משנה בבא קמא ט ח
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ט · משנה ח | >>
היכן פקדוני? אמר לו: נגנב.
משביעך אני, ואמר אמן, והעדים מעידים אותו שגנבולב, משלם תשלומי כפללג.
הודה מעצמו, משלם קרן וחומש ואשם.
משנה מנוקדת
הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?
- אָמַר לוֹ: נִגְנַב.
- מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי! וְאָמַר: אָמֵן,
- וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
- מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
- הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
- מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
נוסח הרמב"ם
איכן פקדוני - ואמר לו נגנב,
- משביעך אני - ואמר אמן,
- והעדים מעידים אותו שגנבו - משלם תשלומי כפל,
- ואם הודה מעצמו - משלם קרן, וחומש, ואשם.
- משביעך אני - ואמר אמן,
פירוש הרמב"ם
תשלומי כפל הוא קנס, ומעיקרנו אין אדם משלם קנס על פי עצמו. וכבר התבאר זה בפרק שלישי מכתובות:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
תשלומי כפל - ואם הודה מעצמו אינו משלם כפל, דכתיב (שמות כב) אשר ירשיעון אלהים, פרט למרשיע את עצמו:
פירוש תוספות יום טוב
והעדים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל. ובגמרא פ"ז דף ס"ג [ע"ב] יליף לה מדכתיב (שמות כב) אם לא ימצא הגנב. והכי משמע אם לא ימצא כמו שאמר אלא הוא גנבו. ישלם שנים. ובדנשבע. [איירי] דכתיב (שם) ונקרב בעל הבית אל האלהים לשבועה. ויליף לה משליחות יד דהכא ודבפרשה שנייה דכתיב בה (שם) שבועת ה' תהיה בין שניהם. ומדכתיב הגנב ממעטינן טענת אבד דמתניתין דלעיל:
שגנבו. לעיל נקט שאכלו לרבותא אע"פ שאבדו מן העולם פטור מן הכפל בטענת אבד. והכא נקט שגנבו לרבותא דאע"פ שהוא בעין. חייב כפל כיון שטוען טענת גנב. תוספות פ"ז דף ס"ג:
משלם תשלומי כפל. אבל תשלומי ארבעה וחמשה לא קתני ב) [דליתני טבח ומכר משלם ארבעה וחמשה] משום דבקרא לא כתיב ארבעה וחמשה אלא בגנב עצמו. תוספות פרק בתרא דשבועות דף מ"ט:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(לב) (על המשנה) שגנבו. לעיל נקט שאכלו, לרבותא אעפ"י שאבדו מן העולם פטור מן הכפל בטענת אבד. והכא נקט שגנבו לרבותא דאף על פי שהוא בעין חייב כפל כיון שטוען טענת גנב. תוספ':
(לג) (על המשנה) כפל. אבל תשלומי ד' וה' לא קתני דלתני טבח ומכר כו'. משום דבקרא לא כתיב ד' וה' אלא בגנב עצמו. תוספות:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
היכן פקדוני א"ל נאבד וכו': וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל איכו באלף הכא וגם פ' בתרא דשבועות ובכל מקום שהוא שם:
והעדים מעידין אותו שאכלו: התוס' ז"ל הכריחו כאן בפירקי' דף ק"ח ע"א דבטענת נאבד מתחייב חומש אם הודה אחר העדאת עדים והא דנקט ברישא הודה מעצמו לאו דוקא אלא ה"ה אחר עדים אלא איידי דתנא סיפא הודה גבי טוען טענת גנב תנא נמי ברישא ע"כ. ועיין במ"ש בפ' בתרא דשבועות סי' ג':
תפארת ישראל
יכין
והעדים מעידין אותו שגנבו: לעיל נקט שאכלו לרבותא, דאף שאינו בעולם אפ"ה פטור מכפל מדלא טען שנגנב, והכא נקט גנבו לרבותא, אף שהוא בעין אצלו, אפ"ה חייב כפל:
משלם תשלומי כפל: אבל ד' וה' אין חיובו מפורש רק בגנב ממש ואפ"ה חייב גם שומר בד' וה' מדהוקש לגנב [ב"ק ק"ו ב']. מיהו בשלח בו יד קודם שנשבע, פטור גם מכפל, דמששלח בו יד כשלו היא [ב"ק ק"ז ב']:
הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם: אבל כפל לא דמודה בקנס פטור, אבל חומש כפרה הוא:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רי"ף |
רבינו אשר |
רבינו חננאל |
הרשב"א |
תוספות רי"ד |
מאירי |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש