מ"ג משלי ח ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְיַד־שְׁעָרִ֥ים לְפִי־קָ֑רֶת
מְב֖וֹא פְתָחִ֣ים תָּרֹֽנָּה׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ליד" - למקום.
"לפי קרת" - לפתח העיר.
"תרונה" - ענין הכרזה, כמו (משלי א): "בחוץ תרונה".
מצודת דוד
"ליד שערים" - וסמוך הוא אל מקום השערים אשר לפתח הקריה.
"מבוא פתחים" - ר"ל: עשויים המה לבוא בפתחיה, כי השערים ההמה פתוחים ועומדים, ולזה רבים נכנסים ויוצאים בהם.
"תרונה" - שמה מכרזת החכמה את אמריה. וכל זה הוא ענין מליצה לומר: הלא שבחה ידוע וכאילו מכרזת בפרסום רב.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והציור הוא:
- שתחילה תבוא החכמה בדברים פשוטים וחוקים המסורים לכל ההמון, ויצייר שתעמוד על דרך הרבים, ששם הולכים כל העולם, והם פשטות דברי התורה וסיפוריה הפשוטים והמצוות כפי פשוטם, שנמסרים לכלל ההמון בשווה.
- ואחר-כך תעמוד בית נתיבות, שאין הולכים שם רק אנשים פרטיים, והם דברי תורה שאין נמסרים לכל ההמון רק לחכמים שהם הולכים בנתיבות בפני עצמם, כמו דרך הדרוש ודרך המושכל שבתורה, ודרכי החסידות במצוות וטעמי המצוות,
- ואחר-כך תעמוד ליד שערים שבו ישבו הסנהדרין והשופטים, והם חוקי התורה שנמסרות לסנהדרין וחכמי לב הגדולים, שהם קיבלו כל תורה שבעל-פה ומהם הוראה יוצאת לכל ישראל,
- ואחר-כך תרון במבוא פתחים, ששם ישבו יחידים בסתר בחדר הורתם, והם סודות התורה, כמו מעשה בראשית ומעשה מרכבה, שאין נדרשים ברבים, רק ביחיד וליחידי סגולה.
וארבעה דברים אלה, כנגד "אמון פדגוג", "אמון רבתי", "אמון מכוסה", "אמון מוצנע", פרד"ס, כנודע.