משנה בבא קמא ט ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט בבא קמאהפרק הבא»


פרק ט

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב

עריכה

(א)

הַגּוֹזֵל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים,

צֶמֶר וַעֲשָׂאָן בְּגָדִים,
מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
גָּזַל פָּרָה מְעֻבֶּרֶת וְיָלְדָה,
רָחֵל טְעוּנָה וּגְזָזָהּ,
מְשַׁלֵּם דְּמֵי פָּרָה הָעוֹמֶדֶת לֵילֵד,
דְּמֵי רָחֵל הָעוֹמֶדֶת לִגָּזֵז.
גָּזַל פָּרָה, וְנִתְעַבְּרָה אֶצְלוֹ וְיָלְדָה,
רָחֵל, וְנִטְעֲנָה אֶצְלוֹ וּגְזָזָהּ,
מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הַגַּזְלָנִים,
מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה:
(ב)

גָּזַל בְּהֵמָה וְהִזְקִינָה,

עֲבָדִים וְהִזְקִינוּ,
מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
בַּעֲבָדִים,
אוֹמֵר לוֹ: "הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ".
גָּזַל מַטְבֵּעַ וְנִסְדַּק,
פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ,
יַיִן וְהֶחֱמִיץ,
מְשַׁלֵּם כִּשְׁעַת הַגְּזֵלָה.
מַטְבֵּעַ וְנִפְסַל,
תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת,
חָמֵץ וְעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח,
בְּהֵמָה וְנֶעֶבְדָה בָהּ עֲבֵרָה,
אוֹ שֶׁנִּפְסְלָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
אוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצֵאת לִסָּקֵל,
אוֹמֵר לוֹ: הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ:
(ג)

נָתַן לְאֻמָּנִין לְתַקֵּן וְקִלְקְלוּ,

חַיָּבִין לְשַׁלֵּם.
נָתַן לְחָרָשׁ שִׁדָּה, תֵּבָה וּמִגְדָּל לְתַקֵּן, וְקִלְקֵל,
חַיָּב לְשַׁלֵּם.
וְהַבַּנַּאי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל,
וְשִׁבֵּר אֶת הָאֲבָנִים אוֹ שֶׁהִזִּיק,
חַיָּב לְשַׁלֵּם.
הָיָה סוֹתֵר מִצַּד זֶה וְנָפַל מִצַּד אַחֵר,
פָּטוּר;
וְאִם מֵחֲמַת הַמַּכָּה,
חַיָּב:
(ד)

הַנּוֹתֵן צֶמֶר לְצַבָּע,

וְהִקְדִּיחַתּוּ יוֹרָה,
נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.
צְבָעוֹ כָּאוּר,
אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְּצִיאָה,
נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה;
וְאִם הַיְצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח,
נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח.
לִצְבֹּעַ לוֹ אָדֹם, וּצְבָעוֹ שָׁחֹר,
שָׁחֹר, וּצְבָעוֹ אָדֹם,
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נוֹתֵן לוֹ דְּמֵי צַמְרוֹ.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הַשֶּׁבַח יָתֵר עַל הַיְּצִיאָה,
נוֹתֵן לוֹ אֶת הַיְּצִיאָה;
וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח,
נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח:
(ה)

הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, וְנִשְׁבַּע לוֹ,

יוֹלִיכֶנּוּ אַחֲרָיו אֲפִלּוּ לְמָדַי.
לֹא יִתֵּן לֹא לִבְנוֹ וְלֹא לִשְׁלוּחוֹ;
אֲבָל נוֹתֵן לִשְׁלִיחַ בֵּית דִּין.
וְאִם מֵת, יַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו:
(ו)

נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ,

מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ,
מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִפָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן,
אֵינוֹ צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו.
נָתַן לוֹ אֶת הַחֹמֶשׁ וְלֹא נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן,
מָחַל לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ וְלֹא מָחַל לוֹ עַל הַקֶּרֶן,
מָחַל לוֹ עַל זֶה וְעַל זֶה, חוּץ מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה בַּקֶּרֶן,
צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו:
(ז)

נָתַן לוֹ אֶת הַקֶּרֶן וְנִשְׁבַּע לוֹ עַל הַחֹמֶשׁ,

הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם חֹמֶשׁ עַל חֹמֶשׁ,
עַד שֶׁיִּתְמַעֵט הַקֶּרֶן פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה.
וְכֵן בְּפִקָּדוֹן;
שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" (ויקרא ה);
הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם.
הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?
אָמַר לוֹ: אָבַד.
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי! וְאָמַר: אָמֵן,
וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ,
מְשַׁלֵּם קֶרֶן.
הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
(ח)

הֵיכָן פִּקְדוֹנִי?

אָמַר לוֹ: נִגְנַב.
מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי! וְאָמַר: אָמֵן,
וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ,
מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל.
הוֹדָה מֵעַצְמוֹ,
מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:
(ט)

הַגּוֹזֵל אֶת אָבִיו, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת,

הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו.
וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ,
לֹוֶה, וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:
(י)

הָאוֹמֵר לִבְנוֹ: קוֹנָם אִי אַתָּה נֶהֱנֶה מִשֶּׁלִּי,

אִם מֵת, יִירָשֶׁנּוּ.
בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ,
אִם מֵת, לֹא יִירָשֶׁנּוּ,
וְיַחֲזִיר לְבָנָיו אוֹ לְאֶחָיו.
וְאִם אֵין לוֹ,
לֹוֶה, וּבַעֲלֵי חוֹב בָּאִים וְנִפְרָעִים:
(יא)

הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר, וְנִשְׁבַּע לוֹ, וּמֵת,

הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים, וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ,
שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ה):
"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו,
הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' – לַכֹּהֵן,
מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו".
הָיָה מַעֲלֶה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וּמֵת,
הַכֶּסֶף יִנָּתֵן לְבָנָיו,
וְהָאָשָׁם יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב,
וְיִמָּכֵר, וְיִפְּלוּ דָּמָיו לִנְדָבָה:
(יב)

נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת,

אֵין הַיּוֹרְשִׁים יְכוֹלִין לְהוֹצִיא מִיָּדָם,
שֶׁנֶּאֱמַר (שם): "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה".
נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה,
יָצָא.
אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה,
אִם קַיָּם הָאָשָׁם, יַקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה;
וְאִם לֹא, יַחֲזִיר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר.
שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵלוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא אֲשָׁמוֹ, יָצָא;
הֵבִיא אֲשָׁמוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא גְּזֵלוֹ, לֹא יָצָא.
נָתַן אֶת הַקֶּרֶן וְלֹא נָתַן אֶת הַחֹמֶשׁ,
אֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ט בבא קמאהפרק הבא»