לדלג לתוכן

מלבי"ם על משלי ח א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מלבי"ם על משליפרק ח' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ח', א':

הֲלֹֽא־חׇכְמָ֥ה תִקְרָ֑א
  וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃



"הלא חכמה תקרא" - נגד מה שהזונה תבוא בחושך ובאפילה, הלא החכמה תקרא בפרהסיא.

וכבר התבאר, כי נתינת קול קטן מקריאה, כי:

  • החכמה באה מלמעלה ומקובלת מאת ה' נותן החכמה, והיא תקרא אל האדם שישמע לחוקי החכמה ויקבל אותם,
  • והתבונה תתן קולה, כי היא יוצאת משכל האדם ותתן קול להשמיע שנמצא באדם כוח להתבונן בינה ולהבין דבר מדבר, והאדם ירגיש הקול הזה במעמקי נפשו, והוא יקרא אל התבונה ויוציא אותה משכלו.

ביאור המילות

"חכמה, תבונה" - למעלה א. וגדר מילת תבונה - למעלה ב ג.

"תקרא, תתן קולה" - למעלה (א כ, ב ג) ולקמן (פסוק ד).