קטגוריה:ויקרא ה כא
נוסח המקרא
נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ.
נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּמָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּיהֹוָ֑ה וְכִחֵ֨שׁ בַּעֲמִית֜וֹ בְּפִקָּד֗וֹן אֽוֹ־בִתְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְגָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־עֲמִיתֽוֹ׃
נֶ֚פֶשׁ כִּ֣י תֶחֱטָ֔א וּ/מָעֲלָ֥ה מַ֖עַל בַּ/יהוָ֑ה וְ/כִחֵ֨שׁ בַּ/עֲמִית֜/וֹ בְּ/פִקָּד֗וֹן אֽוֹ־בִ/תְשׂ֤וּמֶת יָד֙ א֣וֹ בְ/גָזֵ֔ל א֖וֹ עָשַׁ֥ק אֶת־עֲמִיתֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | אֱנָשׁ אֲרֵי יְחוּב וִישַׁקַּר שְׁקַר קֳדָם יְיָ וִיכַדֵּיב בְּחַבְרֵיהּ בְּפֻקְדָנָא אוֹ בְּשוּתָּפוּת יְדָא אוֹ בְּגָזֵילָא אוֹ עֲשַׁק יָת חַבְרֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | בַּר נַשׁ אֲרוּם יֵיחוֹב וְיִשְׁקַר שִׁיקְרִין לְשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ וְיִכְפּוֹר בְּחַבְרֵיהּ בְּפִקְדוֹנָא דְאַפְקֵיד גַבֵּיהּ אוֹ בְּשׁוּתָּפוּת יְדָא אוֹ בִגְזוֹלָא אוֹ דְיִטְלוֹם יַת חַבְרֵיהּ: |
רש"י
"או בתשומת יד" - ששם בידו ממון להתעסק, או במלוה.
"או בגזל" - שגזל מידו כלום.
"או עשק" - הוא שכר שכיר.
[ל] או בגזל שגזל מידו כלום. כלומר, שאין פירושו שהוא מכחש הגזלה, דאם כן הוי למכתב 'או בגזילה', כי הדבר הנגזל נקרא 'גזילה', כמו "והשיב את הגזילה אשר גזל" (פסוק כג), אבל הלקיחה מידו נקרא "גזל", ויאמר הכתוב שהוא מכחש אשר לקח וגזל מידו כלום. והרא"ם פירש כיון שהחטא נעשה כשגוזל, אם כן למה יאמר הכתוב "ונפש כי תחטא וכיחש בעמיתו" בגזל, הלא מיד, אפילו קודם שהוא מכחישה - עשה עבירה, אלא בודאי "או בגזל" רוצה לומר שגוזל מידו כלום, ואהא קאי "ונפש כי תחטא", ולא קאי "או בגזל" על "וכחש" רק על "כי תחטא". ואין פירושו נכון, דמה בכך שאף קודם שכחש חטא, מכל מקום פירוש הכתוב "כי תחטא ומעל בה'", אבל הגזילה בלבד לא נקרא "ומעל בה'":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בִּתְשֹוּמֶת יָד – שֶׁשָּׂם בְּיָדוֹ מָמוֹן לְהִתְעַסֵּק, אוֹ בְּמִלְוֶה.
אוֹ בְגָזֵל – שֶׁגָּזַל מִיָּדוֹ כְּלוּם.
אוֹ עָשַׁק – הוּא שְֹכַר שָֹכִיר (שם,ו).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירמוז כאן שלשה דברים רעים הגורמת הנפש המרשעת הא' היא נחסרת מאורה וממעלתה, והוא אומרו נפש כי תחטא לשון חסרון בנפש עצמה, ב' ומעלה מעל בה' על דרך אמרו אנשי אמת כי אין לך נפש מישראל שאין שפע נשמתו יורד לה להתקיים שזולת זה אין לה חיות זולת הנפש אשר עלתה צחנתה ובאשה בעון פלילי לזה יכרת ממנה השפע האלהי כאומרו (בראשית י"ז, י"ד) ונכרתה הנפש ההיא, ודרך השפע בא דרך ב' חוטין דקים דרך ב' נקבי האף והוא דרך מקום דבקות הנפש עם קונה כאומרו (דברים, ד) ואתם הדבקים בה' אלהיכם והנה בחטא האדם מהחטאים כאלה הנפש ההיא שולטים בה ובשפעה החיצונים כידוע ונהנים מהשפע האלהי הרשעים ההם, והוא אומרו ומעל מעל בה' כביכול באור הנמשך ממנו, והוא סוד הרמוז באומרו (משלי, כח) גוזל אביו ואמו וגו' חבר הוא לאיש משחית פירוש לצד שמתחבר לבחינת הרע הנקרא איש משחית והבן. הג' כי גם לכללות הקהל הוא גורם ההכחשה פירוש לצד שכל ישראל כאחד רעת אחד תסובב רע לכל הנצר, והוא אומרו וכחש בעמיתו שנעשית עמיתו כחושה מצדו רחמנא ליצלן והוא מה שרמז בפסוק גוזל אביו ואמו ואמרו ז"ל (ברכות ל"ה) אמו זו כנסת ישראל כי באמצעות אנשי חיל מתרבה בכללות עם ה' השלום והטוב והחיים:
חסלת פרשת ויקראהעמק דבר
• לפירוש "העמק דבר" על כל הפרק •
"ומעלה מעל בה'" - פירוש מעילה הוא שינוי רשות, כדאיתא בתורת כהנים ובמסכת מעילה דף כ. ובמה שנשבע להכחיש, יצא מרשות בעלים לרשות הנפקד. היינו:
- לרב, בבבא קמא קו א, דאמר שבועה קונה, הרי יצא לגמרי לרשות;
- ואפילו להמסקנא, דשבועה אינה קונה, מכל מקום חייב באונסין, ויצא בזה מגדר פקדון.
ועתה מפרש המקרא, באיזה חטא מדבר:
"וכיחש בעמיתו..." - זה החטא, על אזהרה (ויקרא יט יא): "לא תכחשו".
והיה ראוי לכתוב "וכיחש לעמיתו", אלא, כמו שכתב הרמב"ם הלכות עדות יז, "לא תענה ברעך" - על-ידי רעך; הכא נמי, פירוש "בעמיתו" - על-ידי עמיתו, היינו שתבעו וכיחש; מה שאין כן אם לא תבעו.מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] מה תלמוד לומר 'עמיתו...עמיתו' שני פעמים? 'עמיתו'-- פרט לגבוה, 'עמיתו'-- פרט לאחרים.
" וְכִחֵשׁ" -- יכול אומר לחברו "אכלתי היום" והיום לא אכל? "הלכתי לעיר פלוני" והוא לא הלך? תלמוד לומר "כִּי תֶחֱטָא.. וְכִחֵשׁ"-- לא אמרתי אלא כחש שקדמו חטא; יצא כחש שלא קדמו חטא.
[ב] רבי אומר " וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר"-- מה אלו מיוחדים שהן של ממון, יצא אלו שאינם של ממון.
[ג] "וּמָעֲלָה מַעַל בהשם" --
- ר' יוסי הגלילי אומר להביא את קדשים קלים.
- בן עזאי אומר להביא את השלמים.
- אבא יוסי בן דוסתאי אומר לא היה בן עזאי אומר אלא בבכור בלבד.
- ר' שמעון אומר אחד קדשי קדשים ואחד קדשים קלים שחייב באחריותן - קורא אני בהן "וכחש בעמיתו". ושאין חייב באחריותן - אין אני קורא בהן "וכחש בעמיתו".
[ד] ר' עקיבא אומר מה תלמוד לומר "וּמָעֲלָה מַעַל בהשם"?
לפי שהמלוה, והלוה, והנושא ונותן - אינו מלוה, ואינו לוה, ואינו נושא ואינו נותן אלא בשטר ובעדים. לפיכך בזמן שהוא מכחיש - מכחיש בעדים ובשטר. אבל המפקיד אצל חבירו אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם! בזמן שהוא מכחיש -- מכחיש בשלישי שביניהם!
[ה] "וכחש בעמיתו" -- יכול בדברים? תלמוד לומר "בפקדון"-- שהוא של ממון, יצא דבר שאינו של ממון.
[ו] אי מה פקדון מיוחד שאין לו רשות להוציאו מִלְוה! שיש לו רשות להוציאה מנין? תלמוד לומר "אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד".
אי מה אלו ואלו מיוחדים - דברים שיש בהן מתנת יד; גזל, שאין בו מתנה יד מנין? תלמוד לומר "אוֹ בְגָזֵל".
אי מה אלו ואלו מיוחדים - דברים הנטלים מרשות בעלים; הכובש שכר שכיר שאינו ניטל מרשות בעלים מנין? תלמוד לומר "אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ".
אי מה אלו ואלו מיוחדים - דברים שדעת שניהם יודעת; אבידה, שאין דעת שניהם יודעת מנין? תלמוד לומר "אוֹ מָצָא אֲבֵדָה".
"וכחש בה"-- ולא במוצאיה.
- בן עזאי אומר שלש אבידות הן: היודע בה ולא במוצאיה, במוצאיה ולא בה, לא בה ולא במוצאיה.
[ז] או מה אלו ואלו מיוחדים - דברים שאפשר לדעתן; דברים שאי אפשר לדעתן -- כגון המערב מים ביין, מי גלוביא בשמן, מי מעיין בדבש, חלב חמור בקטב (ס"א קטף), קימוס במור, חול בפול, עלי גפנים בפילון -- מנין? תלמוד לומר "עַל שָׁקֶר"-- על כל דבר שיש שקר.
[ח] אי מה אלו מיוחדים - שאין נזיקים של ממון; דברים הניזקים -- כגון חובל אדם באדם, קנין קנין, אדם בקנין, קנין באדם -- מנין? תלמוד לומר (ויקרא ה, כו) "עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ". [צריך כאן להוסיף גם פסוק (שם, כב) "עַל אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה" - מלבי"ם]
[ט] אי מה אלו ואלו מיוחדים - דבר שמשלם עליהם את הקרן; תשלומי כפל, ותשלומי ד' וה', והאונס והמפתה והמוציא שם רע - מנין? תלמוד לומר "וּמָעֲלָה מַעַל בה'"-- ריבה.
[י] "אחת" (שם, כב), "בה" (שם), ו"בהנה" (שם), "או מכל" (שם, כד) -- הרי אלו מיעוטים. פרט לאומר לחבירו
- "חבלת בי בשבת", והוא אומר "לא חבלתי";
- "הדלקת נרות בשבת", והוא אומר "לא הדלקתי";
- אמר לו אביו: "חבלת בי" / "עשית בי חבורה", והוא אומר "לא חבלתי בך" / "לא עשיתי בך חבורה"
תלמוד לומר "אחת" (שם, כב), "בה" (שם), ו"בהנה" (שם), "או מכל" (שם, כד) -- הרי אלו מיעוטים.
מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב מיעט! מרבה אני את אלו שאין נדונים עליהם בנפשו ומוציא אני את אלו שנידון עליהם בנפשו.
[יא] ר' שמעון אומר, יכול האומר לחבירו
- "אנסת ופתית את בתי" והוא אומר "לא אנסתי ולא פתיתי",
- (
"המית שורך את שורי" והוא אומר "לא המית") [1], - "המית שורך את עבדי" והוא אומר "לא המית",
- אמר לו עבדו "הפלת את שיני וסמית את עיני" והוא אומר "לא הפלתי ולא סמיתי"
יכול יהא חייב? תלמוד לומר "וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ. אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר"-- מה אלו מיוחדים שאינם קנסות, יצאו אלו שהם קנסות.
- ^ ראוי לא לגרוס, דאל"כ קשה למ"ד פלגא נזקא ממונא- מלבי"ם
קיצור דרך: mdrjhlka-wy-05-21
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
מעילה בעזרת השם
התורה מחמירה בעונשם של פושעים, שמשתפים את ה' בפשע שלהם על-ידי שבועת שקר:
(ויקרא ה כא): "נפש כי תחטא, ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו בפקדון, או בתשומת יד, או בגזל, או עשק את עמיתו, או מצא אבדה וכחש בה, ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה..."
אדם שהיה חייב לחברו כסף או רכוש, הכחיש את החוב ונשבע לשקר - נחשב גם לחוטא וגם למועל בה' , וכשיודה שחטא וירצה לחזור בתשובה, יהיה עליו להחזיר את הרכוש הגנוב בתוספת קנס של חומש (ראו בפסוקים הבאים ), וכן להביא קרבן אשם.
מעל = שימוש בדבר קדוש לה' לתועלת אישית .
ומעלה מעל בה' = כמו כמה פסוקים לפני כן: (ויקרא ה טו): "נפש כי תמעל מעל , וחטאה בשגגה מקדשי ה'...". שם מדובר על רכוש שהוקדש בפירוש לה', למשל בהמה שהוקדשה להקרבה על המזבח או חפץ שהוקדש לבדק הבית; כאן מדובר על רכוש הזולת, שהתקדש לה' בזכות השבועה:
התובע דרש מהנתבע שיישבע שהחפץ אינו ברשותו, ולאחר שנשבע, הוא ויתר לו על החוב (שמות כב י): "שבעת ה' תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו, ולקח בעליו, ולא ישלם"בעל החפץ לקח את השבועה ופטר את הנתבע מלשלם לו; הוא המיר את רכושו בשבועה בשם ה'. בכך הוא שיתף את ה' ברכושו, והפך את הרכוש לקדוש לה'.
מכיוון שהנתבע נשבע לשקר, ולמעשה החפץ כן היה ברשותו והוא השתמש בו לתועלתו, הוא למעשה מעל ברכוש מקודש לה'.
כִּחֵש = התעלם מקיומו או מזכויותיו של הזולת .
וכיחש בעמיתו = התעלם מזכויותיו של עמיתו, התעלם מהחוב שלו כלפי אדם אחר.
הפסוקים מתארים אדם שפגע ברכושו של רעהו בדיבור, בכך שהכחיש שהוא חייב לו כסף, ואז נשבע על הכחשתו. ההכחשה עשויה להתייחס לכמה סוגים של חוב:
- פיקדון = חפץ שהוא קיבל כדי לשמור עליו;
- תשומת יד = דבר שרעהו שם בתוך ידו באופן שיוכל להשתמש בו, כגון כסף שהוא קיבל כהלוואה או לצורך עסק (רש"י, הופמן) ;
- גזל = חפץ או כסף שהוא לקח בגלוי , אך עכשיו הוא מכחיש שהרכוש נמצא אצלו (למשל, הוא טוען שהגזילה אבדה, או שכבר החזיר אותה).
- עושק = חוב שמגיע לזולת ועדיין לא ניתן לו , כגון שכר שכיר.
- אבידה = חפץ שמצא והיה עליו להחזיר לבעליו.
כל אלה הם פרטים, אבל יש להם מכנה משותף - כולם מתיחסים לתביעה על רכוש ששייך לתובע מן הדין: " "התובע חברו בממון שאם הודה בו יהיה חייב לשלם" " (רמב"ם, הלכות שבועות ז א) . לפי זה, הדין כולל גם הונאה במסחר: " "כגון המערב מים ביין..." ", וגם חבלה גופנית שיש לשלם עליה פיצויים: " "כגון חובל אדם באדם..." " ( ספרא ויקרא שעה ) . אולם ישנם מקרים רבים שאינם נכללים בכלל זה:
- תביעה על קנס היא פחות חמורה, ואינה מחייבת את המכחש בתשלום חומש, כי הקנס אינו רכוש ששייך מן הדין לתובע: " "תבעו בממון שאם יודה לו ויאמר כן הדבר לא יהיה חייב לשלם, כגון שתבעו בקנס, שאין אדם משלם קנס על פי עצמו, וכפר ונשבע - הרי זה פטור משבועת הפיקדון, וחייב משום שבועת ביטוי" " (רמב"ם, הלכות שבועות ז ב; ראו גם בבלי כתובות מב ) .
-
- שבועת שקר על עניין שאינו קשור לממון היא פחות חמורה, ואינה מחייבת את המכחש בתשלום חומש: " "וכחש בעמיתו - יכול בדברים? ת"ל "בפקדון", שהוא של ממון, יצא דבר שאינו של ממון." " ( ספרא ויקרא שעג ) .
- גם שבועת שקר על עניין הקשור לממון, כאשר השבועה אינה גורמת לזולת להפסיד את ממונו, אינה מחייבת את המכחש בתשלום חומש: " "וכחש בה - פרט למודה בעיקר. כיצד? 'שורי גנבת' והוא אומר 'לא גנבתי'; 'מה טיבו אצלך?' - 'אתה מכרתו לי / אתה נתתו לי במתנה / אביך מכרו לי / אביך נתנו לי במתנה / אחר פרתי רץ / מאליו בא אצלי / תועה בדרך מצאתיו / שומר חנם אני עליו / שומר שכר אני עליו / שואל אני עליו, ונשבע והודה - יכול יהא חייב? תלמוד לומר וכחש בה - פרט למודה בעיקר... דקאמר ליה 'הילך'" " (רבא, בבא קמא קה ב ) , כלומר, אם המכחש מחזיר לתובע את ממונו, אך ממשיך לטעון שהוא לא גנב אותו ואף מוכן להישבע על כך - גם אם יתברר ששיקר, לא יצטרך לשלם חומש, כי השבועה לא גרמה לזולת הפסד ממוני.
-
- תביעה על דברים שאינם מטלטלים אינה מחייבת את המכחש בתשלום חומש: " "וכחש כלל בפקדון פרט או מכל חזר וכלל; כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט דבר המיטלטל וגופו ממון, אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון. יצאו קרקעות שאין מטלטלין, יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות, יצאו שטרות שאע"פ שמטלטלין אין גופן ממון" " ( רבנן, בבא קמא קיז ב , שבועות לז ב )
דיני החזרת הגזלה, והקנס שיש להוסיף עליה, מפורטים בפסוקים הבאים .
פסוקים קשורים
על-פי ההלכה, הדין בפסוקנו מתייחס גם לגנב , אולם בפסוק לא נזכר גנב, כי לגנב יש דין מיוחד - אם אדם נתפס בגניבה לפני שהודה מעצמו, עונשו חמור במיוחד והוא צריך לשלם פי שניים מערך הגניבה (ראו תשלומי כפל ).
גם בספר שמות ישנו קטע העוסק בפשע של דיבור - שומר הכופר בפיקדון שהופקד אצלו ונשבע לשקר, אבל שם הקנס הוא גדול יותר - פי שניים מערך הגניבה (ראו קנס על דיבור של פשע ). הסיבה היא, ששם מדובר על אדם שהשופטים הרשיעו אותו על-פי עדים ("אשר ירשיעון אלהים ישלם שניים לרעהו"), ואצלנו מדובר על אדם שהודה מעצמו, ולכן עונשו קל יותר. וכך פירשו חז"ל: " "'היכן פקדוני?' אמר לו: 'נגנב'. 'משביעך אני!' ואמר 'אמן!', והעדים מעידים אותו שגנבו - משלם תשלומי כפל. הודה מעצמו - משלם קרן וחמש ואשם." " ( משנה בבא קמא ט ח ) .
הפסוק שלנו מתאר את עונשו של המכחש והנשבע לשקר, אבל כידוע " "אין עונשים אלא אם כן מזהירים" ". האזהרה נמצאת בהמשך הספר (ויקרא יט יא): "לא תגנבו, ולא תכחשו, ולא תשקרו איש בעמיתו". הפסוק כולל את שלושת האיסורים הקשורים ללקיחת רכוש במרמה: גניבה (שעונשה נזכר בספר שמות בפרשת תשלומי כפל), כחש ושבועת- שקר (שעונשן נזכר בפרשתנו - חומש ואשם).
בספר במדבר ישנו קטע דומה: (במדבר ה ו): "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה' , ואשמה הנפש ההוא... ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו, האשם המושב לה' לכהן, מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו". הקטע ההוא מסביר מה צריך הגזלן לעשות כאשר אין לו למי להחזיר את הגזילה ואת החומש - בעל הגזילה נפטר ואין לו יורשים. במקרה זה, הגזלן צריך להחזיר את הגזילה לה', שהוא בעליה העיקריים, וה' מעביר אותה לכהן. ההקבלה בין הפרשיות מלמדת על ההגנה המיוחדת שה' נותן לאנשים שאין להם קרובי משפחה, כגון גרים (ראו במדבר רבה ח ) .
ראו גם: מבנה הפרק .
פירושים נוספים
ומעלה מעל בה'
מה הקשר בין מעילה שהיא שימוש בדבר-קודש לצרכי חול, לבין המעילה בפסוק שלנו?
יש שפירשו, שהמעילה נובעת רק מהפגיעה ברכוש הזולת:
1. משום שכל חלוקת הרכוש בין בני האדם היא אלהית, כי ה' הוא שהחליט מי יקבל מה, ולכן כל אדם הפוגע ברכוש הזולת למעשה מועל בה' (אור החיים, רד"צ הופמן)
- אולם, איסורים על פגיעה ברכוש הזולת נמצאים במקומות רבים אחרים בתנ"ך, ובשום מקום לא מצאנו שהם נקראים "מעילה". הפגיעה ברכוש הזולת נקראת "מעילה" רק כשהיא מלווה בשבועת שקר.
- ועוד: חלוקת הרכוש בין בני אדם היא לא לגמרי אלהית, היא מסתמכת גם על חוקים ותקנות שבני אדם קבעו לנוחותם, כמו הרבה דברים אחרים שבני אדם תיקנו או קלקלו בעולם.
2. משום שבכל עסקה בין בני אדם ישנו אמון הנובע מהאמונה בה': " "המפקיד אצל חברו אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם, בזמן שהוא מכחיש מכחיש בשלישי שביניהם" " (רבי עקיבא, ספרא ויקרא שעב ) .
- אולם, כאמור למעלה, רוב הפגיעות ברכוש הזולת אינן נקראות בשם "מעילה", גם אם הן נעשות בסתר (למשל גניבה - שמות כב, או הונאה - ויקרא כה).
-
- ועוד: הפסוק שלנו אינו מתייחס רק לפיקדון שנעשה בסתר, אלא גם לעסקאות שנעשות בגלוי, עם שטר ועדים.
- ייתכן שהמושג " מעל " אכן מתייחס רק לפיקדון שנעשה בסתר, ולא לכל שאר המקרים המפורטים בפסוק (תורה תמימה) .
3. משום שהמשמעות העיקרית של מעילה היא שינוי - העברת חפץ מרשות בעליו החוקיים לרשות אחרת: " "פירוש מעילה הוא שינוי רשות" " (העמק דבר) . האות ב מציינת, בין השאר, אמצעי לביצוע פעולה , ולפי זה ומעלה מעל בה' = האדם מעל ברכושו של רעהו באמצעות ה', בכך שנשבע לשקר. האדם ניצל את שם ה' כדי למעול.
- אולם, כאמור למעלה, המעילה מציינת, בדרך כלל, שינוי רשות של דבר קודש, ולא רק שינוי רשות של חפץ של אדם פשוט.
ויש שפירשו, שהמעילה נובעת רק מהשבועה:
4. הגזלן נשבע בשם ה' כדי לחסוך לעצמו כסף, ובכך למעשה השתמש בשם ה' למטרות חול - הוא מעל בשם ה'.
- יש שהקשו על פירוש זה, שבתחילת הפרק נזכרת שבועת שקר ואין היא נקראת מעילה (רד"צ הופמן) ; על כך יש להשיב, שאכן לא כל שבועת שקר נקראת מעילה, אלא רק שבועת שקר שמטרתה תועלת חומרית, כגון במקרה שלנו, שמטרת השבועה היא לשחרר את הנשבע מתשלום חוב.
5. לענ"ד, המעילה נובעת מהשילוב של גזל רכוש הזולת עם שבועת שקר בשם ה', כפי שהסברנו בגוף המאמר: העובדה שבעל הרכוש מסכים לקבל שבועה כתחליף לרכושו מקדשת את רכושו לה', ולכן מי שמשתמש בו לצרכיו מועל בה'.
חיזוק לפירוש זה ניתן למצוא בפרשה המקבילה בספר במדבר, המסבירה מה צריך הגזלן לעשות כאשר בעל הרכוש נפטר ואין לו יורשים. הסכום שצריך הגזלן להחזיר נקרא (במדבר ה ח): "האשם המושב לה'", כי למעשה יש להשיב אותו לה' - הוא שייך לה'. בדרך-כלל, ה' קובע שהסכום הזה יינתן לבעליו המקוריים או ליורשיו, אך אם אין לו יורשים, ה' קובע שהוא יינתן לכהנים.
וכיחש בעמיתו
" "היה ראוי לכתוב "וכיחש לעמיתו"... פירוש בעמיתו - על-ידי עמיתו, היינו שתבעו וכיחש; מה שאין כן אם לא תבעו" " ( העמק דבר ).
בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו
יש אומרים, שגם תביעה על דברים שאינם מסויימים, כגון חוב כספי, גם היא אינה מחייבת את המכחש בתשלום חומש: " "תשומת יד - אמר רב חסדא: כגון שיחד לו כלי להלואתו; עשק - אמר רב חסדא: כגון שיחד לו כלי לעשקו" ", כלומר, תביעה על הלוואה או עושק כשלעצמה אינה מחייבת את המכחש בתשלום חומש, אלא רק אם הלווה הגדיר כלי מסויים שממנו המלוה יגבה את חובו, אז התביעה היא על חפץ מסויים ולכן חל עליה דין שבועת הפיקדון ( בבא מציעא מח א ) ;
- ולא זכיתי להבין, מדוע רב חסדא הוציא את הפסוק מפשוטו, והרי לפי הפשט הפסוק מדבר בפירוש גם על חובות שאינם מסויימים.
מקורות ומאמרים נוספים
- קידושין נב ב
- בבא קמא יג א
- בבא מציעא נח א
- בבא מציעא קיא א
- שבועות לב א
- שבועות לה א
- תמורה ח א
- שבועות לז א
- העמק דבר על ויקרא ה כו
- הבריחה מן השבועה / רפאל יעקובי : 26 נובמבר 2000 ... נפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו . או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר, על אחת מכּל אשר יעשה ... ( מטמון )
-
- Yeshiva.org.il - רעיונות לפרשת ויקרא : " נפש כי תחטא, ומעלה מעל בה'". מתוך כך מצפים היינו לשמוע בהמשך על עבירה חמורה מן העבירות שבין אדם למקום. אך לא זאת, אלא "וכחש בעמיתו... ונשבע על שקר". ... ( מטמון )
- Tzura.co.il - צורה : 14 אפריל 2006 ... בסוף פרשת ויקרא , ה' מצווה את משה על קורבן אשם גזלות " נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו בפיקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או ... ( מטמון )
- ארץ ישראל ושכנותיה : חוקי חמורבי - השוואה לחוקי התורה : נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון... או בגזל, או עשק את עמיתו... והשיב את הגזלה אשר גזל, או את העשק אשר עשק... וחמשתו יסף עליו. ... ( מטמון )
- מרכז ישיבות בני עקיבא - פרשת נח תשס"ז - מוסריות ואמונה : ע"ז נאמר " נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' - וכחש בעמיתו". שאחר שמעל בה' בא השלב שמכחש בעמיתו. זהו שנאמר כאן "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלקים התהלך נח", ... ( מטמון )
- Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary - parshat : (כא) " נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'" - הפסוק מתחיל במילה "נפש", מדוע התורה לא כותבת "אדם (או איש) כי יחטא" כאשר מדובר ביחסים שבין אדם לחברו? רבי חיים בן עטר, ... ( מטמון )
- פרשת השבוע | פנינים לפרשת ויקרא : " נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון" אומר רבי שמשון רפאל הירש: "וכחש בעמיתו בפקדון...או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר" ... ( מטמון )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - גזלה, תקנת השבים ; : וידבר ה' אל משה לאמר: נפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו. או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר, על אחת מכל אשר ... ( מטמון )
- ישיבת ההסדר פתח תקוה - אשם גזילות : נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' - כותרת לעבירות המפורטות בהמשך. וכחש (בתחילה ובסוף) - מוסב על כל המקרים . בפקדון או בתשומת יד וכו' - עבירת הממון. ונשבע לשקר על. ... ( מטמון )
- מתימן יבוא - פרשת צו : " נפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו, בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה... והיה כי יחטא... והשיב את אשר גזל. ... ( מטמון )
- חנוך - אשם ואשמה : אחד הלוה מן האדם כלווה מן המקום ב"ה, שנאמר לווה רשע ולא ישלם, נפש כי תחטא ומעלה מעל בהשם. בעצם האיש שחטא מעל בהשם כי בעצם כל דבר שיש בעולם הזה שייך להשם ... ( מטמון )
- [:: לא תזיק.] : וידבר ה' אל משה לאמר: נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו: או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר ... ( מטמון )
- ספר ויקרא כדרכו : נפש כי תחטא ומעלה מעל בהג€™ וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו כב. או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה ... ( מטמון )
- הגזלת וגם ירשת?! / יעקב שפירא : נפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו... בגזל... והיה כי יחטא ואשֵׁם והשיב את הגזלה אשר גזל... ושלַּם אותו בראשו וחמִשתיו יוסף עליו1. ... ( מטמון )
- פרשת השבוע: ויקרא - פרשת השבוע - אומדיה : נפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו... בגזל... והיה כי יחטא ואשֵׁם והשיב את הגזלה אשר גזל... ושלַּם אותו בראשו וחמִשתיו יוסף עליו(1). ... ( מטמון )
- מיתרים | פרשת שבוע : ויקרא, " נפש כי תחטא ומעלה מעל ה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או בעשק את עמיתו" (ה, כ"א ), שקרים וגנבות בין חברים, כיצד ניתן להגיב לגניבה לשקרים ... ( מטמון )
- חיפוש בקטיף.נט - האתר הרשמי של גוש קטיף : נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו (ה', כ"א) יש שואלים, מה הוא 'מעל בה' ', אם מכחש בעמיתו הא זה הוא רק ממצו · הקמת המשכן . - לפר' ויקהל פקודי. ... ( מטמון )
- גליונות לעיון בפרשת השבוע : וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל... והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה... ושלם אותו בראשו וחמשתיו..."; אבל בגוזל הגר לא שמענו, ת"ל: "דבר אל בני ישראל ... ( מטמון )
- ויקרא, פרשת ויקרא, תש"ס, ד"ר אברהם גוטליב : 3 יולי 2004 ... וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד (= כסף ששם האדם בידו לשותפות-עסקית) או בגזל או עשק את עמיתו. או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר, ... ( מטמון )
- English Color Code : שנאמר בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או במצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחמש ואשם. B היכן פקדוני אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן ... ( מטמון )
- [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayikra/pgot.pdf ג€� ֳˆ ֳ� ֳ‚ ֲ· ֻ˜ ֳ›] : ְוִכֵחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד (= כסף ששׂם האדם בידו ג€¦ נפש כי תחטא. לשותפות-עסקית) או ְבָגֵזל או עשק את עמיתו. או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על ... ( מטמון )
- ניקוי כתמים : ... כי תחטא ומעלה מעל בה' " (ה, כא), מתמקד המשכה בעברות שבין אדם לחברו: "וכחש בעמיתו, בפקדון, או בתשומת יד , או בגזל, או עשק את עמיתו, או מצא אבדה וכחש בה". ... ( מטמון )
- nl4.pdf : בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל... והיה כי יחםא ואשם והשיב את הגזלה...�. ושלם אותו בראשו וחמשתיו...�; אבל ב1וזל הגר לא שמענו, ת�ל,:. :�ד1כר ג€¢אל בני ... ( מטמון )
- ישיבת עתניאל - הרוצה בתשובה - קובץ מאמרים על פרק ֲ´אלו מציאותֲ´ : וכחש בעמיתו בפקדון, או בתשומת יד , או בגזל, או עשק את עמיתו. או מצא אבדה וכחש בה. ..(1) (ויקרא ה', כא-כב). נמצאנו למדים, שבצד השלילי של 'סור מרע' אין הבדל בין ... ( מטמון )
- מוסר ופולחן : בין תורת כהונה לאסכולת הקדושה - חוקי האשם בויקרא ה ... : וכחש בעמיתו בפקדון או-בתשומת יד או במעל או עשק את-עמיתו. או מצא אבדה וכחש בה ב. ונשבע על שקר א. על-אחת מכל אשר-יעשה האדם לחטוא בהנה" (ויקרא ה' 22-21). ... ( מטמון )
- דיני גזילה וגניבה : "על כרחיך עושק - דקא כפר ליה הוא, מדחייביה עליו בתורת כהנים קרבן שבועה, דכתיב ( ויקרא ה) וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד וגו'." ... ( מטמון )
- koshernet בבלי - מסכת כתובות : ... עבדו הפלת את שיני וסימית את עיני והוא אומר לא הפלתי ולא סימיתי ונשבע והודה יכול יהא חייב ת"ל (ויקרא ה) וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את ... ( מטמון )
- העבודה בחוקי התורה : ב. שכר העבודה - איסור הלנת שכר (וי' יט, יג ... : ... יב), עצם קיומה של ההבחנה ביניהן ניכר בניסוחו של דין אשם גזלות בספר ויקרא: " או בגזל או עשק או עמיתו... והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק" (וי' ה, ... ( מטמון )
- שנאת רשעים / הרב משה צוריאל היחס למי שאינו שומר מצוות (עם ישראל ... : "וכחש בעמיתו בפקדון וכו' או עשק את עמיתו " (ויקרא ה, כא) "ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך" (ויקרא יח, כ)."ולא תשקרו איש בעמיתו" (ויקרא יט, יא) "כי יתן מום בעמיתו" ... ( מטמון )
- בס"ד, פרשת "שלח-לך" ה'תשס"ה : אשם גזלות ג€“ גזל ונשבע שלא גזל, או קיבל פיקדון לשמירה ונשבע שלא היו דברים מעולם, או עשק את עמיתו , או מצא אבידה ונשבע שלא מצאה. על כל אלה אם הודה שרוצה לעשות ... ( מטמון )
- ילקוט שמעוני - קדשים : הכי השתא התם או נזל כתיב מכלל דאודי לה מעיקרא הכא מי כתיב או בעושק או עשק את עמיתו כתיב שעשקו כבר, רבא אמר זהו עושק זהו גזל ולמה חלקו הכתוב לעבור עליו בשני ... ( מטמון )
- ישיבת עתניאל - הרוצה בתשובה - קובץ מאמרים על פרק ֲ´אלו מציאותֲ´ : או מצא אבדה וכחש בה...(1) (ויקרא ה', כא-כב). נמצאנו למדים, שבצד השלילי של 'סור מרע' אין הבדל בין אבדה לשאר מקרים וחפצים, שכן כולם כלולים באיסור לקחת רכוש של ... ( מטמון )
- ויקרא, פרשת ויקרא, תש"ס, ד"ר אברהם גוטליב : 3 יולי 2004 ... או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר, על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה. והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל ... או את הפקדון אשר ... ( מטמון )
- [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayikra/pgot.pdf ג€� ֳˆ ֳ� ֳ‚ ֲ· ֻ˜ ֳ›] : או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על. ֳˆֻ˜ג€°ֳ‚ֲ· ג€¡ֻ™. שקר, על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטׂא בהנה. והיה כי יחטא ואֵשם. או את הפקדון אשר הפקד ִאתו או את האבדה אשר מצא. ... ( מטמון )
- ניקוי כתמים : ... כי תחטא ומעלה מעל בה' " (ה, כא), מתמקד המשכה בעברות שבין אדם לחברו: "וכחש בעמיתו, בפקדון, או בתשומת יד, או בגזל, או עשק את עמיתו, או מצא אבדה וכחש בה". ... ( מטמון )
- [:: לא תזיק.] : וידבר ה' אל משה לאמר: נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו: או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר ... ( מטמון )
- מוסר ופולחן : בין תורת כהונה לאסכולת הקדושה - חוקי האשם בויקרא ה ... : או מצא אבדה וכחש בה ב. ונשבע על שקר א. על-אחת מכל אשר-יעשה האדם לחטוא בהנה" ( ויקרא ה' 22-21). מתבנית זו עולה כי לפנינו צירוף של שתי עברות: (1) חטא שבין אדם ... ( מטמון )
- ר' שמעון בר יוחאי - שמנים| קוסמטיקה | צמחי מרפא הבושם : אמר רבי שמעון האי ב"נ דנטיל גלגולא דנשמתא ולא זכי דיתתקן ביה כאילו משקר בקושטא דמלכא ואנא קרינא עליה האי קרא או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר. ... ( מטמון )
- ספר הזוהר : הדא הוא דכתיב, והיה כי יחטא ואשם וגו', מה כתיב לעילא, או מצא אבדה וכחש בה וגו' דהא בגין דא אסתלק קודשא בריך הוא מכלא, כביכול קודשא בריך הוא לא אשתכח בקיומיה ...
- פרשת נשא - גזל הגר - גיליונות נחמה ליבוביץ : או מצא אבדה וכיחש בה ונשבע על שקר ...". העמק דבר:. מחטאות שאדם עלול לחטוא בהם, היינו כיחש בדבר שבממון, וכדאיתא בבבא בתרא קס"ה אמר רב יהודה אמר רב: "רוב בגזל; ... ( מטמון )
- English Color Code : וכחש בה ונשבע על שקר הרי זה משלם קרן וחמש ואשם. B היכן פקדוני אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שאכלו משלם את הקרן ... ( מטמון )
- koshernet בבלי - מסכת כתובות : ... ה) וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה ונשבע על שקר מה אלו מיוחדין שהן ממון אף כל שהן ממון יצאו אלו שהן קנס ... ( מטמון )
- סליחה בתורה - תנך : וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה. ויקרא יט כב. וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא ... ( מטמון )
- מדינת ישראל : וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו, על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה (ויקרא ה, כ-כו). השבועה שמדובר בה כאן היא שבועה שאדם נשבע לחברו במסגרת הליך משפטי כדי להסיר ... ( מטמון )
- בס"ד : פרק ה' פסוק כו': "וכפר עליו הכהן לפני ה' ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה". זה הפסוק האחרון בפרשת ויקרא. ומדבר על מי שחטא והתחרט. קודם מחזיר מה שגזל, ... ( מטמון )
- מקורות מקבילים לעשרת הדיברות : א : הדיבר השלישי מקביל לחוק מתוך "ספר הקדושה": "ולא תשבעו בשמי לשקר" (ויקרא י"ט 12) וכן לחוק כוהני נוסף: "ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה" (שם ... ( מטמון )
- ספר ויקרא כדרכו : ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה כג. והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה ... כו. וכפר עליו הכהן לפני הג€™ ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה פ ... ( מטמון )
- עלון הדרכה להוראת פרשת השבוע : וידבר ה' אל משה לאמר נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'... הסבר את החזרה על "וידבר ה' אל משה לאמר" בפסוק יד ובפסוק כ ואת העדר המילים האלה בתחילת הפרק? ... ( מטמון )
- מדינת ישראל : נפש כי תחטא ומעלה מעל בה', וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגָזל או עשק את עמיתו. או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שָׁקר, על אחת מכֹּל אשר יעשה האדם ... ( מטמון )
- בבא קפלא פרק ראשון ארבעה אברת : הדרשה: שנאמר בכתוב ־ נפש כי תחטא ומעלה מעל בה� וכיחש בעמיתו בפקדון... או. בגזל או עשק את עמיתו�, ור� יוסי הגלילי מבין שיש מקרה שבו הגזלן עובר בשני ... ( מטמון )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-02-09.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ויקרא ה כא"
קטגוריה זו מכילה את 43 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 43 דפים.
ב
- בבא בתרא קכג ב
- בבא מציעא מח א
- בבא מציעא קיא א
- בבא קמא יב ב
- בבא קמא יג א
- בבא קמא קג ב
- בבא קמא קיז ב
- בבלי בבא בתרא פרק ח
- בבלי בבא מציעא פרק ד
- בבלי בבא מציעא פרק ט
- בבלי בבא קמא פרק א
- בבלי בבא קמא פרק ט
- בבלי בבא קמא פרק י
- בבלי זבחים פרק יד
- בבלי כתובות פרק ד
- בבלי קידושין פרק ב
- בבלי שבועות פרק ד
- בבלי שבועות פרק ה
- בבלי תמורה פרק א
- ביאור:ויקרא ה כא
- במדבר רבה ח א
- במדבר רבה ח ד