצִיקָה לּוֹ בִדְבָרֶיהָ כָּל הַיָּמִים, וַתְּאַלֲצֵהוּ ← הציקה לו, וַתִּקְצַר ← פקעה סבלנות נַפְשׁוֹ לָמוּת. יז וַיַּגֶּד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ וַיֹּאמֶר לָהּ: "מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי, כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי. אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל הָאָדָם". יח וַתֵּרֶא ← הרגישה דְּלִילָה כִּי הִגִּיד לָהּ אֶת כָּל לִבּוֹ, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר: "עֲלוּ ← עם האורבים הַפַּעַם כִּי הִגִּיד (לה) לִי אֶת כָּל לִבּוֹ", וְעָלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעֲלוּ הַכֶּסֶף בְּיָדָם. יט וַתְּיַשְּׁנֵהוּ ← הרדימה אותו עַל ← כשראשו מונח על בִּרְכֶּיהָ, וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח ← ביקשה מהאיש לגלח אֶת שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ, וַתָּחֶל לְעַנּוֹתוֹ וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו. כ וַתֹּאמֶר: "פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשׁוֹן!", וַיִּקַץ מִשְּׁנָתוֹ וַיֹּאמֶר: "אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר ← אתנער מהחבלים", וְהוּא לֹא יָדַע כִּי יְהוָה ← רוח ה' שנתנה לו כח סָר מֵעָלָיו. כא וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת עֵינָיו, וַיּוֹרִידוּ אוֹתוֹ עַזָּתָה, וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם ← כבלים מנחושת שהיו כובלים בהם את הרגליים וַיְהִי טוֹחֵן ← מסובב את אבן הריחיים בְּבֵית (האסירים) הָאֲסוּרִים. כב וַיָּחֶל ← התחיל (מסביר איך היה לו כח בפסוק ל) שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר ← מיד לאחר ש גֻּלָּח. {פ}

Samson break.jpg
גוסטב דורה, מותו של שמשון

כג וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים נֶאֱסְפוּ לִזְבֹּחַ זֶבַח גָּדוֹל לְדָגוֹן אֱלֹהֵיהֶם, וּלְשִׂמְחָה ← ולשמוח, וַיֹּאמְרוּ: "נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ אֵת שִׁמְשׁוֹן אוֹיְבֵינוּ". כד וַיִּרְאוּ אֹתוֹ הָעָם וַיְהַלְלוּ אֶת אֱלֹהֵיהֶם, כִּי אָמְרוּ: "נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְיָדֵנוּ אֶת אוֹיְבֵנוּ וְאֵת מַחֲרִיב אַרְצֵנוּ וַאֲשֶׁר הִרְבָּה אֶת חֲלָלֵינוּ". כה וַיְהִי (כי טוב) כְּטוֹב לִבָּם וַיֹּאמְרוּ: "קִרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן וִישַׂחֶק לָנוּ ← ישעשע אותנו", וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשׁוֹן מִבֵּית (האסירים) הָאֲסוּרִים וַיְצַחֵק ← עשה בפניהם מעשי ליצנות, סיפר על מעלליו וכו' לִפְנֵיהֶם, וַיַּעֲמִידוּ אוֹתוֹ בֵּין הָעַמּוּדִים. כו וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל הַנַּעַר הַמַּחֲזִיק בְּיָדוֹ: "הַנִּיחָה אוֹתִי ← את ידי (והימשני) וַהֲמִשֵׁנִי אֶת הָעַמֻּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן ← מבוסס עֲלֵיהֶם, וְאֶשָּׁעֵן ← כביכול כדי לנוח עֲלֵיהֶם". כז וְהַבַּיִת מָלֵא הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים, וְשָׁמָּה כֹּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים, וְעַל הַגָּג כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְאִשָּׁה הָרֹאִים בִּשְׂחוֹק שִׁמְשׁוֹן. כח וַיִּקְרָא שִׁמְשׁוֹן אֶל יְהוָה וַיֹּאמַר: "אֲדֹנָי יֱהֹוִה, זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה, הָאֱלֹהִים ← (פניה לה'), וְאִנָּקְמָה נְקַם ← נקמה אַחַת מִשְּׁתֵי ← על מה שעשו לאחת משתי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים". כט וַיִּלְפֹּת שִׁמְשׁוֹן אֶת שְׁנֵי עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם, אֶחָד בִּימִינוֹ וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלוֹ. ל וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן: "תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים!" וַיֵּט ← התכופף כלפי העמודים בְּכֹחַ, וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל הַסְּרָנִים וְעַל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בּוֹ. וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו. לא וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל בֵּית אָבִיהוּ, וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ וַיַּעֲלוּ, וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנוֹחַ אָבִיו, וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה. {פ}

ביאורי פסוקים

הערות

  • מה פשר החזרה על התהליך בו שמשון מגלה לדלילה איך לאסור אותו, ואז משתחרר שוב ושוב? אפשר לראות בכל פעם את כוחו נחלש, וכן כיצד הוא נותן לדלילה רמזים יותר ויותר ברורים למקור כוחו. לרחבה ראה כאן.