ביאור:שופטים י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים י)


שופטים: תולע בן פואה ויאיר הגלעדי

א וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה בֶּן דּוֹדוֹ זה שמו הפרטי, אִישׁ יִשָּׂשכָר, וְהוּא יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם. ב וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה, וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר. {פ}

ג וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי, וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. ד וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים חמורים זכרים (דרכם של אנשים מכובדים לרכב על חמור, ר' לעיל ה, י) וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם על שלושים ערים הם היו ממונים, לָהֶם לאותן ערים עליהן היו אחראים בניו יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר על שם החוות שכבש יאיר בן מנשה (במדבר לב, מא) עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר הנמצאות בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד. ה וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמוֹן. {פ}

ישראל חוטאים ומשועבדים לפלישתים ועמון

ו וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה, וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים, וַיַּעַזְבוּ אֶת יְהוָה וְלֹא עֲבָדוּהוּ. ז וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן. ח וַיִּרְעֲצוּ שיברו, ניצחו וַיְרֹצְצוּ דיכאו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שנת מות יאיר, שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן ממזרח לירדן, בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד. ט וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם, וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד. י וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה לֵאמֹר: "חָטָאנוּ לָךְ, וְכִי כיוון ש עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים". {פ}

יא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: "הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים. יב וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם, וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם. יג וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. יד לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם, הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם". טו וַיֹּאמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה: "חָטָאנוּ, עֲשֵׂה אַתָּה לָנוּ כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ תעניש אותנו בידי שמיים, אַךְ הַצִּילֵנוּ אל תעניש אותנו בידי אדם נָא הַיּוֹם הַזֶּה". טז וַיָּסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת יְהוָה, וַתִּקְצַר נַפְשׁוֹ קצרה סבלנותו של ה', לא יכל לראות עוד בַּעֲמַל בצרת יִשְׂרָאֵל. {פ}

ישראל נערכים למלחמה בעמון ומחפשים מנהיג

יז וַיִּצָּעֲקוּ נאספו בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד, וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה. יח וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי ושרי גִלְעָד אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל יתנדב להתחיל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן? יִהְיֶה אם ינצח, אז לאחר המילחמה הוא יהיה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד". {פ}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים חמורים זכרים (דרכם של אנשים מכובדים לרכב על חמור, ראה פרק ה פסוק י) וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם על שלושים ערים הם היו ממונים" - לשון נופל על לשון

ראו גם