"כאשר כלו לאכול" - יהודה אמר להם המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית (ב"ר)
"כאשר כלו" - כד שציאו (והמתרגם כד ספיקו טועה כאשר כלו הגמלים לשתות מתורגם כד ספיקו כששתו די ספוקם הוא גמר שתייתם אבל זה כאשר כלו לאכול כאשר תם האוכל הוא ומתרגמינן כד שציאו)
"העד העיד" - לשון התראה שסתם התראה מתרה בו בפני עדים וכן (דברים לא) העידותי בכם (שמות יט) רד העד בעם
"לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם" - לא תראוני בלא אחיכם אתכם ואונקלוס תרגם אלהין כד אחוכון עמכון יישב הדבר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא
"ונחיה" - נצנצה בו רוה"ק ע"י הליכה זו תחי רוחך שנאמר ותחי רוח יעקב אביהם
"ולא נמות" - ברעב (ב"ר) בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש ואנו כלנו מתים ברעב אם לא נלך מוטב שתניח את הספק ותתפוש את הודאי
"ואל שדי" - שדי בנתינת רחמיו וכדי היכולת בידו ליתן יתן לכם רחמים זהו פשוטו ומדרשו מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי שלא שקטתי מנעורי צרת לבן צרת עשו צרת רחל צרת דינה צרת יוסף צרת שמעון צרת בנימין
"ושלח לכם" - ויפטר לכון כתרגומו יפטרנו מאסוריו ל' לחפשי ישלחנו ואינו נופל בתרגום ל' וישלח שהרי לשם הם הולכים אצלו
"ואת בנימין" - מתרגמינן ודברו ית בנימין לפי שאין לקיחת הכסף ולקיחת האדם שוה בלשון ארמי בדבר הנקח ביד מתרגמינן וניסב ודבר הנקח בהנהגת דברים מתרגמינן ודבר
"וטבוח טבח והכן" - כמו ולטבוח טבח ולהכן ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח
"בצהרים" - זה מתורגם בשירותא שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי ובלע"ז דיזנ"ר ויש הרבה בגמרא שדא לכלבא שירותיה בצע אכולא שירותא (ברכות לט) אבל כל תרגום של צהרים טיהרא
"וייראו האנשים" - כתוב הוא בשני יודי"ן ותרגומו ודחילו
"כי הובאו בית יוסף" - ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בפונדקאות שבעיר וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר
"אנחנו מובאים" - אל תוך הבית הזה
"להתגולל" - להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא הוא לשון להתעולל כדמתרגמינן עלילות דברים תסקופי מילין ולא תרגמו אחר לשון המקרא ולהתגולל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קוהלת יב) גלת הזהב (נחום ב) והצב גלתה העלתה שהוא לשון מלכות
"בי אדני" - (יבמות צז סנהדרין סד) ל' בעיא ותחנונים הוא בלשון ארמי בייא בייא
"ירד ירדנו" - ירידה הוא לנו (ב"ר) רגילים היינו לפרנס אחרים עכשיו אנו צריכים לך
"הביתה" - מפרוזדור לטרקלין (נראה דיוקו דרש"י מהביתה בתראה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה דק"ל הלא כבר הובאו ביתו של יוסף אלא ע"כ צ"ל מפרוזדור לטרקלין ודו"ק)
"כי נכמרו רחמיו" - שאלו יש לך אח מאם אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא יש לך בנים א"ל יש לי עשרה א"ל ומה שמם אמר לו בלע ובכר וגו' אמר לו מה טיבן של שמות הללו א"ל כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו בלע שנבלע בין האומות בכר שהיה בכור לאמי אשבל ששבאו אל גרא שנתגייר באכסניא ונעמן שהיה נעים ביותר אחי וראש אחי היה וראשי היה מפים מפי אבי למד וחפים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו וארד שירד לבין האומות כדאיתא במס' סוטה מיד נכמרו רחמיו
"נכמרו" - נתחממו ובלשון משנה (ב"מ עד) על הכומר של זיתים ובלשון ארמי (פסחים נא) משום מכמר בשרא ובמקרא עורנו כתנור נכמרו נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט ונתכווץ
"הבכור כבכורתו" - מכה בגביע וקורא ראובן שמעון לוי יהודה יששכר וזבולון בני אם אחת הסבו כסדר הזה שהוא סדר תולדותיכם וכן כולם כיון שהגיע לבנימין אמר זה אין לו אם ואני אין לי אם ישב אצלי
