ביאור:שופטים יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י - מהדורות מעומדות של התנ"ך

שופטים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא       (מהדורות נוספות של שופטים יד)


שמשון מוצא אישה בתימנתה וחד לפלישתים חידה במשתה הנישואין
Dore-SamsonSlayingTheLion.jpg
שמשון משסע את האריה, תמונה של גוסטב דורה. ראה עוד בערך שִׁמְשׁוֹן באינציקלופדיית מיקרא-גשר

א וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה ← לעיר תימנתה, הנקראת בקיצור גם תימנה, וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים. ב וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ וַיֹּאמֶר: "אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים, וְעַתָּה קְחוּ אוֹתָהּ לִּי לְאִשָּׁה". ג וַיֹּאמֶר לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ: "הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיךָ וּבְכָל עַמִּי אִשָּׁה, כִּי אַתָּה הוֹלֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים?", וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו: "אוֹתָהּ קַח לִי כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי". ד וְאָבִיו וְאִמּוֹ לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא ← התוכנית ששמשון יקח אישה מהפלישתים, כִּי תֹאֲנָה ← הזדמנות, אמתלה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים, וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל. ה וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה, וַיָּבֹאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר ← גור אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ ← אל מול שמשון (אביו ואימו נכנסו לעיר להפגש אם הורי האישה לפני ששמשון נפגש איתה). ו וַתִּצְלַח ← שרתה עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיְשַׁסְּעֵהוּ ← אחז בשתי רגליו האחוריות וקרע אותו לגזרים כְּשַׁסַּע ← כאילו הוא קורע הַגְּדִי וּמְאוּמָה ← שום כלי כגון סכין אֵין בְּיָדוֹ, וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה. ז וַיֵּרֶד ← שמשון ירד מהכרמים לתוך העיר וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה, וַתִּישַׁר ← מצאה חן בְּעֵינֵי שִׁמְשׁוֹן. ח וַיָּשָׁב מִיָּמִים ← לאחר זמן, לאחר שהסתיימה תקופה האירוסין לְקַחְתָּהּ, וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת ← הנבלת הָאַרְיֵה, וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ ← עשו כוורת ובתוכה דבש. ט וַיִּרְדֵּהוּ ← טיפטף את הדבש אֶל כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְאָכֹל, וַיֵּלֶךְ אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ, וְלֹא הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ. י וַיֵּרֶד אָבִיהוּ ← אביו אֶל הָאִשָּׁה, וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשׁוֹן מִשְׁתֶּה כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים ← החתנים. יא וַיְהִי כִּרְאוֹתָם אוֹתוֹ ← שהוא איש חזק, ויש לכבד אותו, וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים ← חברים וַיִּהְיוּ אִתּוֹ ← והיה מקובל שהם לומדים כל פרט על החתן כדי לספר עליו בחגיגה.

Rembrandt Harmensz. van Rijn 146.jpg
שימשון חד את חידתו במישתה החתונה. (רמברנדט)

יב וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן: "אָחוּדָה נָּא לָכֶם חִידָה ← חידות היו שעשוע מקובל בחגיגות, ושמשון רצה להראות להם שהם לא עקבו אחרי מעשיו כראוי: אִם הַגֵּד תַּגִּידוּ ← תיפתרו אוֹתָהּ לִי שִׁבְעַת ← במהלך שבעת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם ← ותצדקו בפתרונכם, וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים ← בדים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת ← לבוש חגיגי בְּגָדִים. יג וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי, וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת בְּגָדִים", וַיֹּאמְרוּ לוֹ: "חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה". יד וַיֹּאמֶר לָהֶם: "מֵהָאֹכֵל ← מהאריה שטורף חיות אחרות יָצָא מַאֲכָל ← הדבש שבתוך הכוורת וּמֵעַז ← מהאריה החזק יָצָא מָתוֹק", וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד ← לפתור הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים ← את החידה הוא חד ביום השלישי, וכך הגיעו לסוף ימי המשתה. טו וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן: "פַּתִּי אֶת אִישֵׁךְ וְיַגֶּד לָנוּ אֶת הַחִידָה, פֶּן נִשְׂרֹף אוֹתָךְ וְאֶת בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ. הַלְיָרְשֵׁנוּ ← האם לרושש אותנו קְרָאתֶם לָנוּ? הֲלֹא ← היזדרזי, הרי ציוונו אותך!". טז וַתֵּבְךְּ ← בכתה עליו (עוד במהלך ימי המשתה, עוד לפני שביקשו ממנה) אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן עָלָיו ← באוזני שמשון וַתֹּאמֶר: "רַק שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי, הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה?", וַיֹּאמֶר לָהּ: "הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי, וְלָךְ אַגִּיד?!". יז וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים ← עד תום שבעת הימים (כלומר, עד שהסתיים היום האחרון אֲשֶׁר הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה, וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי ← לקראת סוף היום השביעי וַיַּגֶּד לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ ← לחצה והטרידה אותו, וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ. יח וַיֹּאמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה ← השמש (ראה לעיל ח, יג), לפני סוף היום: "מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי?", וַיֹּאמֶר לָהֶם: "לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי ← הפעלתם לחץ על אישתי (הנמשלת לפרה צעירה, עגלה, שלא מקובל לחרוש את השדה בעזרתה) לֹא מְצָאתֶם ← הייתם פותרים את חִידָתִי". יט וַתִּצְלַח ← שרתה עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיֵּרֶד אַשְׁקְלוֹן, וַיַּךְ מֵהֶם ← היכה בפלישתים שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם ← הציוד שלהם, בגדיהם ונישקם וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת לְמַגִּידֵי הַחִידָה. וַיִּחַר אַפּוֹ וַיַּעַל בֵּית אָבִיהוּ ← אביו. כ וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשׁוֹן לְמֵרֵעֵהוּ ← לאחד מחבריו הפלישתים בזמן המשתה אֲשֶׁר רֵעָה ← בחר שמשון לוֹ ← להיות לו לחבר (אך שמשון לא ידע שנתנו את אישתו לאותו חבר). {פ}

ביאורי פסוקים


הערות

  • "...וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים. וְאִם לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי, וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפוֹת" (פסוק יב) - המילה חליפות נכתבת עם ו"ו כאשר מדובר בחליפות שונות. אם הם יפתרו את החידה, שמשון יתן להם 30 חליפות משלו (שמן הסתם הן זהות). אם הם לא יפתרו, כל אחד יתן את חליפתו לשמשון (חליפות שונות). בסוף שמשון לא נתן חליפות שלו אלא גזל מפלישתים באשקלון, לכן נכתב "וַיִּתֵּן הַחֲלִיפוֹת לְמַגִּידֵי הַחִידָה" בכתיב מלא. זה גם מסביר את: "לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת, וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת." (בראשית מה, כב) (על פי רעיון של הרב מידן)
  • "הַאֵין בִּבְנוֹת אַחֶיך... לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים" (פסוק ג) - כמו שאמרו בני יעקב לשכם וחמור: "...לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה, כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ" (בראשית לד, יד)
  • "וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים" (פסוק יז) - והרי שאל את השאלה ביום השלישי? פירשנו שהכוונה היא "עד תום היום השביעי" (על פי דעת מקרא), אך ישנם תשובות נוספות ראה במאמר מספרי ימים בסיפור חתונת שמשון.