לדלג לתוכן

מלבי"ם על משלי ח לד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ח' • פסוק ל"ד | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ח', ל"ד:

אַ֥שְֽׁרֵי־אָדָם֮ שֹׁמֵ֢עַֽ֫ לִ֥י
  לִשְׁקֹ֣ד עַל־דַּ֭לְתֹתַי י֤וֹם ׀ י֑וֹם
    לִ֝שְׁמֹ֗ר מְזוּזֹ֥ת פְּתָחָֽי׃



"אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום", מצייר את החכמה שהיא יושבת סגורה בהיכלה כבודה בת מלך פנימה, לא תתראה לאיש והדלתות סגורות, והמבקש אותה צריך לשקוד בשקידה רבה על דלתות הסגורות "לשמור מזוזות פתחי", לשמור את העת שיפתח הפתח שאז ימצא החכמה בעת תתראה דרך הפתח:

ביאור המילות

"דלתתי, פתחי". החלל הוא הפתח, והסוגר את החלל הוא הדלת, והשוקד הוא המתמיד על איזה דבר:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.