קטגוריה:משלי ח טו
נוסח המקרא
בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק
בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק.
בִּ֭י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ
וְ֝רֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְﬞקוּ צֶֽדֶק׃
בִּ֭/י מְלָכִ֣ים יִמְלֹ֑כוּ וְ֝/רוֹזְנִ֗ים יְחֹ֣קְקוּ צֶֽדֶק׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
רלב"ג
ולפי שבזאת הפילוסופיא, על האופן הראוי, ימלוכו המלכים וישורו השרים והרוזנים והנדיבים והשופטים להעמיד דבר ממשפט הפילוסופיא על האופן הראוי, אמרה הבינה: "בי מלכים ימלוכו" וגו':
"בי מלכים ימלוכו" - על העם,
"ורוזנים יחוקקו" חוקים של סדר ויושר.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ורוזנים" - שרים.
"יחוקקו" - מלשון חוק וגזרה.
מצודת דוד
"בי מלכים ימלוכו" - על-ידי תתקיים מלכותם, אם יתנהגו במשפט התורה.
"יחוקקו צדק" - על-ידי יעשו חוקים צודקים וישרים.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: בי (על-ידי) מלכים ימלוכו ותתקיים מלכותם, אם יתנהגו במשפט התורה; ורוזנים על-ידי יעשו חוקים צודקים וישרים.
תרגום ויקיטקסט: "- בעזרתי מלכים יצליחו למלוך, ורוזנים יצליחו לחוקק חוקים צודקים, כאשר יפעלו בתבונה, לפי עקרונות תורת ניהול ומדעי המדינה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח טו.
דקויות
התורה מסמיכה את המלוכה או מחליפה אותה?
1. בארץ ישראל פירשו, שהתורה היא מקור הסמכות של המלוכה: "רבי חגיי, כד הווה מקים פרנסין, היה מטעין לון אורייתא, לומר, שכל שררה שניתנה - מתורה ניתנה, שנאמר בי מלכים ימלוכו וגו' בי שרים ישורו" (ירושלמי פאה ח ו), כלומר: "ובכל שררה על האומה, צריך שיביאו ספר תורה ויעמדו לפני הקהל וספר תורה בידו בשעה שהשררה ניתנת לו, לומר שכל שררה מן התורה, וכמאמר החכם בהזהירו על החכמה בי מלכים ימלוכו וגו' בי שרים ישורו, וכל שררה היא למטה משררת ידיעת התורה, וכל נכבד יכבד בה, יקרה היא מפנינים" (ראב"ם על חכם עדיף מנביא).
2. אבל בבבל פירשו, שהתורה מחליפה את המלוכה - הרבנים הם-הם המלכים: "רב הונא ורב חסדא הוו יתבי; חליף ואזיל גניבא [שם חכם]... אמר להו: 'שלמא עלייכו מלכי! שלמא עלייכו מלכי'! אמרו ליה: מנא לך דרבנן איקרו 'מלכים'? אמר להו: דכתיב בי מלכים ימלוכו..." (בבלי גיטין סב א), "אמר רבי יוחנן: שלשה זירים הן: של מזבח, ושל ארון, ושל שלחן: של מזבח - זכה אהרן ונטלו; של שלחן - זכה דוד ונטלו; של ארון עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח יבא ויקח; שמא תאמר פחות הוא? תלמוד לומר: (משלי ח טו) בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ" (בבלי יומא עב ב, רמב"ם הלכות תלמוד תורה ג).
הבדל זה אופייני להבדל בין תורת ארץ ישראל לתורת הגלות: בארץ ישראל יש חשיבות לשלטון ממשי במדינה, אבל בגלות השלטון הוא בידי הגויים, ואנחנו בני ישראל שולטים רק בעולם התורה.
3. ולענ"ד, לפי פשוטו של מקרא, הבינה מסייעת למלוכה. הפסוק מלמד, שכדי למלוך בהצלחה, יש להשתמש בבינה - מה שנקרא בימינו "תורת הניהול" או "מדעי המדינה".
הקבלות
במדינה מתוקנת יש שלוש רשויות: הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ולפעמים יש גם רשות רביעית ייצוגית - כמו נשיא מדינת ישראל או מלך אנגליה. ארבע רשויות אלו נרמזו ב(ישעיהו לג כב): "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ, ה' מְחֹקְקֵנוּ, ה' מַלְכֵּנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ"*. הבינה חיונית לתיפקודן של כל ארבעת הרשויות:
- בי מלכים ימלוכו - הרשות הייצוגית.
- ורוזנים יחוקקו צדק - הרשות המחוקקת.
- בי שרים ישרו - הרשות המבצעת.
- ונדיבים כל שופטי צדק - הרשות השופטת.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ח טו"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.