קטגוריה:משלי ח ד

כשרוצים להגיד "איש" בלשון רבים, אומרים בדרך-כלל "אנשים". מה משמעות הצורה הייחודית אישים?

בלשון ימינו, הכוונה לאנשים חשובים וידועים, שלכל אחד ואחד מהם יש "אישיות" מיוחדת ומפורסמת. מפרשים רבים פירשו את פסוקנו לפי משמעות זו, למשל:

1. אישים הם תלמידי-חכמים, המשלבים עדינות של אישה עם גבורה של איש, ובליבם בוערת אש התורה (רבי ברכיה, בבלי יומא עא א (רש"י)).

האישים מקדישים את חייהם ללימוד החכמה, ולכן זוכים שהחכמה קוראת אליהם באופן אישי. אולם שאר בני-האדם שומעים את קריאת החכמה רק מהצד (מלבי"ם).

2. אישים הם המלאכים, שתפקידם לסייע לבני האדם בכל מעשיהם (רמ"ד ואלי), ולכן החכמה קוראת להם שיסייעו להם גם בקיום מצוות החכמה.

3. אישים הם אלה שמקיימים את התורה, כמו אברהם יצחק ויעקב; ובני-אדם הם אלה שלומדים ואינם מקיימים, כמו אָדָם הראשון (ילקוט שמעוני). גם הם, בסופו של דבר, ישמעו את קולה של החכמה, יתחרטו על השטויות שעשו, וירצו לחזור אליה.

4. ולדעתי, לפי הפשט, האישים הם מנהיגי הציבור, ותפקידם הוא להביא את קולה של החכמה אל בני האדם. פירוש זה מתאים לפסוקים הבאים, שגם בהם נזכרים מנהיגי הציבור, למשל פסוק 6: "שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר", ופסוקים 15-16: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ; וְרֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק. בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ; וּנְדִיבִים, כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק".

5. וייתכן שהכוונה לא דווקא לאישים מיוחדים, אלא לכל איש ואיש. ישנם אנשים, שכאשר הם שומעים דברי חכמה, הם מתעלמים ואינם לוקחים אותם באופן אישי; לכן הפסוק מדגיש "אליכם, אישים, אקרא" - הקריאה של החכמה מכוונת גם אליכם, אל כל איש ואיש.

ראו: אישים - בני אדם.