מלבי"ם על משלי ח ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ח' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ח', ד':

אֲלֵיכֶ֣ם אִישִׁ֣ים אֶקְרָ֑א
  וְ֝קוֹלִ֗י אֶל־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃



"אליכם אישים אקרא" - אישים הם הגדולים, אליכם תבוא קריאת החכמה בייחוד.

"וקולי אל בני אדם" - ויתר בני אדם הקטנים ישמעו את קולי, הגם שאין הקריאה מיוחדת להם.

כי החכמה לא תבוא רק בלב אלה שקידשו את לבבם להיות מקדש לה, והסירו כל השיקוצים וציורים הרעים מהיכלה, עד שייקראו בשם "חכם לב", שליבם מושל בחכמה, ובכל זאת תתן קולה לכל המון בני אדם, ואיש איש יזכה לקבל ממנה כפי הבנתו, עד שתתן קולה גם אל הנלוזים ממנה מפני הפתיות או הכסילות, שעל זה אומר -

ביאור המילות

"אישים, בני אדם" - (תהלות מ"ט ג).

"אקרא, וקולי" - כנ"ל (פסוק א).