מ"ג משלי ח א
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹֽא־חׇכְמָ֥ה תִקְרָ֑א
וּ֝תְבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלָֽהּ׃
רש"י
רלב"ג
"ותבונה תתן קולה". לקרוא להם,
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"הלא חכמה תקרא" - ר"ל: מעלת החכמה הלא נכרת מפאת עצמה, וכאילו היא תאמר אמריה להמשך אחריה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
וכבר התבאר, כי נתינת קול קטן מקריאה, כי:
- החכמה באה מלמעלה ומקובלת מאת ה' נותן החכמה, והיא תקרא אל האדם שישמע לחוקי החכמה ויקבל אותם,
- והתבונה תתן קולה, כי היא יוצאת משכל האדם ותתן קול להשמיע שנמצא באדם כוח להתבונן בינה ולהבין דבר מדבר, והאדם ירגיש הקול הזה במעמקי נפשו, והוא יקרא אל התבונה ויוציא אותה משכלו.
ביאור המילות
"חכמה, תבונה" - למעלה א. וגדר מילת תבונה - למעלה ב ג.
"תקרא, תתן קולה" - למעלה (א כ, ב ג) ולקמן (פסוק ד).הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
כי למעלה אמר (משלי א כ): "חכמות בחוץ תרונה" - היפך הגזלנים, שאמר שם (משלי א יא): "נארבה לדם" כו', והוא סוד הדכורא;
כן אומר עכשיו כאן, היפך האישה זונה, סוד הנוקבא, שהיא הכל (משלי ז ט): "בנשף בערב יום", הכל בסתר, אבל החכמה תקרא באתגליא, ואין צריך להתבייש בה.
ו"תבונה תתן קולה", כמו שנאמר (משלי א כא): "בראש הומיות תקרא... אמריה תאמר" - ארבעה דברים.
וכמו שאמר למעלה ארבע בחינות התורה: פשט, רמז, דרש וסוד, ואמר שם "תרונה", "קולה", "תקרא" ו"אמריה תאמר", כן הוא כאן:
- "חכמה תקרא" היא קריאה;
- "ותבונה תתן קולה" הוא קול;
- (משלי ח ג): "מבוא פתחים תרונה" הוא רינה;
- (משלי ח ו): "שמעו כי נגידים אדבר" הוא "אמריה תאמר".
וכמו ששם הקריאה היא לפני הקול, כן הוא כאן, תחילה קריאה ואחר-כך קול. כן הוא: חכמה - תקרא, ותבונה - קולה.
וכמו שאמר שם "בראש הומיות תקרא", כן הוא כאן על חכמה, "בראש מרומים".
וכמו שאמר שם "בפתחי שערים", כן הוא כאן "מבוא פתחים".