ביאור:שמות יט
מתוך ויקיטקסט
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
שמות פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ (מהדורות נוספות של שמות יט)
א בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּהבראש חודש סיון בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי. ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶדמול הָהָר. ג וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ד אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם, וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. ה וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּהקניין מיוחד, חביב במיוחד מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. ו וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִיםכמו הכוהנים בייחס לשאר עם ישראל, כך יהיו בני ישראל ביחס לשאר האומות וְגוֹיואומה קָדוֹשׁ, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ז וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם, וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה. ח וַיַּעֲנוּולאחר שהזקנים מסרו את דברי משה לעם כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁבחזר לה' לאמר לו (בסוף הפסוק הבא) מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה. ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָןבענן כבד בַּעֲבוּרואדבר איתך מתוך הענן באופן כזה ש יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַםוכך, כאשר יראו כיצד אני מדבר אליך ישירות בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם", וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָה. י וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּםוצווה עליהם להתקדש בדרכים הבאות הַיּוֹם וּמָחָר, וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. יא וְהָיוּ נְכֹנִיםמוכנים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל הָעָם, עַל הַר סִינָי. יב וְהִגְבַּלְתָּותקבע להם גבול אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹתמלעלות בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ, כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת. יג לֹא תִגַּע בּוֹ יָדשל אדם אחר כדי להמיתו כִּי סָקוֹל יִסָּקֵלאלא ירגמו אותו באבנים מרחוק אוֹ יָרֹה יִיָּרֶהיירו בו בחיצים מרחוק, אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה, בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵלכשישמעו את תקיעת השופר הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָריוכלו בני ישראל לעלות אל ההר. יד וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם, וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם. טו וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִיםלמה שיקרה בעוד 3 ימים, אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁהתשכבו עם נשותיכם, כדי שלא תהיו טמאים (ויקרא טו, טז). טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. יח וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה בָּאֵשׁבמראֶה של אש, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁןכמו העשן הסמיך היוצא מכבשן בו שורפים לבנים וַיֶּחֱרַדוהזדעזע ורעד כָּל הָהָר מְאֹד. יט וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּרהיה מדבר בפני ה' זמן מה וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹלהיה עונה אותו בקול רם בפני העם, לא רק במראה נבואה למשה לבדו. כ וַיֵּרֶד יְהוָה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר, וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶללעלות אל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה. כא וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָםהזהר את העם, פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהוָהשמא יהרסו את הגבול לגשת אל ההר ואל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָבוימותו רבים מהם. כב וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָהבדרך כלל יִתְקַדָּשׁוּהפעם ייזהרו בקדושת ההר ולא יתקרבו, פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָה. כג וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי, כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ. כד וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה לֶךְ רֵדלהזהירם עוד פעם, כי הם מתקרבים להר וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ, וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּיזהרו שלא להרוס את הגבול לַעֲלֹת אֶל יְהוָה, פֶּן יִפְרָץ בָּם. כה וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶםאת האזהרה השניה שלא לעבור את הגבול. {ס}
